שליפות

הרב ישראל גליס

לספר על ירושלים למדתי מאבי ז״ל ובמשך 50 שנה אני מרצה בפורומים שונים בארץ ובעולם על ירושלים בעקבות ההרצאות יצא ספר “האיש שלנו בירושלים״ על ידי הוצאת ארטסקול – נצח באנגלית ותורגם לעברית ונמכר באלפי עותקים

הרב ישראל גליס | איש ירושלים, סופר ומרצה

אבא
הרב יעקב גליס ז״ל איש ירושלים סופר שחיבר מספר ספרים על ירושלים ,שכונותיה , גדולי רבניה , עולי הרגל לירושלים , מהדיר את כתבי היד של בעלי התוספות על התורה [20 ספרים שיצאו עד היום ]
מנהל האגף לתרבות תורנית בעירית ירושלים במשך 40 שנה
לוחם במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים
אמא
חנה שפרה ע״ה ילידת ירושלים בתו של זקן חסידי ברסלב הרב יעקב קלמנוביץ ז״ל שהיה שליח ציבור של חסידי ברסלב במירון במשך 45 השנה
גידלה דור של בנים ובנות נכדים נכדות נינים נינות כל ימיה תפלה וחסד
החצי השני
רחל בת למשפחת שפירא -שבדרון למדה ועבדה במכללת ירושלים בעלת תואר ראשון בביולוגיה כל כבודה בת מלך פנימה
יחד אנחנו מגדלים את 8 ילדינו לאהוב את ירושלים
בעלת יחוס משפחתי למהרש״ם שבדרון זצ״ל
ירושלים
מילה ענקית שהולכת איתי מאז ילדותי כדור עשירי בירושלים : כותב , מרצה על ירושלים . עורך תוכניות רדיו על ירושלים במשך כמה עשרות שנים ובעשרים השנים האחרונות ברדיו קול חי “סיפורי ירושלים “ ומודה להם על הבמה
בית ספר שילה
למדתי שם וחונכתי בימי ילדותי בניהולו של הרב ישראל אזרחי ז״ל אביהם של הרבנים הגאונים הרב ברוך מרדכי הרב יצחק והרב אורי אזרחי שם למדתי תורה ודרך ארץ
ישיבת תפארת צבי
שיבה קטנה בראשותו של הרב הגאון רבי מיכל שלפוברסקי זצ״ל ישיבת מכינה לישיבת חברון
ישיבת חברון
לישיבה הגעתי בימי מלחמת ששת הימים ישיבת האם של הציבור הליטאי בישיבה ספגתי תורה עם דרך ארץ נקשרתי לראשי הישיבה בקשר מאד מיוחד
נקראת לדגל להעביר את הישיבה ממקום משכנה בשכונת גאולה לשכונת גבעת מרדכי ולאחר תקופה לארגן כנס בוגרים ל6000 בוגרי הישיבה כתבתי ספר לתולדות הישיבה
עיתון יתד נאמן
בשנת תשמ״ה נקראתי לביתו של מרן הרב אליעזר מנחם שך זצ״ל על ידי חברים הרב משה גרילק והרב שמואל חסידה וידיד נפשי בני גל ז״ל לארגן מערכתית את העתון ואכן לאחר עבודה מאומצת יצא העיתון הראשון ביום שישי כ״ג תמוז תשמ״ה הרבה היסטוריה עברתי עם מערכת העיתון כשבשלב מסוים פרשתי ועברתי לתקשורת משודרת בתחילה בתחנות רדיו פירטי ובהמשך ברדיו קול חי
תוכנית “מלווה מלכה“
תוכנית ששודרה ברשת ב ׳ במשך 16 שנה בעריכתו של אברהם בנמלך ואבי שמידט ובהגשת איזי מן
בתוכנית נגענו בצורה חיובית בציבור החרדי והציבור הכללי למד להכיר את הציבור החרדי תוכנית ששודרה מדי שבוע אחר חצות עם עשרות אלפי מאזינים
המועצה הישראלית לקולנוע
בשנת 2008 נקראתי להיות חבר במועצת הקולנוע. חברתי לשם כדי לעזור לציבור החרדי להקים איגוד יוצרות ויוצרים למצגות וסרטים שעשו בציבור על טהרת הקודש
זוכרים
עמותה שעוסקת שנים רבות במשפחות נפגעי הטרור שהקים אותה אחי הרב דב קלמנוביץ פצוע האינתיפאדה הראשון ואני גאה להיות חבר בה
מספר סיפורי ירושלים
לספר על ירושלים למדתי מאבי ז״ל ובמשך 50 שנה אני מרצה בפורומים שונים בארץ ובעולם על ירושלים בעקבות ההרצאות יצא ספר “האיש שלנו בירושלים״ על ידי הוצאת ארטסקול – נצח באנגלית ותורגם לעברית ונמכר באלפי עותקים
יקיר העיר ירושלים
הופתעתי שנבחרתי לתואר הנכבד של יקיר ירושלים על ידי ועדה מכובדת עם המלצות של עשרות חברים וידידים מכל המגוון הקשת הציבורית שנאספו על ידי בני משפחתי ובראשם בני יקירי הרב נחום גליס נ״י
מקבל את התואר בשביל משפחתי שנולדה וגרה בירושלים ואוהבת את העיר האלוקית
מדינת ישראל
נולדתי לתוכה עם השמחה הגדולה אחרי שסבלנו התקפות מהאומות הערביות מצפון ומדרום ממערב וממזרח למרות האכזבה שהגולם קם על יוצרו ושלטון גרוע ולמרות כך היום יש תורה בארץ ישראל מה שלא היה אלפי שנים
ישראל גליס
ברוך ה׳ זכיתי להולד בירושלים להקים דור של בנים ובנות נכדים נכדות ונינות שכולם הולכים בדרך התורה אוהבי ירושלים
לכתוב לספר וליצור על ירושלים ובתוך ירושלים.

שיר שגרם לך לבכות?

קה אכסוף מילים של רבי אהרון מקרלין ולחן של זקני קרלין שאני נמנה על חסידיה

נותנים לך יומיים לבזבז, מה אתה עושה איתם?

יום אחד אני יורד לעיר העתיקה כדי להתבשם מהאוצרות החמדה של העיר העתיקה על בתיה ובתי התפילה שלה ומסתרי הארכאולוגיה שבה וזמן להתפרק בכותל לתפילה

ביום השני יציאה להרצאות על ירושלים בפני צעירים שאינם שומרי מצוות

נותנים לך כרטיס פתוח לכל העולם לאיזה יעד אתה טס?

האמת שהעולם לא כל כך מענין אותי אבל.. אם כבר אז למדינות וערים באירופה שעדין לא בקרתי ששם יש עבר היסטורי יהודי

איך אתה קובע עיתים לתורה?
לומד בקביעות עם הקלטות ושידורים של מיטב מגדי השיעור בדף היומי הרב הגאון מרדכי גליס שליט״א בעברית והרב הגאון רבי מיכל זילבר שליט״א באידיש

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

ספטמבר 14, 2023

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■