ההתחלה
“מאז שאני זוכר את עצמי היה לי חלום לעזור לעמ”י ולחבר בין חלקי העם דרך תפקידים משמעותיים. בדיעבד דברים שעשיתי בחיים הובילו אותי לכך: ההתמדה והשקידה בישיבה ובשירות הצבאי, והדרכת בני נוער בארה”ב וברוסיה לאחר שבירת מסך הברזל. ברוסיה פגשתי לראשונה את הכמיהה של הציבור ליהדות. בעיר ‘אלמא אטא’ שבקזחסטן אספנו מאות יהודים לשמירת שבת הראשונה בחייהם לאחר שנים של ניתוק מוחלט מהיהדות. הדבר היה מכונן ומרגש. המשכתי ללמוד תורה בשקידה ובעומק, ולאחר שנים זכיתי להיות דיין בבתי הדין לגיור ואני מודה לקב”ה על כך, זו מערכת של חיבור וקדושה”.
הליך הגיור
“מטרת הגיור היא להתקדם בשמירת מצוות התורה, באהבת ה’ ובשייכות לקהילה. הגיור הוא למעשה קו החצייה לעולם הקודש, הפתח ליהדות. ממנו צריך להתעמק עוד ביהדות הגדולה שלנו דרך שיעורי תורה ורבנים. למורים בתוכנית הגיור יש יראת שמים והמשפחות המלוות ממחישות עבור המתגיירים באופן חי את עוצמת השבת ואורח החיים היהודי ועל כך מגיעה להם תודה גדולה.
ביהדות הידיעות אינן מן החוץ פנימה אל החלק החושב- ‘התודעה’, אלא בדיוק ההפך: ‘רחמנא ליבא בעי’. לימוד היהדות שונה במהותו מהלימוד האקדמי, ותפקיד המעשים הוא לרומם את הלב כפי ש’אחרי הפעולות נמשכים הלבבות’. משם באה מוטיבציה רבה להמשך התהליך.
המטרה שבסוף תהליך הגיור תהיה התעלות ויכולת להמשיך אורח חיים יהודי בבחינת ‘קדש חייך בתורה’”.
כאשר אדם לא מצליח לעבור את הדיון שוב ושוב “ההרגשה היא לא טובה, אבל תפקיד בית הדין לנסות לאבחן מה הסיבה שבגינה אדם לא עובר. אנחנו בודקים גם את הפרקטיקה של המצוות המעשיות וגם את המהות: האם אדם מחובר נפשית ליהדות ויודע מה הוא רוצה מעצמו ומחייו? בסיס הגיור הוא יראת שמיים וי”ג עיקרי אמונה. חשוב לציין שפעמים רבות אחרי שאנו מקבלים את הגר הוא מודה שדווקא הדחייה חיזקה אצלו את התהליך”.
המדינה
“וודאי שהמדינה צריכה להיות מעורבת בהליך הגיור. באנו להקים פה מדינה יהודית המבוססת על תורתנו הקדושה. כמו שלדגל במדינת ישראל יש משמעות, כך גם להגדרתנו כאומה יהודית יש משמעות. אנו מתפללים יום יום ‘השיבה שופטנו כבראשונה’, כי אנו סוברים שתפקידם של המנהיגים להראות את האור היפה והמשמח של התורה והמצוות”.
גיור בחו”ל
“יש התעניינות גוברת והולכת ביהדות בכל מקום בעולם. הקב”ה מנהיג את עולמו ומדינת ישראל תופסת מקום של כבוד באומות. הצלחת הפצת היהדות בכל העולם, היציבות הכלכלית בארץ ב”ה והיכולות הצבאיות המצוינות של צה”ל גורמים לכך שיותר ויותר אנשים בעולם מבינים שהנבואות בתנ”ך הולכות ומתממשות. קיימת בעולם יותר בשלות ליהדות שתפקידה להוביל ביושר את האנושות כולה.
בחו”ל יכול כל רב לגייר כי אין מערכת ממלכתית מסודרת הקובעת מי רשאי לגייר, והדברים לא תמיד מתבצעים במקצועיות. קיימות רשימות מוסדרות של בתי דין ורבנים מחו”ל שאנו סומכים על גיורם, ומי שלא עבר אצלם גיור, צריך להתגייר שוב בארץ”.
סיפור
“פגשתי לוחם סיירת גבעתי שלא היה יהודי ולאחר התקרית בצוק איתן שבה נהרג מפקדו בניה שראל ז”ל, הוא אמר לעצמו שהוא חייב להתגייר כי בניה, שהיה דמות אצילית מבחינתו, תמיד אמר לו שהוא יהודי בנפשו, וזה צריך להתבטא גם מבחינה הלכתית. הוא שינה את אורח חייו בתהליך מאד משמעותי וביקש בתום אותו תהליך להיקרא ‘בניה’”.
רות המואביה
“צריך להבין שבתקופת התנ”ך הייתה קיימת מציאות אחרת. הייתה אבחנה ברורה ומובדלת בין יהודים לגויים, והיה ברור למי שהחליט להצטרף לעמ”י שמדובר בהסתפחות לשמירת התורה ומצוותיה. כאשר רות התגיירה, היא באה להתחבר לעולם שכל כולו היה קדושה. בעז היה שופט ואחד מגדולי החכמים וברור היה שהצטרפות אליו כוללת את שמירת ההלכה. היום המושג ‘ישראלי’ מתפרש בדרכים רבות ויש ערפל בהגדרות. כשהטבע הישראלי לא ברור, יש אחריות לא פשוטה לבדוק מי אכן רוצה להסתפח באמת לעם היהודי ולשמירת המצוות”.
חג שבועות
דיני הגיור ואמירת “נעשה ונשמע” נלמדים ממעמד הר סיני ולכן חג שבועות הוא החג של הגרים. החג אינו רק אזכור היסטורי של המאורע, אלא חוויה מחודשת של אותה כריתת הברית האלוקית של הקב”ה איתנו. הרמב”ן סובר שזו ממש מצוות לא תעשה לשכוח את אותו מעמד נשגב, ומובא בשם הגר”א שגם נשמות הגרים היו במעמד הר סיני: הקב”ה רצה לתת את התורה הקדושה לכל האומות והיו מבני האומות שנשמתם רצתה לקבל אותה כי הייתה בהן את השתוקקות הלב להתחבר אל הקודש”.
