ההיכרות עם קצ'ה
"אנחנו מכירים זה את זה כבר עשרים שנה. רצינו לארגן שיחה לבוגרי השמינית של היישוב יתיר. פניתי לחבר שלי שהיה מפקד האוגדה שלי בצבא והתייעצתי איתו, והוא אמר לי שקצ'ה הוא הדמות המתאימה ביותר. יצרנו איתו קשר, והוא בא בשמחה לדבר באירוע. מאז נותרנו חברים כל השנים למרות פער הגילים: כשאני נולדתי הוא התגייס לצה"ל".
מבצע כפפות משי
"אחת מפעולות התגמול המוכרות והזכורות. קצ'ה כמובן היה חלק ממנה, ומאיר הר-ציון פיקד עליה. חוליה של ארבעה לוחמים מחטיבה 101 יצאה לנקום את רציחתם של שני חיילים סמוך לבית גוברין. פעולת התגמול הייתה בחברון, והחוליה תקפה בית של מחבלים.
זה היה יום שלג, ובדרך הנסיגה הלך לאיבוד אחד מהארבעה. הכוח עצמו התגלה בגלל העקבות שהותיר בשלג. קצ'ה הוא שהרג את הקצין הירדני שרדף אחריהם. הוא חשב שהחיילים של הקצין ההוא יבואו לאסוף אותו, אבל במקום זה הם ברחו. הוא לקח את הנשק של הקצין וראה שחרות בו צלב קרס. הוא שמר על האקדח הזה כל השנים כדי להראות את הקשר שבין חוסייני להיטלר".
שירותו הצבאי
"קצ'ה שירת עשרות שנים במילואים. במלחמת ששת הימים הוא היה סמג"ד במילואים בצנחנים בגדוד ששחרר את ירושלים עם גדוד מילואים של חי"ר וגדוד מילואים של שריון. יש לי תמונה שהוא נתן לי עם הקדשה אישית שרואים בה איש בעל זקן ארוך לוחץ יד לאדם מבוגר חובש כובע. האדם המבוגר הוא דוד בן-גוריון, והאיש המזוקן הוא קצ'ה. מאחוריו עמד מוטה גור. המבט של בן-גוריון הראה כמה אמון הוא רוחש לקצ'ה. התמונה הזאת צולמה בהר הבית יום אחרי מלחמת ששת הימים. במלחמת יום כיפור הקים קצ'ה גדוד מילואים וחצה את התעלה עם האוגדה של אריק שרון. במלחמת שלום הגליל הוא כבר היה מח"ט במילואים".
איש אדמה
"רוב ימיו היה קצ'ה איש אדמה. הוא הקים את חוות קצ'ה ליד נחל יהודייה. הוא שהיה אחראי לעדר הבקר של קיבוץ נווה איתן, שבו גר חלק ניכר מחייו. העדר שלו היה העדר ששומר על הגלבוע. בפגישות האחרונות שלנו הוא סיפר לי כמה קשה לגדל בקר בארץ. הייתה לו המון ביקורת על המערכת, שאינה מסייעת להשתלט על אדמות המדינה בעזרת עדרי צאן ובקר".
יחסו לדת
"חוץ מזה שהוא לא האמין באלוקים הוא היה אדם מושלם. זאת הייתה נקודת המחלוקת היחידה שלנו. קצ'ה היה אדם ערכי ביותר. גם היה לו אופי טוב, מענטש כמו שאומרים. היה גם לוחם, גם איש משפחה. איש שכולו מלא ערכים. הוא האמין בעם ישראל. למרות שלא האמין בה' הוא תמיד נשא תנ"ך איתו. היה לו תנ"ך אחד שקיבל בירושה מסבא שלו. זה היה תנ"ך יוצא דופן. ברוסיה היה אסור להחזיק תנ"ך, אבל סבו הכין תנ"ך שגודלו שני סנטימטרים. נוסף על זה היה לו עוד תנ"ך שבו הוא סימן כל מקום שבו עם ישראל נלחם עם אויביו".
תודעת התנ"ך
"קצ'ה מסמל דור שחי את התנ"ך, אבל לא כספר דתי אלא כספר התשתית ההיסטורית של עם ישראל. זה היה הדור של מייסדי המדינה. הם חיו תנ"ך ונשמו תנ"ך והלכו איתו פתוח. זה חיבר אותם לארץ ולעבודת האדמה. הרב קוק מסביר ששנות הגלות חייבו אותנו שהגאולה תגיע בדרך הזאת, בעזרת האנשים האלה. היינו צריכים שיבוא דור שיצא מהגלות ויחשוב שאנחנו דואגים לעצמנו ואנחנו יכולים לעשות הכול, וקצ'ה היה אחד מאותו דור נפילים, גיבור ישראל ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. היום אנחנו במצב של התאזנות ומבינים שאנחנו עושים את מה שביכולתנו ופועלים ללא לאות, אבל בלי הקב"ה לא נצליח להתקדם הלאה".
אתר גבעת התחמושת
"האתר היה במצב לא טוב הרבה מאוד זמן. הוא לא היה מרשים כמו שהוא היום. כשקצ'ה מונה למנכ"ל האתר הוא הפך אותו לאתר מורשת לאומי. הוא השיג תקציבים, הביא תורמים, בנה את כל מה שאנחנו מכירים כיום".
השפעתו של קצ'ה על הדור הצעיר
"בכל פעם שבא לדבר לפני בני נוער היה ברור שהם מעריצים אותו על השירות שלו והסיפורים שהוא סיפר להם. אין ספק שכשבני נוער שומעים אנשים כאלה זה משאיר עליהם רושם אדיר. אבל אצל קצ'ה זה היה הרבה יותר עמוק. הוא העביר את החינוך הזה לילדים שלו. הוא צנח עם כל אחד ואחד מהם במהלך שירותם הצבאי".
מוזאון יוצאי אתיופיה
"קצ'ה עזר למשפחה יוצאת אתיופיה להקים מוזאון מורשת ליהדות אתיופיה בבית שאן. אחר כך הוא העביר את המוזאון לתחנת הדלק שהייתה בבעלותו. בתחנה היה מבנה שבקומה העליונה שלו היה אוסף הנשקים שלו, ונפגשנו שם המון. לקומה התחתונה הוא העביר את המוזאון, ואוטובוסים שלמים היו באים כל הזמן ללמוד ולהכיר את המורשת הזאת".
