01
בערב ראש חודש מרחשוון קמנו מהשבעה על אימי מורתי ע״ה, ליתר דיוק משבעה כפולה של אבל. חציים הראשון היה במשך חג הסוכות – ‘שלא בפרהסיה׳. הייתי בעיצומה של הפקת האירוע השנתי של ‘הושענא רבה בהר הזיתים׳, מדהים בעוצמתו ובגודלו – ליל לימוד מרתק מלווה ומתובל בשירה המרגשת של ‘קולות מן השמים׳ בניצוחו של רפי ביטון, האחד והיחיד. עם הנץ החמה התכנסנו לתפילה מרוממת ולשירת הלל, בה השתתפו מאות רבות של מתפללים במצפה רחבעם, שהוא ללא ספק המצפה בעל הנוף היפה בעולם!
עוד הכליזמרים מכים בנבל ובחליל עלתה אט-אט החמה וקרניה הזהובות ריצדו בין פתחי החלונות של ירושלים העתיקה והחדשה וצבעו אותם בזהב. מנופי הענק שבונים את העיר החדשה נצנצו באור יקרות ופילחו את השמים בהלל ובהודיה על ניסים שבכל יום ויום. ירושלים התעוררה לחיתום הדין מתוך לילה בו אלפים רבים לא עצמו את עיניהם ושקדו על לימוד התורה. שכינה שרתה בלילה הזה בכל בית בירושלים… ורק המקדש היה חסר כאן בנופיה של עיר הנצח…
ואני, אבל מבפנים ושמח מבחוץ, או להיפך… תלוי בין שמים וארץ. דמעות חונקות את גרוני. ספק מעונג ספק מגעגועים. ערגה לימים טובים ושמחים, מלאים נחת והוד, ללא צער וללא מכאוב, ערגה לליטוף אוהב של אמא שלא תחזור, אוד מוצל מאש, אמא ששבה מארץ מרחקים. הרגשות עולים והולמים בי, מציפים את נימי נפשי.
״ויהי מאור יומם בעינם ליל. עין במר בוכה ולב שמח. עוקד והנעקד והמזבח״ (פיוט ‘העוקד והנעקד׳ לימים נוראים).
עוד אני מרחף בין שרעפים, בעת התגברות האור על החושך, יצתה בת קול מהר המוריה, העטוף בערפילי טוהר, מהדהדת ומפוצצת בראשי ההרים ואומרת: ״כל מי שפעל עם א-ל יבא וייטול את שכרו, בנחמת הר הזיתים וירושלים תנוחמו״.
02
השבוע, ב-ל׳ תשרי, חל יום האזכרה ה-21 של האלוף רחבעם זאבי, הי״ד. שר בישראל, שנרצח על ידי שונאינו, מחבלים בני עוולה. ‘גנדי׳ נרצח במלון בהר הצופים, במרחק הליכה קצר מהר הזיתים.
מצדה גנדי, בתו היקרה תבדל״א, באה לנחם את אחותי שתחי׳, על מות אימנו ע״ה. אמרתי למצדה שהיא מוזמנת לבקר במצפה רחבעם וליהנות איתנו מהנוף היפה בעולם, שנשקף מהמקום העתיק בו מונצח השר גנדי. להתרומם מהשירה, מהתפילות, מהקפות הושענא רבה ברוב עם, ממש כמו בימי הגאונים, מהזריחה המנצנצת על חומות ירושלים. תענוג לנשום את אויר הגאולה המשכר. להתבשם מניחוח האורנים ומזיוה של תקומת ישראל בארצו. התגשמות חזון הנביאים והתממשות חלומו של גנדי משתקף כאן מכל חלון, מכל בית חדש, שניבנה בעיר שחוברה לה יחדיו. מצדה זאבי הנהנה לי בהסכמה.
אמור מעתה: תפילת הושענא רבה ב׳מצפה רחבעם׳, הסמוכה בזמנה ליום הירצחו וסמוכה גם למקום עקדתו של גיבור ישראל, יו״ר מולדת, איש א״י השלמה, האלוף רחבעם זאבי, הי״ד, תהיה גם תפילה לע״נ.
03
השבוע נלך בע״ה לקיים מצוות ״ובחרת בחיים״.
נבחר כל אחד את מי שלטעמו יוציא לפועל טוב יותר את הבטחת ה׳ לאברהם אבינו: ״כי את כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה ולזרעך עד עולם!״.
אומר הרד״ק שאברם חשב שלוט גם יירש את הארץ. לכן הבטיח ה׳ לאברם שרק לו לבדו ולזרעו יתננה בשלמות.
אשר אתה רואה – אתה רואה רק את מקצתה בחלקיות…
לך אתננה – את כולה.
מעתה – כי היא מתנה לך.
ועד עולם – כי אע״פ שהייתה ברשות הגויים – יגרשו בניך את הגויים ממנה! ואע״פ שייגלו בניך ממנה, סופם לחזור אליה, עד עולם.
כדי לרשת את הארץ אנו צריכים ללמוד היטב תנ״ך. בעמקות. עם פירושי חז״ל, עם חתירה להבנה איך הפסוקים, ההבטחות והנבואות משליכים על חיי הפרט והאומה.
התנ״ך איננו ספר מעשיות חו״ח. התנ״ך הוא ספר א-לוקי, המלמד אותנו כיצד לנהוג בחיי היום יום – סולל לעם עולם את דרכו, בחזקת – מהיכן באנו ולאן אנו הולכים. כל יהודי ויהודייה לחוד וכולנו יחד.
כדי שנזכה לראות פעמי משיח עלינו להתאחד ולייחל לממשלה יהודית, יציבה, רחבה, ערכית, ציונית, נאמנה ומאמינה, שפועלת ברוח התנ״ך – מאחדת את שורות העם ולא מוותרת על אף שעל.
ממשלה ששומרת על הצביון היהודי של המדינה, שומרת על צביונו של המרחב הציבורי בשבתות ובחגים, מעודדת לימוד תורה לכל מי שחפץ ומחייבת לימודי התנ״ך, בכל מוסדות החינוך היהודי בארץ, לבגרויות ובכלל.
ממשלה שנותנת גיבוי מלא לכוחות הביטחון, לפעול בנחישות נגד אויבנו. ממשלה שמחסלת איומים אסטרטגיים. ללא פחד וללא רפיון.
ממשלה שפועלת לתיקון משפט עברי-ציוני ומרבה שלום בעם.
ממשלה שמעודדת חקלאות עברית משגשגת ופיתוח תעשייה מקומית פורצת דרך.
ממשלה שמקצה תקציבים ונלחמת בשפיכות הדמים הנוראית, בכבישי הארץ.
ממשלה שמקיימת מה שהבטיחה לעם ישראל בקמפיין הבחירות…
תבחרו בחיים!
04
השבוע צעדתי לכותל המתוק, לבקש קצת נחמה באיבם של ימי האבל על אימי הדגולה, ע״ה וימי ההכנות לאזכרה של אביה יהושע היקר, ז״ל.
השנה ימלאו 15 שנים להסתלקותו. ככל שעובר הזמן, גוברים הגעגועים.
אמי הייתה אומנית, נשמה גדולה. למרות שאימי ואבי ז״ל התגוררו בתל אביב, מאז עלייתם לארץ, אימי אהבה מאד את ירושלים.
בימי הקיץ המהבילים של תל אביב, היו ההורים שוכרים דירה בבית הכרם עבור הנופש המשפחתי. אימי ציירה נופים ונהנתה כמו כולנו מהאוויר הירושלמי הצלול.
אחרי השרות הצבאי עליתי לירושלים כדי לברר את דרכי. חשתי שזהו מקומי. ביקשת לצלול, בכל יום ובכל שעה, באוויר הקדוש של ירושלים. לשכון קרוב לכותל המערבי ולגור קרוב מאד לרב צבי יהודה.
בימי הסתיו ירושלים נצבעת בכתום, העצים עומדים בשלכת זהובה ורוח קרירה מנשבת מעל פני ההרים. ההליכה לכותל נעשית קלילה ונעימה יותר. רבים מהאורחים שהגיעו מחו״ל, לכבוד חגי תשרי, עדיין פוקדים את מנייני הכותל. נאחזים הם בשביבי הקדושה. רחבת הכותל גדושה והומה. בימי הסתיו, מנייני ותיקין מאחרים את תפילתם ונפגשים עם המניינים המאוחרים. עושר מופלא של יהודים, שלל מנהגים מכל העדות ומכל הארצות. מגוון הניגונים העתיקים, שנישאים באווירה של ירושלים, מרחיב את הלב ומשובב כל נפש, כאילו מבקש: ״יהיו לרצון אמרי פי!״… ״שיבנה בית המקדש במהרה בימינו…״, ״ושם נעבודך ביראה, כימי עולם וכשנים קדמוניות…״.
זכינו בדורנו, ש״קיבוץ בניה לתוכה בשמחה״ מתקיים ביתר שאת.
עכשיו רק נותר לנו לקבל יחד, באחדות ובאהבת ישראל, את פני משיח צדקנו. בב״א.
שבת שלום, של בחירות טובות ומוצלחות, של ממשלה יציבה ואמונית, של ישועות, של נחמות, של אחדות ופיוס לאומי!
בתמונה הראשית: תפילת הושענא רבה של 'קרן אביה', ברוב עם, בהר הזיתים. מול מקום המקדש, ההולך ונבנה
