לא אחת בחיינו הפרטיים או הלאומיים אנו מגלים שמשבר שחווינו, אירוע טראומתי, מלחמה, מחלה או כל דבר אחר לא עלינו… שהתייחסנו אליו כמשבר משמעותי וחשבנו שלא נצליח לקום ממנו, התברר לאחר זמן שדווקא הוא הביא עמו צמיחה גדולה. נכון שלא תמיד רואים זאת מיד, ויש פעמים שלא רואים זאת כלל, אך אדם או עם שיש לו 'משקפיים אמוניות' יוכל לראות ולהאמין שבאמת הכל לטובה.
בפרשתנו יש פסוק המבטא הסתכלות זו על החיים. במפגש שבין יוסף לאחיו, לאחר שנים רבות ממכירתו, אומר יוסף: 'ואתם חשבתם עלי רעה א-להים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחית עם רב'. אתם אמנם חשבתם עלי רעה אך מכל הרעה הזו הצמיח אלוקים ישועה גדולה והנה אני מלך על מצרים והצלתי אתכם ואת העולם כולו מחרפת רעב.
לאורך כל ספר בראשית ההקשרים הנסיבתיים של המהלכים נראים מקריים לחלוטין, ואחר כמה פרשיות פתאום מגלים אנו את סיבת ההתנהלות שכלל לא חשבנו עליה. הוויכוח על הבכורה מתגלה לבסוף כמהלך אלוקי שהביא להקמת בית יעקב ולהולדת השבטים. חלומו של יוסף על השמש והירח ואחד עשר הכוכבים שמשתחווים לו מתגלה לבסוף כהכנה נסיבתית לגלות מצרים ולכך שיוסף ימלוך שם, ועוד דוגמאות כהנה רבות.
איזו נחמה לאחים יש בדברי יוסף 'אלוקים חשבה לטובה'? הרי אין בה בכדי למעט את חומרת מעשיהם של השבטים, שמכרו את אחיהם הקטן על לא עמל בכפו ואמרו לאביהם שחיה רעה אכלה אותו? אלא נראה שיש כאן שני מסלולי חשיבה שונים ומנוגדים. מצד אחד המסלול האנושי והטבעי של התנהלות העניינים בספר בראשית, ובעצם של כל מהלכו של עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, ומצד שני המסלול האלוקי שבו רבש"ע מנהיג את עולמו.
רש"י בפירושו עמד על הנקודה הזו, בפירושו על טענת יוסף כלפי אחיו: 'כי התחת אלוקים אני' מפרש רש"י: שמא במקומו אני, בתמיה, אם הייתי רוצה להרע לכם, כלום אני יכול? והלא אתם כולכם חשבתם עלי רעה והקב"ה חשבה לטובה, והיאך אני לבדי יכול להרע לכם". מילות המפתח בפירושו של רש"י הם: 'אני לבדי'. יוסף אומר לאחים אמנם אתם חשבתם עלי רעה, אך לא אני ולא אתם מחליטים מה יהיה באמת בעולם. אין אנו אלו שקובעים את המציאות אלא ריבונו של עולם.
אם כך שמא נבוא לטעות ולחשוב שאין לנו תפקיד בעולם, שהרי אם הכל תלוי בהקב"ה, אין אנו צריכים לפעול בעולם כלום? וודאי שלא, רש"י מדגיש 'היאך אני לבדי יכול להרע לכם', יש כאן שני מהלכים מקבילים בעולם, מהלך הפעילות של האדם והאומה בעולם ומהלך פעילות של הקב"ה בעולם. ריבונו של עולם רוצה שנפעל, רוצה שנקדם. אך תמיד עלינו לזכור שמשמעות פעילותנו היא דווקא מתוך הראיה שריבונו של עולם הוא זה שמכוון ומנהל את העולם ואת חיינו. לפעמים אנו יכולים לראות את המגמה האלוקית בתוך ימים, חודשים, שנים וכד' ולפעמים בתוך דורות ולפעמים גם לא זוכים לראות זאת, אך וודאי שהסתכלות באופן זה על המהלכים מוסיפה לנו כוח ואמונה. 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם'. ■
