אם ננסה לאפיין את המחוזות הרוחניים אותם אנו פוגשים בספירת העומר, פשוט נסתבך. מחד, ישנה עליה רוחנית המתחילה בפסח ומטפסת לשבועות. מאידך, מותם של תלמידי רבי עקיבא מטיל עלינו צל של אבלות. אך דומה כי המגרש המרכזי נמצא במקום אחר.
מחלוקת ישנה בין חכמינו לבין הבייתוסים מבהירה לנו את המגרש החדש שבו מתפתחת התנועה של ימי הספירה. הם נחלקו באשר למועד הקרבת קרבן העומר, ומשם להשלכות ההלכתיות באשר למועד תחילת הספירה וממילא גם לתאריך חג השבועות.
הבייתוסים התעקשו שיש להביא קרבן עומר ביום ראשון בשבוע. הם נאחזו בפסוק 'וספרתם לכם ממחרת השבת', ופרשו זאת כלמחרת שבת בראשית – יום ראשון בשבוע. העמדה ההלכתית שלהם טמנה בחובה תפיסת עולם באשר לאופיים היסודי של קרבן העומר ושל הספירה.
הם טענו שמשמעותם של הפסוק "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה" ושל מצוות הספירה נובע גם 'ממחרת השבת', מכח השבת. השבת מעוררת את זכרון מעשה בראשית. הבייתוסים טענו כי בקוצרנו את פירות ארץ ישראל, צריכים להעמיק ולבטא את התחושה שה' הוא בורא העולם ושכל היבול שלו הוא, בחינת "לה' הארץ ומלואה". תקופה זו מעצימה את תחושת היראה כלפי הקב"ה כמלך העולם, ובמקראי קודש מבטאים זאת על ידי הבאת קרבנות למקדש.
חכמינו, לעומתם, סוברים כי עיקר החוויה של ספירת העומר אינה בממד של קדושה ויראה מהמלך, אלא לקוחה מפרשת ראה: "שבעה שבועות תספור לך… ועשית חג שבועות… כאשר יברכך ה' א-לוקיך. ושמחת לפני ה' א-לוקיך… והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך… וזכרת כי עבד היית במצרים". מהחל חרמש בקמה אנו סופרים בכל שבוע את הצטברות הברכה, עוד קציר ועוד קציר.
חוויית שפע הקציר בשדה, סוברים חכמים, היא המשכה של יציאת מצרים. היא מימוש ושלמות הגאולה. חכמינו הכריעו בתורה שבעל פה שהקרבנות וספירת העומר אינם שייכים בעיקרם למערכת של מצוות השבת, אלא למערכת של שלושת הרגלים. בבואנו לארץ ישראל אנו מגלים את הקב"ה כמעניק לנו שפע – לא בתור מלך לעבדיו, אלא כאב לבנו אהובו. העיקר הוא האהבה. החוויה המרכזית, כמו בשלושת הרגלים, היא שמחה בברכת ה' על ישראל.
האבל על תלמידי רבי עקיבא נמצא באוויר, וכך גם יראתנו ממלכו של עולם ורצוננו לטפס ברוחניות לקראת חג מתן תורה. אך מגרש האירועים היסודי בימי הספירה הוא דווקא חוויית השמחה בשפע הקציר ההולך ומתרבה. יצאנו ממצרים, התקדמנו במדבר והנה הגענו ל"ברינה יקצורו". הנתיב ברור: נצעד במסלול האהבה ונרגיש עד כמה הקב"ה מלווה אותנו עוד צעד ועוד צעד בגאולה ומעניק לנו ברכות שהולכות וגדלות לקראת "ושמחת לפני ה' א-לוקיך" ערך: הרב נתנאל לוי
