אורי שכטר

זאב זאב

רועה צאן עם כבשים
אורי שכטר

כולנו מכירים את התופעה שנקראת זאב זאב – תופעה שבה אדם מרבה בהתרעות שווא ולכן חדלים מלהאמין לו. בדרך כלל ההתרעות השגויות ניתנות בזדון מתוך רצון להשתעשע – בסביבות גיל 18 למדתי לקח חשוב שכמעט ועלה לי ולעוד אנשים בחיים, בגלל שהדרך שלי להתקבל בחברה הייתה קצת דרך ליצנות, וגם שימוש לפעמים בהתרעות שווא כדי להצחיק את החבר׳ה.
התופעה נקראת כך בעקבות המשל של הרועה המשועמם שנכנס ליער וקורא לעזרה מול הזאב התוקף את עדרו. כל אנשי הכפר מתחמשים ורצים לעזור לו, אך כאשר הם מגיעים למקום הרועה צוחק עליהם ואומר שסתם שיעמם לו. לאחר מספר ימים הרועה נכנס שנית ליער וקורא שוב לעזרה מפני הזאב, אנשי הכפר מתחמשים במהירות ורצים לעזרתו, ואילו הרועה לועג להם שוב. לאחר זמן מה הרועה נכנס ליער ואכן נתקל בזאב. הרועה מתחיל לצעוק לעזרה, אך הפעם האנשים לא מתייחסים אליו, והזאב טורף את הצאן. המשל מלמד שאל לנו להגיד לאנשים שאנחנו בסכנה אלא אם זה באמת כך. אחרת, כאשר באמת נהיה בסכנה – אף אחד לא יאמין לנו.
אני משתף אתכם בסיפור כזה שכמעט כזה שכמעט נגמר באסון ומציע לכל אלו שמשתמשים בסגנון הזה להיות זהירים, כי זה לעיתים יכול להיות מסוכן.
הסיפור שלי התרחש בקיץ שנת 1987. בתקופה זו ריכזנו מחנה קיץ של תנועת ׳בני עקיבא׳ ביער עופר כמה עשרות בנים ובנות, היינו אז בני 18. באחד הלילות יצאנו קבוצה של חברים לעשות קומזיץ בחוף ׳הבונים׳. במהלך הקומזיץ זוג מתוק שהיו כבר חברים לא מעט זמן, ניגשו לכיוון הים ואנחנו המשכנו לדבר, לשיר ולצחוק מסביב למדורה. בשלב מסוים אמרתי לשאר החבר׳ה שנראה לי שעבר כבר יותר מידי זמן מאז שהזוג הלך. החבר׳ה אמרו לי: ״עזוב אותם הכול בסדר״. על אף דברי ההרגעה של חבריי חשתי בחוסר שקט, קמתי ממקומי וביקשתי מאחד מחבריי שיבוא איתי לבדוק מה קורה איתם.
ניגשנו יחד לכיוון החוף. הים היה סוער מאוד. ראינו את הסנדלים שלהם מונחים על חוף הים, אך את הזוג לא ראינו. לא יודע מנין היה לנו את האומץ, אך החלטנו להיכנס למים ולחפשם. קפצנו למים והתחלנו לשחות בים הסוער. שחינו ובשלב מסוים מבעד למעטה החשכה, ראינו אותם צפים באפיסת כוחות במרחק רב מהחוף, כשהם ממש מתקשים להחזיק את ראשם מעל המים, אפילו כוח לצעוק לא היה להם. התחלנו לשחות לכיוונם במהירות, כשתוך כדי שחייה אני צועק לכיוון החוף: ״הצילו״, ״הצילו״, ״הצילו״, על מנת שהחבורה היושבת בחוף תבין שאנחנו במצוקה.
הגענו אל הזוג, אני לקחתי את הבחור על גבי וחברי לקח את הבחורה, והתחלנו לשחות איתם בחזרה לכיוון החוף. השחייה הייתה קשה, היינו עייפים, ועתה היה משא כבד על גבנו. הים היה סוער מאוד ומלא בסלעים. הרגשתי איך לאט-לאט אני מאבד את כוחותיי ומתעייף. הייאוש התגנב לליבי ועימו המחשבה המפחידה שאולי לא אצליח להגיע אל החוף.
מה שהחזיק אותי ונתן לי את הכוח להמשיך הייתה המחשבה שחייו של הבחור תלויים בי.
בסופו של דבר אני זוכר שהגענו ממש סמוך לחוף והצלחתי לדחוף אותו מחוץ למים.
בכוחותיי האחרונים ניסיתי להתרומם, אך אז הגיע גל חזק ומשך אותי חזרה לים. חשתי שכוחותיי אזלו, אך למזלי החבר׳ה הגיעו לחוף ומשכו אותי החוצה. בדיעבד הסתבר לי כי בתחילה כאשר שמעו את קריאותיי לעזרה הם לא האמינו לי וחשבו שאני מתבדח, משום שלעיתים נהגתי לעשות מעשי קונדס. אחד מהחבר׳ה אמר: ״זה שוב אורי עם השטויות שלו״, אך למזלי בסופו של דבר חבר אחר שכנע את החבר׳ה שאולי בכל זאת קורה שם משהו לא טוב ואז הם קמו כדי לבדוק אם שלום לכולנו, הגיעו לחוף וראו אותנו מנסים בכוחותינו האחרונים להגיע לחוף יחד עם חברינו, ישר רצו במהירות לתוך המים והוציאו אותנו לחוף.
קשה היה לתאר את החוויה הזאת שמבחינתי האישית הייתה מעורבת מצד אחד בתחושה נפלאה שזכינו להציל חברים יקרים שזכו בהמשך להתחתן ולהקים משפחה לתפארת, אך מצד שני תחושה של: ״אורי הצחוקים שלך כמעט עלו לך בחיים״.
״ר׳ שמעון אומר: כך עונשו של בדאי, שאפילו דובר אמת – אין שומעין לו. שכן מצינו בבניו של יעקב שכיזבו לאביהן בתחלה, האמין להם, שנאמר: ״וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״ (בראשית, ל״ז, ל״א), וכתיב ״וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי״ (בראשית, ל״ז, ל״ג). אבל באחרונה, אף על פי שדברו אמת לפניו, לא האמין להם שנאמר: ״וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם״ (בראשית, מ״ה, כ״ו)״. – אבות דרבי נתן, פרק ל, פסקה ד.

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…