השבוע ציינו את י' בטבת. צום עשרה בטבת נקבע על שום שבתאריך זה בשנת 588 לפנה"ס החל המצור של צבא בבל על חומות ירושלים, כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָלַיִם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק (מגדל) סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר… וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָארֶץ" (מלכים ב כה, א–ג).
האם החומות חשובות כל כך שבגללן אנו צמים? נראה שלא בגלל האבנים צמים אלא שבעצם שימת המצור עליהן החלה ההידרדרות הריבונית והרוחנית של עם ישראל, עד ששנתיים וחצי אחר כך, בי"ז בתמוז, נפרצו החומות, ושלושה שבועות אחר כך, בט' באב, נשרף בית המקדש.
מהותה של חומה לעשות הפרדה, חיץ, הרחקה. אם החומה נסדקת ואינה מטופלת כראוי, זו גם תחילת נפילתה.
הצבת חומות בין אנשים אינה תופעה חיובית כלל וכלל, והיא אף יוצרת מחיצות מיותרות והרחקות פוגעות. אך הדבר שונה בבני זוג. בני זוג חייבים לבנות לעצמם חומות המפרידות בינם לבין אחרים, בני זוג חייבים את המרחב האישי שהוא רק שלהם. מחויבת הרחקה, הפרדה ומחיצה ביניהם ובין כל שאר האנשים.
גם כאן סדק בחומה שאינו מטופל כראוי יביא בסופו לנפילת החומה. החומה חייבת להיות בנויה על חום בין בני הזוג, על קרבה ועל יחס אישי. על אהבה אינטימית ואינדיבידואלית לזוג, ורק לו. אסור שייפלו החומות האישיות האלה שבין בני הזוג לבין האחרים. חובה על כל זוג ליצור חומות הגנה והפרדה בין המערכת הזוגית האישית שלו לבין רשות הרבים.
בעולם הספורט ידוע כי הפסד במשחק בית צורב הרבה יותר כי "ביתי הוא מבצרי”. גם בחיי הזוגיות יש צורך בידיעה ובהרגשה של “ביתי הוא מבצרי" מבחינת היחס והקשר הבין-זוגי.
