הרב גבי קדוש

חמץ ומצה כמטאפורה לחיינו

הרב גבי קדוש

הרב גבי קדוש

רב מועצה אזורית בני שמעון

הרב גבי קדוש

הרב גבי קדוש

רב מועצה אזורית בני שמעון

רב מועצה אזורית בני שמעון

מה ההבדל בין חמץ ומצה, הרי שניהם עשויים מקמח ומים? אלא שבעשיית הלחם אנו נדרשים לזמן רב ולסבלנות מרובה. הבצק חייב לעבור תהליך של החמצה (התפחה), אך תהליך ייצור המצה נעשה בחיפזון ובמהירות, אסור להשתהות באפייתה. 'החמץ' והמצה' הם מטאפורה לחיינו – כיצד היינו רוצים לראות אותם מתנהלים, במתינות ובסבלנות לתהליכים (חמץ), או בחיפזון, בדילוג ובמהירות (מצה)? לכאורה אנו תמיד מעדיפים הסבלנות על פני החיפזון, אם נכונים דברינו אז לא מובנת 'מלחמת החורמה' שאנו נלחמים מול החמץ בימים שלפני הפסח ובימי הפסח עצמו.
סיפור גלות מצרים התחיל בברית בין הבתרים, ששם אלוקים מבטיח לאברהם אבינו את ארץ ישראל ומבטיח באותה הזדמנות עבדות במצרים של 'רק' ארבע מאות שנה ושאחר כך הם יצאו ברכוש גדול…). מה פשר ההבטחה ארוכת הטווח הזו? נראה שכאן מלמד הקב"ה את אב האומה את יסוד תהליך הגאולה, את סוד הסבלנות והמתינות של עם ישראל מאז היווסדו ועד לעתיד לבוא, וכהבטחת הנביא ישעהו (נב, יב): "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון". כך בונים אומה, כך בונים גאולה – בהתפתחות הדרגתית אשר אינה מאבדת שום שלב ושום חלק במציאות שיישאר בגלות, קמעא קמעא ולא במהירות. אך גאולת מצרים שונה – בחיפזון, גאולה שהיא מעל לכל שכל והיגיון, במהירות, להופיע מהר את היצירה האלוקית: 'עם ישראל'. כך גם היציאה ממצרים ואכילת הפסח נעשים בחיפזון, ואפילו אלוקים נחפז ופוסח על הבתים, הכול בחיפזון. צריך לתפוס את הזמן המדויק של ההופעה, כמו לידה, תשעה חודשים של היריון בסבלנות אין קץ, אך כאשר זה מגיע הכול מייד בריצה ובחיפזון… אי אפשר עכשיו להשתהות וחייבים לעמוד בזמן. וכך כותב הרב קוק (מאמרי הראיה עמ' 164) "האופי של פסח מצרים הלא היה בחפזון, חפזון השכינה, חפזון דישראל וחפזון דמצרים (ברכות ט עא), הכל נעשה במהירות בשטף, כזורק חץ מקשת".
בדרך כלל בכל השנה, אנו ממש אוהבים את החמץ, כך חיינו צריכים להתנהל – במתינות, בסבלנות, לתת לחיינו את הזמן לעבור תהליכים. אך פעם בשנה אנו צריכים להופיע ולהתמלא מאור אלוקי, ממשהו עליון שהוא לא בכללי השכל, הוא צריך להיות מדויק ומהיר, הנשמה שלנו מופיעה במלוא תפארתה ואורה. צריך אז להתרחק מהחמץ, 'לא יראה ולא ימצא', צריך לתת לעצמנו את האפשרות לקבל את אור הפסח, אור מיוחד של הופעה מהירה של גאולה מיוחדת וגילוי כוחותינו וסגולותינו הפנימיות. ואחרי שנקבל בפסח, 'בלידה' שלנו, את כל המיוחד שבנו, עוד נשוב לסבלנותנו. עוד נשוב ל'חמץ'. חג פסח כשר ושמח! ■

עוד במדור זה

פרשת וישלח- והעיקר לא לפחד כלל!

פרשת וישלח- והעיקר לא לפחד כלל!

גילוי נאות: מאוד קשה לי אמירה זו… וכי מי שמפחד…
ברוך ה׳ א-לוקי ישראל

ברוך ה׳ א-לוקי ישראל

מדע החלומות חקר ומצא שכל אדם חולם, כולל תינוקות… אנו…
מעשק ושטנה לרחובות

מעשק ושטנה לרחובות

ברגעים אלו חיילנו היקרים, חיילי צבא הגנה ישראל הי״ו, שבים…
לא לדלג על השורשים העמוקים

לא לדלג על השורשים העמוקים

אם היינו רוצים להצמיד את פרשיות השבוע 'לך לך, וירא…
העקידה: עין במר בוכה ולב שמח

העקידה: עין במר בוכה ולב שמח

אחד הפיוטים המרגשים ביותר לפני תקיעות השופר בראש השנה: 'ויהי…
צו השעה: 'לך לך'

צו השעה: 'לך לך'

דווקא בשעת מלחמה, בשעה זו, כבר מבינים כולנו את המשמעות…
איתנים בעורף – מנצחים בחזית

איתנים בעורף – מנצחים בחזית

התחושה בכל זמן משבר, מלחמה, הרס, חורבן ומגפה היא 'האם…
מצום לשמחת הסוכה

מצום לשמחת הסוכה

חד המעבר בין יום הכיפורים לחג הסוכות 'זמן שמחתנו'. הרושם…
יום-הכיפורים: 'מקווה' הטהרה של עם ישראל

יום-הכיפורים: 'מקווה' הטהרה של עם ישראל

יום הכיפורים הוא שיאו של תהליך ארוך של ארבעים יום…
ראש השנה תשפ"ד: כיצד הופכים דין לרחמים?

ראש השנה תשפ"ד: כיצד הופכים דין לרחמים?

ערב ראש השנה, אווירת החג כבר בפתח – ההכנות כבר…
חזקו ואמצו

חזקו ואמצו

ברכתו של משה רבנו לקראת הפרידה מבני ישראל מתבטאת בשתי…
לא להיות כפוי טובה

לא להיות כפוי טובה

בפרשתנו מובאת מצוות הבאת ביכורים לכהן בבית המקדש מפירות שבעת…
בן סורר ומורה: הורה מפנק אינו הורה מחנך

בן סורר ומורה: הורה מפנק אינו הורה מחנך

האם יעלה על הדעת שתיתכן מציאות של הורים שיסקלו את…
גבול הציות

גבול הציות

האם יש גבול לציות לחוקי התורה? כל מערכת חוקים לוקחת…
ראה - לפניכם ברכה וקללה

ראה - לפניכם ברכה וקללה

בשאלת מיליון הדולר עוסקת פרשתנו – מה נחשב ברכה ומה…
למה אתה לא שומע?

למה אתה לא שומע?

התורה מצווה אותנו לעשות ״הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב״ והשכר יהיה ״וְיָרַשְׁתָּ אֶת…
Scroll to Top
גלילה למעלה