מוקצה

חשיפה: העקיצה הגדולה של תלמידי ישיבות ההסדר

כל התחיל מפניה שקיבלנו מר’. ר’ הוא לוחם במחלקת בייניש באחד הגדודים המובחרים ביותר של חטיבות החי״ר. הוא התגייס בגיוס מרץ האחרון לאחר שמילא כריסו בש״ס ופוסקים בהיכלה של תורה, אבל דבר אחד שגילה בשבועות האחרונים לא נותן לו מנוח. ״אני לא מצליח להירדם״, הוא אומר ״אני שוכב בלילה מתהפך מצד לצד ולא יודע מה לעשות. המחשבה על כך שאני לא נותן את כל מה שצריך לא נותנת לי מנוח״. אל ר’ מצטרף גם מ’ – הוא דווקא מצידו השני של המתרס – התגייס באוגוסט. ״מלכתחילה לא הייתי שלם עם זה שאני מתגייס רק לשנה וחמש ולא לשלוש שנים כמו כל עם ישראל״, אומר מ’ המשרת כמש״ק דת בבסיס הקרוב לביתו, ״אבל לשמוע על כך שיש כאלו שלא מספיק להם ה’עקיצה’ של ההסדר, הם גם מרוויחים עוד שעתיים? ועל הגב שלי? זה פשוט בושה!״

קבוצת חיילים

השעות שלא יחזרו
אז על מה כל הסיפור? בואו נעשה רגע סדר. במדינת ישראל, כמו במקומות רבים בעולם, יש ‘שעון קיץ’ ו’שעון חורף’. באוקטובר מזיזים את השעון שעה אחת אחורה ו״מרוויחים שעה״, ובסוף מרץ מזיזים שעה קדימה ו״מפסידים שעה״. כלומר, כאשר מסתכלים על מעגל של שנה אחת – הכל מתקזז. אבל מה קורה כאשר מתגייסים לתקופה של שנה לא עגולה?
מתגייסי מרץ עוברים במהלך השירות הפעיל שלהם שני מעברים לשעון קיץ, כלומר פעמיים שבהן יורדת שעה מסך ימי שירותם הצבאי, ורק מעבר אחד לשעון חורף. בסך הכול הם משרתים שעה אחת פחות ממה שהם מחוייבים, ושעתיים פחות ממתגייסי אוגוסט, שעוברים שני מעברים לשעון חורף ומעבר אחד לשעון קיץ.
מניתוח עומק של הנתונים עולה כי העוקץ של מתגייסי מרץ הוא עוקץ כפול – לא רק שהם משרתים שעתיים פחות ממתגייסי אוגוסט, כפי שניתן לראות בפירוט באינפוגרפיקה המצורפת – הם למעשה משרתים שעה פחות ממה שהם מחוייבים על פי חוק.
כל טירון יודע כי כשמדובר בשגרה צבאית כל שניה יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות. בשעתיים יש 7,200 שניות. האם ישיבות ההסדר, שמטרתן המוצהרת היא הוספת קודש לצבא, יכולות לקחת על עצמן את האחריות של משחק כל כך מסוכן בזמנים? האם בצמרת הישיבות כבר הספיקו לשכוח את אמרתם הידועה של גדולי מפקדינו, ״זמנים הם קודש״?

עושים צחוק מהחוק?
בשיתוף עם מומחי משפט וצבא עיינו בסעיפי החוק הרלוונטיים, כדי לנסות לברר האם מדובר בתנאים מועדפים המגיעים לתלמידי ישיבות הסדר שמתגייסים במרץ על פי חוק. הופתענו לגלות שבחוק לא מוזכרת כל אבחנה בין ביינישים המתגייסים במרץ לאלו המתגייסים באוגוסט. זו לשון החוק:
״ישיבת הסדר״ – ישיבה המיועדת למשרתים בשירות משולב, שנקבעה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר;
״שירות משולב״ – שירות סדיר המשלב פרק זמן או פרקי זמן של שירות צבאי פעיל ופרקי זמן של לימוד בישיבת הסדר בתנאים של שירות ללא תשלום.
(ב) יוצא צבא רשאי לשרת בשירות משולב ובלבד שבקשתו אושרה על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא.
(ג) מיועד לשירות ביטחון שבקשתו לשרת בשירות משולב אושרה, ייקרא לשירות משולב לתקופה שלא תפחת מתקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, בתוספת של 12 חודשים.
(ד) השר יקבע את הכללים להפעלת השירות המשולב ואת אמות המידה לאישור בקשות לפי סעיף זה.
חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, תשס״ב-2002
אתר איגוד ישיבות ההסדר מציין גם הוא שמשך השירות בפועל הוא 17 חודשים – ללא אבחנה בין גיוס מרץ לגיוס אוגוסט.
המוח מאחורי המזימה
האם זו אכן לקונה בחוק או שמא מדובר בעקיצה מכוונת שהמרוויחים הגדולים ממנה הם מתגייסי מרץ? ר’ מספר שהוא אמנם לא התגייס במרץ מהסיבה הזו. כשהוא גילה את השעה החסרה מצבו הנפשי התדרדר והוא בתהליכי שחרור על סעיף נפשי. לטענתו היו לא מעט התלחשויות בישיבה על כך שגיוס מרץ עדיף. במבט לאחור ר’ מבין שהשעתיים האלו הם כנראה שעברו מפה לאוזן באותן שיחות סודיות. ככל הנראה לא מדובר רק בטעות אנוש תמימה, וגם אם כן – יש מי שבחר לנצל אותה.
פנינו לדובר צה״ל ולדוברות איגוד הישיבות בבקשה לתגובה על הטענות החריפות. תגובתם לא הגיעה עד למועד סגירת הכתבה והיא תעודכן כאן אם וכאשר נקבל אותה.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…