אנו נמצאים בעיצומו של מנהיגות משה אדון הנביאים. קראנו בתחילת ספר שמות אודות הורתו לידתו, בחירתו ומינויו למנהיג עם ישראל על ידי הקב"ה.
המינוי עצמו התקיים ב-4 שלבים תהליכיים בהם משה שואל וחוקר והקב"ה עונה את תשובותיו.
שלב א – "מי אנכי כי אלך אל פרעה?" (שמות ג, 11) – מה פתאום אני? למה לא מישהו אחר? מי אני בכלל שאהיה מנהיג המאבק של עם ישראל אל מול מלך מצרים ?
שלב ב – "מה אֹמר אליהם?" (שמות ג, 13) – נניח ואצא למשימה ואירתם למשימה, מה אומר ומה אדבר? איך בכלל אעשה את זה? איך אשכנע את האחרים בצדקת דרכי?
שלב ג – "והן לא יאמינו לי?" (שמות ד, 1) – ואם האחרים לא יאמינו לי? אם לא יסכימו עם עמדתי? אם לא יצטרפו אליי? אם לא אצליח? אני חושש שזה לא ילך.
שלב ד -"לא איש דברים אנוכי" (שמות ד, 10) – אני לא ראוי למשימה, אין לי הכישורים הנדרשים, אין לי סיכוי.
הקב"ה עונה בכל שלב תשובה נפרדת ובסוף ה"שיחה" קובע עובדה : "ועתה לֵך ואָנכי אהיֶה עם-פיך והוריתִיך אשר תדבר"( שמות ד, 12).
משה לא משתכנע ומבקש מהקב"ה שישלח ביד מי שמתאים " שלח נא ביד תשלח".
הקב"ה כועס ומשנה את הרכב השליחות ומוסיף את אהרון למשימה : "ודבר-הוא לך אל-העם והיה הוא יִהיה-לך לפה ואתה תהיה-לו לֵאלהִים" (שמות ד , 16) ומיד בפסוק הבא נאמר "וילך משה…".
מה גרם למשה רבינו להתרצות ? הרי הוא כבר שאל 4 פעמים? ולמרות 4 התשובות שקיבל הוא בכל זאת ביקש שלא ייבחר למשימה, ועכשיו לאחר תשובת ה' האחרונה הוא מקבל על עצמו ומיד מתגייס והולך לקראת ביצועה.
נדמה לי שמה ששכנע את משה בסופו של דבר להירתם למשימה הוא הציוות של אהרון אחיו: "הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלוקים". משה חשש, פחד, הסתייג מהשליחות אך ברגע שהקב"ה נתן לו עזר, סיוע, מישהו קרוב להישען עליו ו"לסחוב" יחד איתו את ה"אלונקה הלאומית", משה מתרצה.
כמה חשוב ששני בני הזוג יסחבו ביחד את ה"אלונקה המשפחתית". החשיבה המשותפת, סיעור המוחות, העשייה בשניים, האחריות שמתחלקת, כל אלה מקלים מאוד ונותנות לשני בני הזוג את הידיעה הכל כך משמעותית כי הם אינם לבד וממילא מאפשרת לשני בני הזוג לפעול ולרצות לסחוב ביחד קדימה ובכל הכח.
הידיעה שיש לך עם מי ללכת ועל מי להישען נותנת מצד אחד המון כוחות ומצד שני משחררת המון לחצים וחששות שיכולות להיות לאדם.
בואו נהיה כולנו האחד לשני כמו משה ואהרון – לפה ולאלוקים – לשיחה ולהכוונה , לדיבור ולעשייה, לשיתוף ולהובלה , והביחד יוביל בעז"ה להצלחה במשימות הזוגיות והמשפחתיות.
