בדרך לכותל

טיפולי חמלה לריפוי נפגעי חוט שדרה

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
הדיווח על תפילות השבת בכותל מגיע אליכם , לצערי, באיחור של שבוע. בשבת שעברה, פרשת בא, זכינו ליהנות בכותל ממזג אוויר חמים וצלול כיין. ואילו השבת, בשלח, צפויים רוחות וגשמים. למי שמתמיד להתפלל בכותל אין עיכובים. הגשם לא מרתיע וגם לא שלג.
הכמיהה לתפילת שבת ליד קודש הקודשים לא נחלשת ולא מורתעת מול איתני הטבע. 2000 שנה חיכינו להזדמנות להתפלל ליד פתחו של הר המוריה, דורות רבים היו מוכנים לעשות הכול, עד חירוף נפש, רק כדי לזכות ולגעת באבני הכותל.
02
בדרכי לכותל אני מהרהר על ׳הנדסת התודעה׳ שאנו עוברים יום יום מאחינו היקרים, אנשי השמאל, השולטים בתקשורת. הנזק האדיר שגורמות ההפגנות המתוקשרות, לשחרור החטופים, מגיע עד סכנה אמיתית לחטופים עצמם. ניכר לכל בר דעת, שככל שמתרבות ההפגנות, העמדה המרושעת והמתעללת של מחבלי חמאס, מתקשחת ונעשית צינית יותר. ההיגיון הבריא אומר, שההפגנות והלחץ התקשורתי מרחיקים את ההזדמנות לשחרור החטופים ומצמצמים את מרחב המשא ומתן.
הדחף האדיר לנגח את הממשלה ואת העומד בראשה, מעביר אנשים על דעתם. לצערי, רוב משפחות החטופים מוסתות בידי בעלי אינטרסים פוליטיים וקמפיינרים, שמוכנים לסכן את החטופים היקרים ולהקשות מאד על שחרורם.
זו כבר לא רק ׳הנדסת תודעה׳ מגמתית, זו ׳הנדסת אנוש׳ מסוכנת…
וכל מילה נוספת, מיותרת.
03
מידי שבת, בדרכי לכותל, אני נושא בתרמילי את תפילת ׳מי שברך׳, שחוברה על ידי הרב גורן, לשלום חיילי צה״ל והשבויים. בסיום קריאת התורה אני מתבקש על ידי הקהל לעמוד על רגליי, להישיר מבט אל מקום קודש הקודשים ולשאת בקול רם ונרגש את התפילה מצילת החיים. בנוסף, אני מביא בציקלוני, גם את רשימת הלוחמים הפצועים, אותם אני מבקר מידי שבוע ושומר גם על קשר רצוף עם משפחותיהם, מאז פציעתם.
יעקב אבינו, הלוחם, הטקטיקן והאסטרטג, בפרשת ויחי, על ערש דווי, מתוודה לבנו, יוסף הצדיק, כי הציל את ארץ ישראל ושחרר אותה מיד האמורי ׳בחרבו ובקשתו׳… רש״י מפרש מיד, על המקום: ׳בחרבי ובקשתי׳ – היא חוכמתו ותפילתו… וד״ל.
04
כמנהל קרן ישראל לרפואה ולנפגעי חוט שדרה אני מלווה לוחמים שנפצעו בחוט השדרה תוך כדי הקרבות בעזה ובלבנון.
המחקרים שאנו יוזמים לריפוי נפגעי חוט שדרה עדיין לא מותרים לשימוש בבני אדם. לאור הסבל של הפצועים מאד מתסכלת העובדה שאין אנו יכולים להציע להם עדיין תרופה ומזור. לאור התקדמות המחקרים שלנו, מעודדת מעט המחשבה, שבעוד מספר שנים, בע״ה, נוכל לממש את פריצת הדרך המחקרית לתרופה יעילה ומהירה לפצועים רבים.
בינתיים אנו מציעים פתרונות שיקומיים ונוטעים אמונה ותקווה בלוחמים האמיצים ובמשפחותיהם.
05
לאחרונה נחשפתי למחקר חדש, לריפוי חוט שדרה, שמתנהל בארץ, שאושר לעשותו על בני אדם. במסגרת המחקר מזריקים לפצועים סוג של נוגדנים, (אלזה-נומב, מונוקלונל אנטיבודי) שמתגברים על הנתק, מונעים נזק משני ומסייעים לשמירה על הרצף החשמלי בחוט השדרה. הטיפול החדשני, ניתן מיד אחרי הפציעה, פעם בחודש, במשך כשנה ומאפשר לחלקם של הפצועים להניע שוב את ידיהם ורגליהם. קיימת מגבלה נוקשה לטיפול הזה – את ההזרקה ניתן לבצע, באופן יעיל, לא יאוחר מיומיים לאחר הפציעה ולכל היותר עד שבוע ממועד זה. לאחר שבוע מתחיל תהליך של רגרסיה באזור הפציעה, בחוט השדרה וקשה מאד לאחות את הפצע. תאי חוט שדרה אינם משקמים את עצמם ובאזור הפציעה נוצרת צלקת שלא מאפשרת חיבור מחדש של חוט השדרה.
למרות שהמחקר נמצא רק בשלבים של ניסויים קליניים, מנהלי המחקר, באצילות רבה, מאפשרים לפצועים לקבל את הטיפול החדשני במסגרת של ׳טיפולי חמלה׳ בתל השומר ובסורוקה.
אני מעלה את הנושא כאן כדי ליידע את משפחות הפצועים על האפשרות לבקש את הטיפול המיוחד ומציל החיים הזה, מיד לאחר הפציעה.
לצערי, בסמוך לפציעה, המשפחה נתונה במבוכה ובערפל גדול. גם הרופאים לא יכולים עדיין לתת אבחון מדויק על אופי הפציעה – האם היא נחשבת כ׳קומפליט׳, כלומר האם הקטיעה בחוט השדרה היא מוחלטת? האם יש צורך בניתוחים נוספים? האם הפצוע יכול לנשום בכוחות עצמו?, האם הוא יזדקק גם בעתיד להיעזר במכונת הנשמה? וכד׳.
אך דווקא ביומיים הראשונים הללו, שעה שכול הסובבים עדיין בהלם מוחלט, נפתח חלון הזדמנויות קצר, שבו ניתן לבצע את הטיפול החדשני, שאולי יתרום מעט לאיחוי הנתק או המכה הקשה בחוט השדרה. חבל לפספס את ההזדמנות הזו, אפילו אם הסיכוי לריפוי הוא קלוש ואפילו אם ימים יגידו שהטיפול היה מיותר.
הערה – לצערי קיימת עוד מגבלה בטיפול הזה – לא ניתן לבצע אותו בנפגעי חוט שדרה צווארי – C1, .C2
רפואה שלמה לפצועים ותוספת כוח למשפחות.
מוזמנים לפנות אילי בכל עת.
06
בדרך לכותל אני מהרהר על השיחות המרגשות עם ידידי היקר, יותם זמרי. יותם חובש כיפה שקופה. מבחינה חיצונית הוא איננו עונה להגדרה ׳דתי׳… אך הפנימיות שלו היא דוגמא ומופת לנשמה גדולה ולאישיות מיוחדת, ערכית ויהודית. כל עניינו בעולם זו אהבה – אהבת עם ישראל ואהבת ארץ ישראל, מתוך כבוד רב לתורה וללומדיה.
יותם מתעניין תכופות בשלומו של ידידו צביקי, בננו האהוב, שמשרת בגדוד צנחנים. הגדוד מגויס כולו למלחמה, בצו 8, זה כ- 113 יום. לפני כחודשיים, צביקי וחבריו, בחטיבת הצנחנים, נכנסו לחאן יונס, שם הם נלחמים כאריות ומחסלים את מחבלי הנוחבה הארורים, ש׳בקרדומות באו לך…׳.
יותם, איש ערוץ 14, גלי ישראל ועוד, מנתח בצורה בהירה וחדה את היחס של התקשורת הישראלית למלחמה, ואומר לי בערך כך – ׳אנשי השמאל והתקשורת לא מייחלים שנפסיד במלחמה. הם מעוניינים שצה״ל יסיים את הלחימה רק כדי שיהיו בחירות ויוכלו להפיל את ביבי. זו מטרת העל שלהם…׳.
באופן אישי יותם מדגיש, שאינו חושש מבחירות, הוא חושש מהפסקת הלחימה בטרם הושגו כל יעדי המלחמה.
׳כל הדיבורים בתקשורת על הפסקת הלחימה בעבור שחרור החטופים זהו חלק מקמפיין מתוזמן וממומן, להקדמת הבחירות ולהכשלת הממשלה הזאת, כדי שלא תצליח חו״ח, גם במשימתה לנצח את המחבלים…׳.
׳השמאל בארץ חשב תמיד שהערבים אינם באמת שונאים שלנו. שאם רק נתייחס אליהם אחרת, הם לא יהיו אויבים לנו. בשמחת תורה הקונספציה הזו התנפצה לשמאל בפרצוף. הם עורכים עכשיו חישוב מסלול מחדש כיצד להחזיר אותנו לתלם…׳.
׳…לאחר הפוגרום הנורא בשמחת תורה השמאל לא התפכח. הוא אמנם נתון בהלם… אבל זה רחוק מהתפכחות׳. אני מוסיף, שישנם לא מעט ששינו את דעתם אבל הם לצערי עדיין מיעוט.
׳מחבל חמאס יושב במנהרה שלו, מתחת לקרקע וצופה בערוץ 11, 12 או 13. שומע את אמנון אברמוביץ׳ מכריז כי – ׳הסתיים עידן הניצחונות׳… המחבל מקבל תקווה – שעוד מעט יצליחו המחבלים לנצח את היהודים….׳
ידוע לכול שהקמפיין המתוקשר לשחרור החטופים נעשה בחוסר אחריות נוראי, מעלה את מחיר החטופים, מקשה את לב פרעה – מקשיח את עמדות חמאס, גורם לדמורליזציה בעם ומסכן חיים ממש.
אני חייב לסנגר על משפחות החטופים ועל אנשי השמאל הטועים. הם פועלים מתוך גישה של ׳רחמנים בני רחמנים׳, שחקוקה עמוק בנשמה היהודית. מרחמים, כמו כולנו על החטופים היקרים שסובלים סבל נורא בכל רגע שעובר. כמו כולנו, הם חוששים לחיי הנשים, הילדים והזקנים, הנתונים בצרה ובשביה.
חשוב להפריד בין הפוליטיקאים, מחוללי הקמפיין, שעושים במשפחות החטופים קרדום לחפור בו, לבין בני המשפחות עצמם, שהם ברובם, כלי שרת ביד אינטרסנטים ציניים.
השבוע נפלו לנו לוחמים רבים ויקרים, הי״ד. השבר נורא. ליבי עם המשפחות הגיבורות. כדי למנוע אבדות נוספות, בואו נוסיף אמונה ואחדות, נחבק ונחזק את בני משפחות הפצועים והחטופים וניתן גיבוי מלא להנהגה להמשיך בלחימה, עד לחיסול החמס ושלוחותיו.
נמשיך להתפלל, כולנו יחד, לשחרור כל החטופים, במבצע צבאי מבריק.
שבת שלום של החלמה לכל הפצועים. שחרור החטופים. נחמה לאבלים. ניצחון מהיר ומוחץ, בשם ה׳, לכל כוחות הביטחון האמיצים שלנו. חיסול אויבנו בצפון, בדרום ובמזרח. הצלחה ובריאות איתנה ללוחמי צה״ל, האמיצים. א-ל נקמות ה׳… א-ל נקמות הופיע.
בהצדעה לנשות החזית שבעורף. חיבוק ענק ללוחמנו ולכוחות הבטחון שכבשו השבוע את חאן יונס וממשיכים להילחם, בע"ה, עד לחיסול אחרון המחבלים. ■
לתגובות: manager@pisrael.com

עוד במדור זה

גרגירי זהב מירושלים

גרגירי זהב מירושלים

‮"‬מה‭ ‬את‭ ‬מחביאה‭ ‬שם‭, ‬אמא‭?‬‮"‬‭ ‬שאל‭ ‬הילד‭ ‬הקטן‭, ‬מביט‭ ‬בסקרנות‭ ‬בסדין‭ ‬המוזר‭ ‬שתמיד‭ ‬היה‭ ‬חגור‭ ‬סביב‭ ‬מותני‭ ‬אימו‭.‬

בכפר‭ ‬הקטן‭ ‬באתיופיה‭, ‬תחת‭ ‬שמש‭ ‬קופחת‭, ‬אותו‭ ‬צרור‭ ‬מסתורי‭ ‬היה‭ ‬צמוד‭ ‬כל‭ ‬העת‭ ‬למותני‭ ‬אימו‭.‬

‮"‬יש‭ ‬פה‭ ‬עפר‮"‬‭, ‬ענתה‭ ‬בפשטות‭.‬

כשפתחה‭ ‬את‭ ‬הבד‭ ‬בעדינות‭, ‬עיניו‭ ‬של‭ ‬הילד‭ ‬נפערו‭ ‬בתימהון‭. ‬‮"‬סתם‭ ‬עפר‭? ‬בשביל‭ ‬מה‭ ‬את‭ ‬סוחבת‭ ‬את‭ ‬זה‭?‬‮"‬

חיוך‭ ‬רך‭ ‬עלה‭ ‬על‭ ‬פניה‭. ‬‮"‬זה‭ ‬לא‭ ‬סתם‭ ‬עפר‭, ‬ילד‭ ‬שלי‭. ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‮"‬‭.‬

את‭ ‬הסיפור‭ ‬הזה‭ ‬שמעתי‭ ‬לפני‭ ‬כמה‭ ‬שנים‭, ‬כשהעליתי‭ ‬לרכבי‭ ‬טרמפיסט‭ ‬צעיר‭. ‬תוך‭ ‬כדי‭ ‬נסיעה‭ ‬הוא‭ ‬סיפר‭ ‬לי‭ ‬על‭ ‬ילדותו‭, ‬על‭ ‬אימו‭, ‬ועל‭ ‬הצרור‭ ‬המסתורי‭ ‬שליווה‭ ‬אותה‭ ‬כל‭ ‬חייה‭.‬

‮"‬יום‭ ‬אחד‮"‬‭, ‬אמר‭, ‬‮"‬הגיע‭ ‬לכפר‭ ‬שלנו‭ ‬אדם‭ ‬שטען‭ ‬שיש‭ ‬בידיו‭ ‬אוצר‭ – ‬עפר‭ ‬מהעיר‭ ‬הקדושה‭. ‬אנשים‭ ‬עמדו‭ ‬בתור‭, ‬להחזיק‭ ‬ולו‭ ‬לרגע‭ ‬במעט‭ ‬מאדמת‭ ‬הקודש‭. ‬אמא‭ ‬שלי‭, ‬אישה‭ ‬פשוטה‭ ‬שבקושי‭ ‬ידעה‭ ‬קרוא‭ ‬וכתוב‭, ‬הוציאה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬חסכונותיה‭ ‬כדי‭ ‬לקנות‭ ‬מעט‭ ‬אדמה‭. ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬היה‭ ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭? ‬מי‭ ‬יודע‭. ‬אבל‭ ‬בשבילה‭ ‬כל‭ ‬גרגר‭ ‬היה‭ ‬שווה‭ ‬זהב‮"‬‭.‬

‮"‬ואיפה‭ ‬אימך‭ ‬היום‭?‬‮"‬‭, ‬שאלתי‭ ‬אותו‭, ‬‮"‬היא‭ ‬כאן‭ ‬בארץ‭?‬‮"‬

קולו‭ ‬נשבר‭ ‬מעט‭ ‬כשהמשיך‭: ‬‮"‬אמא‭ ‬שלי‭ ‬לא‭ ‬זכתה‭ ‬להגיע‭ ‬לירושלים‭. ‬היא‭ ‬נפטרה‭ ‬באתיופיה‭ ‬ונקברה‭ ‬בפאתי‭ ‬הכפר‭ ‬שלנו‭. ‬אבל‭ ‬לפני‭ ‬מותה‭ ‬ביקשה‭ ‬דבר‭ ‬אחד‭: ‬שיטמינו‭ ‬אותה‭ ‬עם‭ ‬העפר‭ ‬הזה‭. ‬שחלק‭ ‬קטן‭ ‬מירושלים‭ ‬יהיה‭ ‬איתה‭ ‬לנצח‮"‬‭.‬

איזו הברקה!

השבוע‭, ‬כ"ט‭ ‬בחשוון‭, ‬חל‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭. ‬היום‭ ‬בו‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬היו‭ ‬עולים‭ ‬להר‭ ‬גבוה‭, ‬נושאים‭ ‬את‭ ‬ספרי‭ ‬האורית‭ (‬התורה‭), ‬ומתפללים‭ ‬לכיוון‭ ‬ירושלים‭. ‬כשחסידה‭ ‬הייתה‭ ‬חולפת‭ ‬בשמים‭, ‬היו‭ ‬קוראים‭ ‬לעברה‭: ‬‮"‬שִׁימְלָה‭ ‬שִׁימְלָה‭, ‬אַגְרַצְ'ין‭ ‬יְרוּסְלַם‭ ‬דֶה‭ ‬נָא‮"‬‭ – ‬‮"‬חסידה‭, ‬חסידה‭, ‬מסרי‭ ‬דרישת‭ ‬שלום‭ ‬לירושלים‭.‬‮"‬

הסיגד‭ ‬מתקיים‭ ‬50‭ ‬יום‭ ‬בדיוק‭ ‬אחרי‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭. ‬עבור‭ ‬רובנו‭ ‬הימים‭ ‬הנוראים‭, ‬הסליחות‭, ‬השופר‭ ‬ותפילת‭ ‬נעילה‭, ‬הפכו‭ ‬למין‭ ‬זיכרון‭ ‬עמום‭ ‬ומטושטש‭ ‬שמאופסן‭ ‬עמוק‭ ‬בבוידעם‭ ‬תחת‭ ‬הכותרת‭ ‬‮'‬לפני‭ ‬החגים‮'‬‭. ‬ומה‭ ‬עם‭ ‬כל‭ ‬התפילות‭, ‬החלומות‭, ‬הדברים‭ ‬הטובים‭ ‬שקיבלנו‭ ‬על‭ ‬עצמנו‭ ‬לכבוד‭ ‬השנה‭ ‬החדשה‭? ‬לא‭ ‬נעים‭ ‬לומר‭ ‬אבל‭ ‬רובם‭ ‬נמוגו‭ ‬והתמסמסו‭ ‬עם‭ ‬הגשם‭ ‬הראשון‭. ‬

איזה‭ ‬רעיון‭ ‬מדהים‭ ‬זה‭ ‬להזכיר‭ ‬לעצמנו‭ ‬ולעורר‭ ‬בתוכנו‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שעברנו‭ ‬ולהתמודד‭ ‬באומץ‭ ‬עם‭ ‬השאלה‭ ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬יפה‭ ‬ושונָה‭ ‬נהייתה‭ ‬השנה‭ ‬או‭ ‬שאנחנו‭ ‬פשוט‭ ‬עושים‭ ‬ריפיט‭ ‬על‭ ‬השנה‭ ‬שעברה‭?‬

אבל‭ ‬מעבר‭ ‬לכך‭, ‬יש‭ ‬כאן‭ ‬שני‭ ‬דברים‭ ‬נוספים‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬ליהודי‭ ‬אתיופיה‭.‬

תודה!

אם‭ ‬נתמצת‭ ‬בשתי‭ ‬מילים‭ ‬את‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭ ‬נאמר‭: ‬כמיהה‭ ‬ואמונה‭. ‬מאז‭ ‬הופענו‭ ‬כְּעַם‭ ‬על‭ ‬במת‭ ‬ההיסטוריה‭ ‬לפני‭ ‬3300‭ ‬שנה‭ ‬עברו‭ ‬עלינו‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬שנים‭ ‬קשות‭ ‬ורעות‭. ‬רוב‭ ‬הזמן‭ ‬כלל‭ ‬לא‭ ‬היינו‭ ‬בארצנו‭ ‬וסבלנו‭ ‬מנוראות‭ ‬הגלות‭: ‬רדיפות‭, ‬גזירות‭ ‬שמד‭, ‬גירוש‭, ‬פוגרומים‭. ‬לא‭ ‬היו‭ ‬חסרות‭ ‬סיבות‭ ‬להתייאש‭ ‬ולהתבולל‭ ‬ולהתנתק‭ ‬מזהותנו‭ ‬היהודית‭.‬

ולמרות‭ ‬זאת‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לא‭ ‬ויתר‭ ‬ותמיד‭ ‬שמר‭ ‬על‭ ‬הגחלת‭ ‬כשבליבו‭ ‬החלום‭ ‬לזכות‭ ‬לשוב‭ ‬הביתה‭ ‬לירושלים‭. ‬מִי‭ ‬ששילמו‭ ‬מחיר‭ ‬גבוה‭ ‬ביותר‭ ‬כדי‭ ‬שהדבר‭ ‬הזה‭ ‬יקרה‭ ‬הם‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭. ‬הם‭ ‬צעדו‭ ‬לאורך‭ ‬מסע‭ ‬של‭ ‬אלפי‭ ‬קילומטר‭, ‬תוך‭ ‬שהם‭ ‬סובלים‭ ‬מרעב‭, ‬מחלות‭, ‬שרב‭ ‬צורב‭ ‬ביום‭, ‬קור‭ ‬מקפיא‭ ‬בלילה‭ ‬והתנכלויות‭ ‬שודדים‭. ‬ארבעת‭ ‬אלפים‭ ‬מהם‭ ‬נפלו‭ ‬בדרך‭, ‬במדבריות‭ ‬סודן‭, ‬כששמה‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬מרחף‭ ‬על‭ ‬שפתותיהם‭.‬

חג‭ ‬הסיגד‭ ‬הוא‭ ‬ההזדמנות‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לומר‭ ‬להם‭ ‬תודה‭! ‬תודה‭ ‬שלימדתם‭ ‬אותנו‭ ‬להמשיך‭ ‬להאמין‭ ‬ולא‭ ‬לוותר‭ ‬למרות‭ ‬הכול‭. ‬תודה‭ ‬שהראיתם‭ ‬לנו‭ ‬איך‭ ‬אפשר‭ ‬גם‭ ‬בתנאים‭ ‬בלתי‭ ‬אפשריים‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬המסורת‭ ‬ולאהוב‭ ‬את‭ ‬התורה‭, ‬ולזכור‭ ‬כל‭ ‬הזמן‭ ‬את‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭ ‬וירושלים‭.‬

סליחה!

אבל‭ ‬יש‭ ‬גם‭ ‬חשבון‭ ‬נפש‭ ‬כואב‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬לעצמנו‭. ‬החברה‭ ‬הישראלית‭, ‬והציבור‭ ‬הדתי‭ ‬בפרט‭, ‬לא‭ ‬יכולים‭ ‬להתחמק‭ ‬מחשבון‭ ‬נפש‭ ‬נוקב‭ ‬על‭ ‬קליטת‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬בארץ‭, ‬בעיקר‭ ‬בתחום‭ ‬הרוחני‭. ‬רוב‭ ‬יהודי‭ ‬ברית‭ ‬המועצות‭ ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬האמונה‭ ‬והקשר‭ ‬למסורת‭ ‬היהודית‭ ‬באשמת‭ ‬השלטון‭ ‬הקומוניסטי‭ ‬הדורסני‭. ‬כשהם‭ ‬נחתו‭ ‬בארץ‭ ‬הם‭ ‬כבר‭ ‬היו‭ ‬חילונים‭.‬

יהודי‭ ‬אתיופיה‭, ‬לעומת‭ ‬זאת‭, ‬היו‭ ‬דתיים‭ ‬מאוד‭ ‬ומחוברים‭ ‬חזק‭ ‬למסורת‭ ‬הדורות‭ – ‬כמו‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עמה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭. ‬ההתנתקות‭ ‬העצובה‭ ‬קרתה‭ ‬להם‭ ‬דווקא‭ ‬בישראל‭. ‬הרבה‭ ‬מהדור‭ ‬הצעיר‭ ‬הושפעו‭ ‬ונסחפו‭ ‬אחר‭ ‬התרבות‭ ‬החילונית‭ ‬השלטת‭ ‬ואיבדו‭ ‬קשר‭ ‬עם‭ ‬התורה‭, ‬האמונה‭ ‬והמסורת‭ ‬הדתית‭ ‬שאבותיהם‭ ‬מסרו‭ ‬עליה‭ ‬את‭ ‬הנפש‭ ‬במשך‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬הרבה‭ ‬שנים‭.‬

כמה‭ ‬טרגי‭ ‬שֶמִי‭ ‬שזכרון‭ ‬ירושלים‭ ‬הביא‭ ‬אותם‭ ‬לכאן‭, ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬ה'נשמה‮'‬‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬דווקא‭ ‬כשרגליהם‭ ‬דרכו‭ ‬ב'גוף‮'‬‭ ‬שלה‭. ‬

ובכל‭ ‬זאת‭, ‬אסור‭ ‬לאבד‭ ‬תקווה‭. ‬כשאני‭ ‬חושב‭ ‬על‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭, ‬אני‭ ‬מבין‭ ‬שהאמונה‭ ‬הזאת‭ ‬לא‭ ‬נעלמה‭ – ‬היא‭ ‬עדיין‭ ‬שם‭, ‬עמוק‭ ‬בתוך‭ ‬הילדים‭ ‬והנכדים‭ ‬שלה‭. ‬ואולי‭ ‬תפקידנו‭ ‬הוא‭ ‬פשוט‭ ‬לעזור‭ ‬לה‭ ‬לצוץ‭ ‬מחדש‭, ‬ולהראות‭ ‬להם‭ ‬שהעפר‭ ‬שאימהותיהם‭ ‬נשאו‭ – ‬הוא‭ ‬באמת‭ ‬זהב‭. ‬■

שגרירנו בעולם

שגרירנו בעולם

הרב. הלורד. הפרופסור. ומי שהיה הנסיך האמיתי של אנגליה –…
אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

יש‭ ‬דברים‭ ‬שקשה‭ ‬לי‭ ‬להגיד‭ ‬בקול‭ ‬רם‭. ‬לא‭ ‬כי‭ ‬אני‭…
המדריך לשדרוג שולחן השבת

המדריך לשדרוג שולחן השבת

אז תכל׳ס – איך עושים את זה?בטור‭ ‬הקודם‭ ‬עסקנו‭ ‬בפוטנציאל‭…
פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

בסוכות אנחנו לא בונים רק סוכה מחוץ לבית, אלא גם…
כמה עולה לבקש סליחה?

כמה עולה לבקש סליחה?

איתן‭ ‬קרע‭ ‬את‭ ‬המעטפה‭ ‬הלבנה‭ ‬ושלף‭ ‬ממנה‭ ‬את‭ ‬הדף‭. ‬היה‭…
אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

לא‭ ‬הכרתי‭ ‬את‮ ‬צבי‭ ‬נוימן‭,‬‭ ‬אבל‭ ‬ארבעה‭ ‬ימים‭ ‬לפני‭ ‬ראש‭-‬השנה‭ ‬נערכה‮ ‬ההלוויה‭…
זהירות! גונבים לך את החיים

זהירות! גונבים לך את החיים

אתם‭ ‬בטוח‭ ‬מכירים‭ ‬את‭ ‬זה‭: ‬תכננתם‭ ‬המון‭ ‬דברים‭ ‬לעשות‭ ‬היום‭,…
הבעיה הכי גדולה של הדתיים

הבעיה הכי גדולה של הדתיים

שלום‭  ‬הרב‭, ‬אני‭ ‬יודע‭ ‬שֶמַה‭ ‬שאני‭ ‬עומד‭ ‬להגיד‭ ‬עכשיו‭ ‬לא‭…
בהצלחה, ילדה שלי

בהצלחה, ילדה שלי

בעוד‭ ‬כמה‭ ‬ימים‭ ‬זה‭ ‬יקרה‭. ‬נצעד‭ ‬יחד‭ ‬לבית‭-‬הספר‭ ‬כשידך‭ ‬הקטנה‭…
האיש שמצא משמעות בגהינום 

האיש שמצא משמעות בגהינום 

01‭ ‬הוא‭ ‬היה‭ ‬רופא‭, ‬פסיכולוג‭ ‬ונוירולוג‭ ‬מוכשר‭ ‬שפיתח‭ ‬שיטה‭ ‬פורצת‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

בדרך‭ ‬כלל‭, ‬אנו‭ ‬מציינים‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬מותם‭ ‬של‭ ‬גיבורים‭. ‬אך‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

לראות את התמונה הגדולהבשנת‭ ‬1962‭ ‬ביקר‭ ‬נשיא‭ ‬ארה״ב‭ ‬ג׳ון‭ ‬קנדי‭…
״אני?בחיים לא אצליח!״

״אני?בחיים לא אצליח!״

זה הקול הקטן והמייאש שיושב לכולנו בראש ומונע מאיתנו לנסות.…
המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

הצלצול האחרון נשמע. הדלת נפתחת וחודשיים שלמים פרושים לפניך כמו…
7 מספרים מאחורי המלחמה

7 מספרים מאחורי המלחמה

כמה קילומטרים מפרידים בין ירושלים לטהרן? כמה האיראנים היו רחוקים…