בדרך לכותל

טיפולי חמלה לריפוי נפגעי חוט שדרה

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
הדיווח על תפילות השבת בכותל מגיע אליכם , לצערי, באיחור של שבוע. בשבת שעברה, פרשת בא, זכינו ליהנות בכותל ממזג אוויר חמים וצלול כיין. ואילו השבת, בשלח, צפויים רוחות וגשמים. למי שמתמיד להתפלל בכותל אין עיכובים. הגשם לא מרתיע וגם לא שלג.
הכמיהה לתפילת שבת ליד קודש הקודשים לא נחלשת ולא מורתעת מול איתני הטבע. 2000 שנה חיכינו להזדמנות להתפלל ליד פתחו של הר המוריה, דורות רבים היו מוכנים לעשות הכול, עד חירוף נפש, רק כדי לזכות ולגעת באבני הכותל.
02
בדרכי לכותל אני מהרהר על ׳הנדסת התודעה׳ שאנו עוברים יום יום מאחינו היקרים, אנשי השמאל, השולטים בתקשורת. הנזק האדיר שגורמות ההפגנות המתוקשרות, לשחרור החטופים, מגיע עד סכנה אמיתית לחטופים עצמם. ניכר לכל בר דעת, שככל שמתרבות ההפגנות, העמדה המרושעת והמתעללת של מחבלי חמאס, מתקשחת ונעשית צינית יותר. ההיגיון הבריא אומר, שההפגנות והלחץ התקשורתי מרחיקים את ההזדמנות לשחרור החטופים ומצמצמים את מרחב המשא ומתן.
הדחף האדיר לנגח את הממשלה ואת העומד בראשה, מעביר אנשים על דעתם. לצערי, רוב משפחות החטופים מוסתות בידי בעלי אינטרסים פוליטיים וקמפיינרים, שמוכנים לסכן את החטופים היקרים ולהקשות מאד על שחרורם.
זו כבר לא רק ׳הנדסת תודעה׳ מגמתית, זו ׳הנדסת אנוש׳ מסוכנת…
וכל מילה נוספת, מיותרת.
03
מידי שבת, בדרכי לכותל, אני נושא בתרמילי את תפילת ׳מי שברך׳, שחוברה על ידי הרב גורן, לשלום חיילי צה״ל והשבויים. בסיום קריאת התורה אני מתבקש על ידי הקהל לעמוד על רגליי, להישיר מבט אל מקום קודש הקודשים ולשאת בקול רם ונרגש את התפילה מצילת החיים. בנוסף, אני מביא בציקלוני, גם את רשימת הלוחמים הפצועים, אותם אני מבקר מידי שבוע ושומר גם על קשר רצוף עם משפחותיהם, מאז פציעתם.
יעקב אבינו, הלוחם, הטקטיקן והאסטרטג, בפרשת ויחי, על ערש דווי, מתוודה לבנו, יוסף הצדיק, כי הציל את ארץ ישראל ושחרר אותה מיד האמורי ׳בחרבו ובקשתו׳… רש״י מפרש מיד, על המקום: ׳בחרבי ובקשתי׳ – היא חוכמתו ותפילתו… וד״ל.
04
כמנהל קרן ישראל לרפואה ולנפגעי חוט שדרה אני מלווה לוחמים שנפצעו בחוט השדרה תוך כדי הקרבות בעזה ובלבנון.
המחקרים שאנו יוזמים לריפוי נפגעי חוט שדרה עדיין לא מותרים לשימוש בבני אדם. לאור הסבל של הפצועים מאד מתסכלת העובדה שאין אנו יכולים להציע להם עדיין תרופה ומזור. לאור התקדמות המחקרים שלנו, מעודדת מעט המחשבה, שבעוד מספר שנים, בע״ה, נוכל לממש את פריצת הדרך המחקרית לתרופה יעילה ומהירה לפצועים רבים.
בינתיים אנו מציעים פתרונות שיקומיים ונוטעים אמונה ותקווה בלוחמים האמיצים ובמשפחותיהם.
05
לאחרונה נחשפתי למחקר חדש, לריפוי חוט שדרה, שמתנהל בארץ, שאושר לעשותו על בני אדם. במסגרת המחקר מזריקים לפצועים סוג של נוגדנים, (אלזה-נומב, מונוקלונל אנטיבודי) שמתגברים על הנתק, מונעים נזק משני ומסייעים לשמירה על הרצף החשמלי בחוט השדרה. הטיפול החדשני, ניתן מיד אחרי הפציעה, פעם בחודש, במשך כשנה ומאפשר לחלקם של הפצועים להניע שוב את ידיהם ורגליהם. קיימת מגבלה נוקשה לטיפול הזה – את ההזרקה ניתן לבצע, באופן יעיל, לא יאוחר מיומיים לאחר הפציעה ולכל היותר עד שבוע ממועד זה. לאחר שבוע מתחיל תהליך של רגרסיה באזור הפציעה, בחוט השדרה וקשה מאד לאחות את הפצע. תאי חוט שדרה אינם משקמים את עצמם ובאזור הפציעה נוצרת צלקת שלא מאפשרת חיבור מחדש של חוט השדרה.
למרות שהמחקר נמצא רק בשלבים של ניסויים קליניים, מנהלי המחקר, באצילות רבה, מאפשרים לפצועים לקבל את הטיפול החדשני במסגרת של ׳טיפולי חמלה׳ בתל השומר ובסורוקה.
אני מעלה את הנושא כאן כדי ליידע את משפחות הפצועים על האפשרות לבקש את הטיפול המיוחד ומציל החיים הזה, מיד לאחר הפציעה.
לצערי, בסמוך לפציעה, המשפחה נתונה במבוכה ובערפל גדול. גם הרופאים לא יכולים עדיין לתת אבחון מדויק על אופי הפציעה – האם היא נחשבת כ׳קומפליט׳, כלומר האם הקטיעה בחוט השדרה היא מוחלטת? האם יש צורך בניתוחים נוספים? האם הפצוע יכול לנשום בכוחות עצמו?, האם הוא יזדקק גם בעתיד להיעזר במכונת הנשמה? וכד׳.
אך דווקא ביומיים הראשונים הללו, שעה שכול הסובבים עדיין בהלם מוחלט, נפתח חלון הזדמנויות קצר, שבו ניתן לבצע את הטיפול החדשני, שאולי יתרום מעט לאיחוי הנתק או המכה הקשה בחוט השדרה. חבל לפספס את ההזדמנות הזו, אפילו אם הסיכוי לריפוי הוא קלוש ואפילו אם ימים יגידו שהטיפול היה מיותר.
הערה – לצערי קיימת עוד מגבלה בטיפול הזה – לא ניתן לבצע אותו בנפגעי חוט שדרה צווארי – C1, .C2
רפואה שלמה לפצועים ותוספת כוח למשפחות.
מוזמנים לפנות אילי בכל עת.
06
בדרך לכותל אני מהרהר על השיחות המרגשות עם ידידי היקר, יותם זמרי. יותם חובש כיפה שקופה. מבחינה חיצונית הוא איננו עונה להגדרה ׳דתי׳… אך הפנימיות שלו היא דוגמא ומופת לנשמה גדולה ולאישיות מיוחדת, ערכית ויהודית. כל עניינו בעולם זו אהבה – אהבת עם ישראל ואהבת ארץ ישראל, מתוך כבוד רב לתורה וללומדיה.
יותם מתעניין תכופות בשלומו של ידידו צביקי, בננו האהוב, שמשרת בגדוד צנחנים. הגדוד מגויס כולו למלחמה, בצו 8, זה כ- 113 יום. לפני כחודשיים, צביקי וחבריו, בחטיבת הצנחנים, נכנסו לחאן יונס, שם הם נלחמים כאריות ומחסלים את מחבלי הנוחבה הארורים, ש׳בקרדומות באו לך…׳.
יותם, איש ערוץ 14, גלי ישראל ועוד, מנתח בצורה בהירה וחדה את היחס של התקשורת הישראלית למלחמה, ואומר לי בערך כך – ׳אנשי השמאל והתקשורת לא מייחלים שנפסיד במלחמה. הם מעוניינים שצה״ל יסיים את הלחימה רק כדי שיהיו בחירות ויוכלו להפיל את ביבי. זו מטרת העל שלהם…׳.
באופן אישי יותם מדגיש, שאינו חושש מבחירות, הוא חושש מהפסקת הלחימה בטרם הושגו כל יעדי המלחמה.
׳כל הדיבורים בתקשורת על הפסקת הלחימה בעבור שחרור החטופים זהו חלק מקמפיין מתוזמן וממומן, להקדמת הבחירות ולהכשלת הממשלה הזאת, כדי שלא תצליח חו״ח, גם במשימתה לנצח את המחבלים…׳.
׳השמאל בארץ חשב תמיד שהערבים אינם באמת שונאים שלנו. שאם רק נתייחס אליהם אחרת, הם לא יהיו אויבים לנו. בשמחת תורה הקונספציה הזו התנפצה לשמאל בפרצוף. הם עורכים עכשיו חישוב מסלול מחדש כיצד להחזיר אותנו לתלם…׳.
׳…לאחר הפוגרום הנורא בשמחת תורה השמאל לא התפכח. הוא אמנם נתון בהלם… אבל זה רחוק מהתפכחות׳. אני מוסיף, שישנם לא מעט ששינו את דעתם אבל הם לצערי עדיין מיעוט.
׳מחבל חמאס יושב במנהרה שלו, מתחת לקרקע וצופה בערוץ 11, 12 או 13. שומע את אמנון אברמוביץ׳ מכריז כי – ׳הסתיים עידן הניצחונות׳… המחבל מקבל תקווה – שעוד מעט יצליחו המחבלים לנצח את היהודים….׳
ידוע לכול שהקמפיין המתוקשר לשחרור החטופים נעשה בחוסר אחריות נוראי, מעלה את מחיר החטופים, מקשה את לב פרעה – מקשיח את עמדות חמאס, גורם לדמורליזציה בעם ומסכן חיים ממש.
אני חייב לסנגר על משפחות החטופים ועל אנשי השמאל הטועים. הם פועלים מתוך גישה של ׳רחמנים בני רחמנים׳, שחקוקה עמוק בנשמה היהודית. מרחמים, כמו כולנו על החטופים היקרים שסובלים סבל נורא בכל רגע שעובר. כמו כולנו, הם חוששים לחיי הנשים, הילדים והזקנים, הנתונים בצרה ובשביה.
חשוב להפריד בין הפוליטיקאים, מחוללי הקמפיין, שעושים במשפחות החטופים קרדום לחפור בו, לבין בני המשפחות עצמם, שהם ברובם, כלי שרת ביד אינטרסנטים ציניים.
השבוע נפלו לנו לוחמים רבים ויקרים, הי״ד. השבר נורא. ליבי עם המשפחות הגיבורות. כדי למנוע אבדות נוספות, בואו נוסיף אמונה ואחדות, נחבק ונחזק את בני משפחות הפצועים והחטופים וניתן גיבוי מלא להנהגה להמשיך בלחימה, עד לחיסול החמס ושלוחותיו.
נמשיך להתפלל, כולנו יחד, לשחרור כל החטופים, במבצע צבאי מבריק.
שבת שלום של החלמה לכל הפצועים. שחרור החטופים. נחמה לאבלים. ניצחון מהיר ומוחץ, בשם ה׳, לכל כוחות הביטחון האמיצים שלנו. חיסול אויבנו בצפון, בדרום ובמזרח. הצלחה ובריאות איתנה ללוחמי צה״ל, האמיצים. א-ל נקמות ה׳… א-ל נקמות הופיע.
בהצדעה לנשות החזית שבעורף. חיבוק ענק ללוחמנו ולכוחות הבטחון שכבשו השבוע את חאן יונס וממשיכים להילחם, בע"ה, עד לחיסול אחרון המחבלים. ■
לתגובות: manager@pisrael.com

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…