המוסריות המזויפת, ששורשיה בתפיסות מעוותות ומנותקות מהמציאות של השמאל הבינלאומי, נותנת את אותותיה על כל צעד ושעל בחיינו. בשבוע שעבר נידון בגליון זה האבסורד של העברת סיוע למרצחים העזתים, אשר מהווים את הגב ואת העורף החיוני לאנשי הנוחב'ה, אשר טבחו בלא רחמים מעל אלף יהודים בשמחת תורה, ואילו רק היה עולה בידם, לא היו משאירים יהודי אחד חי בארץ-ישראל. זאת, בשעה שחטופינו נמקים בשבי בעזה, מוסתרים על-ידי החמאס בין אותם 'אזרחים חפים מפשע', אשר מסייעים בהחבאתם, בהעברתם ממקום למקום ובהתעללות הבלתי-נתפסת שהם עוברים כבר כמעט שמונה חודשים.
אך לדאבון לבנו, לא בכך מסתכמת המוסריות המזויפת שממיטה אסון על ישראל. לאחרונה אנחנו שומעים על מקרים מזעזעים, בהם מדינת ישראל מעניקה בבתי החולים שלה טיפול מציל חיים לאותם מרצחים שנתפסו בעת ביצוע הטבח הנורא. קשה להבין מה עולה בדעת מי שמורה הוראה תמוהה זו, וכיצד לא רועדות הידיים של אותם רופאים, המצילים את חיי מי שבהזדמנות הראשונה ישוב לרצוח. כמובן, הרשויות מנסות להסתיר את המציאות הזאת מעיני הציבור, משום שגם הם מבינים את העיוות שבדבר, ועל-אף זאת – יד נעלמה מכוונת אותנו להתאבדות לאומית, ומחובתנו להתריע על כך, כי הסכנה גדולה בהרבה ממה שנראה במבט ראשון, ואשתדל להסביר.
מובן, כי עצם הענקת הטיפול לאותן חיות אדם הוא חרפה שאין כדוגמתה, שאין בה דבר וחצי דבר עם מוסריות, והוא מהווה סכנה ברורה לכל יהודי באשר הוא, כאשר אנחנו משאירים מחבל בחיים. ואמנם מדינת ישראל, בשל שיקולים שונים, אינה מבצעת עונש מוות במחבלים (וזה נושא שמצריך מאמר בפני עצמו, כך שלא אכנס אליו כאן), אך כאשר מחבל עומד למות ממילא ואנחנו מעניקים לו טיפול ומצילים אותו – זה כבר שיא חדש של איוולת וחדלון מוסרי. מה יאמר אותו רופא שהציל את המחבל למשפחת היהודי שהוא רצח, ולא פחות מכך – ליהודי שירצח בעתיד, אך ורק בשל המוסר המזויף שגורם לנו לרצות להיראות 'נאורים ומתקדמים'? בל נשכח, שרב-המרצחים יחיא סינוואר קיבל טיפול רפואי בישראל שהציל את חייו, לפני ששוחרר בעסקת שליט האומללה, וכולנו יודעים את התוצאות.
אך יש כאן מימד חמור עוד יותר, ועליו אני רוצה להתעכב הפעם. כאשר מעניקים טיפול רפואי למחבל שהשתתף בטבח בשמחת תורה (או לכל מחבל אחר), מתרחש כאן שיבוש ערכי, המעמיד את כל קיומנו בסכנה! היסוד של אותו שיבוש מצוי, כאמור לעיל, בתפיסות של השמאל הרדיקלי, אשר הצליח לשלח את זרועותיו לעבר מדינת ישראל במטרה לחסל אותה בצורה מתוחכמת מבפנים.
לפי תפיסת אותם אנשים, מושגי הטוב והרע, הצדק והרשעות, היושר והעוול – כולם בטלים ומבוטלים, כאשר כל המציאות מובחנת דרך משקפיים של מאבק בין 'מדכאים' ל'מדוכאים'. אין משמעות לשאלה מי צודק באמת, אלא המסכן, הדפוק, הלא מוצלח – הוא תמיד צודק, בעוד החזק והמוצלח – הוא תמיד מגלם את דמות הנבל, שיש להילחם בו. ולפי אותה תפיסה מעוותת, המסכנים האולטימטיביים הם 'הפלשתינים המדוכאים', בעוד המדכאים האכזרים – אלו אנחנו. זה מה שעומד מאחורי כל ההפגנות נגד ישראל בעולם, זה מה שעומד מאחורי הדרישות של הנשיא ביידן – המנוהל בידי אותם אנשי שמאל – מישראל, דרישות שקבלתן משמעותה התאבדות ישראלית, וזה מה שעומד מאחורי קעקוע העמדה המוסרית של ישראל כלפי חוץ, וחמור מכך – כלפי פנים.
הנרטיב השקרי, אשר הופך את מעשיהם של אנשי הנוחב'ה האכזרים, אשר התעלו על אלו של הנאצים בגרמניה, להתקוממות לגיטימית של מדוכאים נגד מדכאיהם – הוא שעומד בבסיס הדרישה לטפל באותם מחבלים, להעניק להם זכויות ולדאוג לרווחתם, כאילו מדובר בקבוצה יריבה בכדורגל ולא בחיות טרף אכזריות. והנרטיב הזה מהווה סכנה לקיומה של מדינת ישראל, יותר מכל ארגוני הטרור ומדינות ציר הרשע יחדיו!
עם שבטוח בצדקת דרכו – יכול לעמוד מול כל אויב ומכשול. ואילו עם, שמצליחים לערער בקרבו את הדברים היסודיים ביותר, את האמונה בצדקת הדרך, את הזהות הברורה, את חדוות הניצחון ואת השנאה לאויב, שהיא הרגש הנורמלי ביותר שקיים במצב בו אנו נמצאים – עם כזה נמצא על מסלול התרסקות בטוח! הטיפול במחבלי הנוחב'ה הוא לא רק שפל מוסרי ולא רק סכנה ביטחונית, אלא חמור מכך בהרבה – הוא מעלה אותנו על אותו מסלול התרסקות בצורה הכואבת ביותר.
אין דרך להסביר לעצמנו מדוע עלינו להילחם על הארץ הזאת, מדוע עלינו לסכן את חיינו, מדוע עלינו לחיות במזרח התיכון בו איננו רצויים משום כיוון – בלא שהאמונה בצדקת דרכנו תהיה ברורה לכל אחד מאתנו, שיינק אותה עם חלב אמו. וכאשר מעניקים טיפול רפואי לאותן חיות טרף, הדבר משמיט את השטיח מתחת לכל הטיעונים שלנו ביחס לצדקת מאבקנו. המושגים הופכים למעורפלים ולחסרי בהירות, הטוב והרע מאבדים את משמעותם, האויב הופך בדעתנו לאוהב, והנצחון – למילה גסה שאסור להשמיע. זהו תמצית החזון של השמאל הרדיקלי, והתוצאה – חורבן מוחלט של מדינת ישראל.
אסור לאפשר זאת, ומחובתנו לעשות הכל כדי להעמיד מחדש את המושגים הנורמליים ולדחות מעל פנינו את הנרטיב ששונאינו בעולם מנסים להשליט עלינו. נחזור ונשנן – מחבלי הנוחב'ה צריכים למות, וכל עוד ישראל לא מוציאה אותם להורג – בוודאי ובוודאי שאסור להעניק להם שום טיפול. החמאס ותומכיהם הם הרוע בהתגלמותו, ואנחנו – היהודים – מייצגים את הצדק, את הטוב ואת האמת. אנחנו שואפים לניצחון מוחלט, להשפלת האויב האכזר ולהרמת קרן ישראל. אין לנו במה להתבייש, ולא ניתן לגורמים אנטישמיים בעולם לשבש את דעתנו באמצעות המוסר המזויף שהם מנסים להחדיר לתוכנו. יותר מכל, זוהי מלחמה על הערכים בהם אנו מאמינים, ומערכה זו – היא אשר תכריע בסופו של דבר את המערכה שמתנהלת בשדה הקרב! ■
