לאחר שגורמי הפרוגרס הפנימו כי זו הפעם קיים דור צעיר בעל תודעה מעמיקה ונחישות במחנה הלאומי השמרני, אשר אינו נבהל ממסע התעמולה השקרי המופעל נגד הצעות התיקונים המינוריים במערכת המשפט (לא רפורמה ולא מהפכה) – עברו נציגיהם לפעולות גיס חמישי נגד המדינה בכלל, בבחינת ׳לשרוף את המועדון׳, כשבין היתר מנסים לפגוע במעמד המדיני של המדינה תוך הסתת גורמי חוץ נגדה; לפגוע בצד הכלכלי של המדינה תוך שכנוע חברות פרוגרסיביות למשוך את השקעותיהן כאן; לפגוע בחוסן מערכת הביטחון תוך הצהרות על סרבנות לשרת במילואים; ואפילו קריאות מפורשות למרד, ובו לא יקיימו מערכות הביטחון והפקידות את הוראות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת לאחר הרפורמה.
כל הפעולות הללו מתוזמנות ומאורגנות, כשבחינה מעט יותר מעמיקה שלהן מעלה מייד שאין בהן גרם אחד של אותנטיות. כך למשל הביקורת המדינית מגיעה מאת גורמי פרוגרס בארה״ב ובאירופה, בדיוק אותם אלה שמממנים את העמותות העותרות לבג״ץ, את התפרעויות המגזר הערבי ואת השתלטות הערבים על הקרקעות ברחבי הארץ. אותן חברות המאיימות למשוך את השקעותיהן הן בעיקר חברות ישראליות, המונהגות על ידי אותו מיעוט פריבילגי שסבור כי הוא מחזיק במניית זהב לניהול המדינה. אנשי הצבא המאיימים שלא לשרת במילואים, מרביתם מבוגרים מאוד ופוטרו משירות מילואים לפני עשרות שנים – כך למשל התראיינו בתקשורת טייסים שנלחמו במלחמת יום כיפור או במלחמת לבנון הראשונה… אחרים איימו להחזיר את ׳פנקס המילואים׳ – אך זאת לדעת, כבר לפני שלושים שנה חדל הצבא להשתמש בפנקסים ועבר לתעודת פלסטיק… הרמזים בנוגע להמרדה הולכים והופכים לקריאות גלויות, רובן מצד ׳לשעברים׳ מתוסכלים במערכת.
כל המהלכים האלה מובלים על ידי מיעוט קטן ביותר בעם, אך התקשורת מהדהדת אותו בתיבת התהודה שלה, וכך נוצר רושם כי המדובר בגל אדיר של מרי אזרחי. בשל כך עלולות קריאות אלה להביא למצב הרסני של כאוס ושל התפוררות של החברה.
כאן, אם כן, עולה במלוא עוזה השאלה: מדוע אין שלטון הימין מגיב לפרובוקציות האלה? האם שכחנו כיצד בימי ההתנתקות חייל שהצדיע לרמטכ״ל כדרישת הפקודות, ובסך הכול סירב רק ללחוץ את ידו, נענש בחומרה? אנשים טובים, חלקם משרתים כיום את העם כאנשי ציבור, הועמדו לדין ואף נכלאו רק משום שקראו לחסום כבישים. חייל שבסך הכול כתב מכתב אישי לרמטכ״ל ובו ציין כי לדעתו אין על הצבא ליטול חלק במהלך ההתנתקות – מכתב אישי, לא לפרסום, מבלי להפר כל פקודה – הודצייןיד מהצבא.
שר הביטחון, יואב גלנט, שמתגלה כמינוי הכושל ביותר בממשלה הנוכחית, מתפקד, הלכה למעשה, כ׳שתול׳ של גורמי האנרכיה והכאוס בשמאל. במתיישבים ביו״ש הוא מתעמר באופן חמור ביותר, כולל מעצרים מנהליים חסרי כל בסיס חוקי, הרס יום יומי של נקודות התיישבות, מגבלות תנועה מכוונות ועוד. אך מה תגובתו כלפי אותם אנשי מילואים הפועלים להמרדה? ובכן, בתחילת השבוע פורסם, שהוא ״מזמין אותם לשוחח עימו״. ממש תגובה נחרצת…
תחת הנהגת גלנט ניתנה פקודה ביחידות צבאיות שונות המאשרת לחיילים לצאת להפגין נגד מה שכונה כ׳הפיכה משטרית׳. לא פחות ולא יותר. איש מהמפקדים שאפשר זאת לא הועמד לדין ואפילו לא ננזף.
אם חפצים אנו בשמירה על הסדר הציבורי ועל המשילות, יש לוודא שכל איש צבא, בסדיר, בקבע או במילואים, שיביע עמדה פוליטית נגד החלטות מדיניות, או שייקרא לסרבנות – יסולק מהצבא באופן מיידי תוך נטילת דרגותיו. אם זוכה לפנסיה תקציבית – יש להפסיק את התשלום שלה. אם תתקבל החלטה כזו, בנחישות ומבלי לזגזג, לגבי שני קצינים, ושני קצינים בלבד, תיפסקנה מייד כל התופעות החמורות הללו.
כל איש עסקים או חברה שתקרא למשוך השקעות מהמדינה צריכה לאבד באופן מיידי כל הטבת מס ולהידרש להחזיר כל מענק מטעם המדינה. כל דמות ציבורית שתקרא לגורמי הפקידות ולמערכות הביטחון להימנע מלציית לממשלה – צריכה להיות מועמדת לדין.
כל מה שצריך לעשות הוא לנהוג כלפי אותם סוכני כאוס בעשירית העצימות של הפעולות שננקטו כלפי המוחים, שמחו בצדק רב, נגד המהלכים המופקרים של אוסלו ושל מה שכונה כ׳התנתקות׳ ולמעשה היה גירוש חסר תוחלת. פשוט, לדמיין מה שלטון שמאל היה עושה למי שיקרא קריאות כאלה מימין.
אם לא תופעל מיידית יד קשה כלפי אותם סוכני כאוס – הנזקים שהם גורמים יילכו ויחמירו. לתשומת לב הממשלה ונבחרי הציבור מהמחנה הלאומי. ■
