טור אורח

כיבוש ארץ ישראל

המונופול הממשלתי שמי שלא רוצה לשבת בחושך או להפוך לשלולית מהחום חייב להשתמש בו בכל מקרה? מה הצעד הבא, בנק ישראל עושה פרסומות לכסף? בעצם גם זה כבר היה.

בפרשת מטות מספרת התורה על התיישבות השבטים ראובן, גד וחצי מנשה בעבר הירדן וברמת הגולן. עבר הירדן והגולן נכבשו על ידי בני ישראל בפיקודו של משה רבנו, כבר בפרשת חקת. בפרשת מסעי מפורטים גבולות ארץ ישראל המערבית, שנתחלקה לתשעה וחצי השבטים האחרים.

במדרש רבה על הפרשה (כ"ג, ג') נאמר: "אלה מסעי – למה זכו ליכתב בתורה כל המסעות האלו? על שקיבלו את ישראל, ועתיד הקב"ה ליתן שכרן, דכתיב: 'ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת, פרוח תפרח ותגל'… ומנין שהמדבר עתיד להיות יישוב? שנאמר: 'אשים מדבר לאגם מים… אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן'… ונאמר: 'אף אשים במדבר דרך, בישימון נהרות'".

אחרי מלחמת ששת הימים, בה הכניע הקב"ה את אויבינו תחתנו ונתן לנו, בין היתר, את רצועת עזה ואת מדבר סיני, התחלנו לראות את התגשמות הדברים הללו – המתיישבים בחבל ימית ובגוש קטיף הוכיחו, שאפשר להפוך מדבר לגן פורח.

לצערנו, בכסלו תשל"ח, החל משא ומתן בינינו לבין המצרים, שבסופו נחתם ההסכם המחפיר – הסכם הנסיגה מסיני. בתקופה בה התנהלו הדיונים לקראת חתימת ההסכם, מחה הרב צבי יהודה נמרצות על עצם קיום הדיונים. בסדרת כרוזים יצא רבנו נגד הרעיון הנואל, שהועלה בדיונים, ליצור 'אוטונומיה' ערבית, אותה כינה בשם 'אנטומיה', ועל המחשבה לתת לערבים שטחים כלשהם משטחי ארץ-ישראל. באותם חודשים עמדה על הפרק התביעה שניסוג מסיני, ועל כן חלק גדול של הכרוזים שפרסם, עוסק בשטחים בדרום הארץ.

בספר "להלכות ציבור" מובאים בין היתר דברים שכתב הרב צבי יהודה באותם ימים. את התכנית לנסיגה אפשרית מחבלי ארץ-ישראל הוא מכנה "תכנית שגעונית", ואלה דבריו:

"נזדעזעתי לראות היום בגליון 'הצופה', שכאילו 'נסיבות מדיניות בטחוניות ריאליות' הכריחו לקבל תכנית שגעונית של חיתוך ארץ חיינו ומסירת חלקיה לנכרים, חלילה. כל זה שקר וכזב. ארץ ישראל, הכוללת כל חלקיה וצדדיה וגלילותיה היא ארץ חיוניותנו, כדברי מרן הרב בתחילת ספר אורות… וחיוניות איננה ניתנת למסחר של משא ומתן קיומי חלילה".

בין חלקי ארץ-ישראל, שרבנו קורא לה ארץ חיוניותנו, הוא כולל את: "אדמת קודש סיני". רבנו מציין, שראשית ההתגלות של הקב"ה למשה רבנו בסנה התרחשה בסיני, עליו נאמר בתורה: "המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא". בהמשך הכרוז קובע רבנו שסיני הוא ההתחלה של כל ארץ הקודש. את דבריו הוא מבסס על רש"י בפרשת מסעי ועל דברי 'הכוזרי' והגר"א.

עם כל זאת, ידוע שלא כל הפוסקים כוללים את כל שטח חצי האי סיני בתוך גבולות הארץ. מכל מקום, גם הפוסקים הללו מודים, שחבל ימית, רצועת עזה וגוש קטיף נכללים בגבולות הארץ, ואסור לסגת מהם בשום פנים ואופן.

רבנו עודד את תלמידיו להתנגד בכל תוקף לפינוי ימית. אף שמצבו הגופני היה כבר קשה מאוד, הוא רצה לעזוב את מיטת חוליו בבית החולים ולהשתתף בעצמו במאבק למניעת הנסיגה. פחות מחדשיים לפני פטירתו, כתב רבנו לאנשי התנועה לעצירת הנסיגה מסיני: "לכבוד כל יקירינו המתאמצים למען שמירת שלמותה של ארץ חיינו הקדושה לכל ישראל – כולי אתכם בכל פעולותיכם… חזקו ואמצו… כהחלטת רבן של ישראל הגר"א מוילנא, כי סיני היא ארץ-ישראל".

עם כל הכאב, ממשלת ישראל בסופו של דבר קבעה עובדות בניגוד לדעת תורה. אכן, פינוי ימית, ושנים אחרי כן הגירוש מגוש קטיף, לא הביאו ל'שלום' המקווה. הם גרמו דווקא תוצאות הפוכות –  בעקבותיהם ספגנו פיגועים קשים, הפגזות טילים על ערי ישראל, ואף נאלצנו לצאת למלחמה. נתפלל כולנו, שהקב"ה יקיים בקרוב את דברי רבנו שכתב, שמתוך ימי בין המצרים, נזכה ל"נחלה בלי מצרים" בקרוב ממש

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…