בדרך לכותל

כיפת הברזל של בני עקיבא

לכבוד טקס סיום שבת ארגון בתנועת בני עקיבא בשדרות התכנסו ברוב עם מאות בני נוער והוריהם לציין את המאורע. טילי חמאס שנורו לאזור שדרות השביתו את השמחה: בעיצומו של האירוע המרגש פילחה אזעקת צבע אדום את הלבבות. החוגגים, בחולצות לבנות, השתטחו על הקרקע או אצו בבהלה לתפוס מחסה. מערכת כיפת ברזל מנעה ב"ה עוד אסון כבד.
מחשבותיי נדדו י"ד שנים אחורה, לתקופת הגירוש הנוראה. אריק שרון, שזמם את הרעיון הנלוז של פינוי חד-צדדי, הצהיר והבטיח שוב ושוב שאם ינצל האויב את פינוי הצבא והיישובים מחבל קטיף למטרות התקפיות, הצבא ייכנס מייד לעזה ויחסל את המחבלים ושולחיהם. אלו היו כמובן דברים ריקים מתוכן. מאז ועד היום עזה מתבצרת כמדינת טרור נוסח דרום לבנון, וממשלות ישראל נכשלות שוב ושוב בניסיונות להתמודד עם איומי חמאס. כוח ההרתעה שלנו נשחק. יכולת התמרון של צה"ל ברצועה וסביבותיה ירד לצערי לאפס.

כשהחיילים שלנו היו פרוסים ברצועה סבלו אומנם תושבי חבל קטיף מפיגועים ומפצמ"רים. החיילים עמדו במשימות הגנה לא פשוטות על יישובי הגוש והגנו בגופם על תושבי הארץ כולה. עוז החיילים ומסירות תושבי חבל עזה מנעו פיגועים רבים. לצבא הייתה גישה לקיני המחבלים. צה"ל מנע חפירת מנהרות והברחה של מצבורים מפלצתיים של טילים ונשק. הצבא הצליח למנוע במהלך שנים רבות התארגנות התקפית של המחבלים. אגב התמודדות עם סיכונים לא מעטים הצליח צה"ל לשמור על שגרת חיים סבירה ברצועה וסביבותיה. ביישובי עוטף עזה נשמר שקט יחסי, שלא לדבר על רגיעה מוחלטת בתל אביב, בגדרה, באשדוד, ביבנה ואפילו באשקלון. 
בגלל החלטה אומללה של ממשלת שרון נאלצו התושבים היהודים שטיפחו את גוש קטיף 

במסירות ובאהבה עצומה להיפרד ממפעל חייהם ולראות במו עיניהם כיצד הצבא שלנו הורס מפעלי חינוך מפוארים, מוסדות ציבור משגשגים, מפעלי חקלאות מדהימים, גני ילדים, בתים פרטיים מעוצבים בטוב טעם, גינות נוי מרהיבות, חממות אין-סופיות של פרחים מרהיבים, חממות של ירקות עלים ללא תולעים של מפעלי חסלט המתקדמים ופורצי הדרך, חממות פלפלים ועגבניות שרי לייצוא – ספינת הדגל של מדינת ישראל, בית מלון, מדרשת התורה והארץ, מכון התורה והארץ, מדרשות ובית ספר שדה ובריכות שחייה צלולות וצוננות, ישיבה גבוהה בהנהגת הרב יעקב אריאל שכבר נעקרה מימית, ישיבה גדולה, ותיקה ומפוארת, בתי מדרש שוקקים, בתי כנסת, תלמודי תורה, בסיסי צבא, שכונות מאוכלסות באלפי משפחות מקסימות, חמות ומכניסות אורחים, מפעלים ואזורי תעשייה ומסחר ואת חוף הים היפה ביותר בארץ. 
קהילות שלמות נאלצו להתפנות וסולקו על טפן. יישובים מלבלבים נעלמו כחלום יעוף. המחבלים שפלשו ליישובים ולחממות לא הצליחו עד היום לשחזר אפילו עשירית מהברכה שהביאו החלוצים העבריים לחבל עזה. את רוח הגבורה והחסד של תושבי הגוש איש לא יוכל לשבור. כולם ישמחו לחזור ולהקים את גוש קטיף מחדש בע"ה. 
מאז עברנו אין-ספור מערכות בחירות רבות מדי ומתישות מדי. הבטחות נוסח שרון הופרחו בכל פעם לאוויר הפוליטי המתעתע, אך גלגל הטרור עדיין סובב על צירו. בואו נתפלל ונבקש כולנו יחד שכל ממשלה שתיבחר או שתקום בע"ה בקרוב תקבל עליה לחסל את שלטון המחבלים בעזה וכך תשלח איתות ברור לכל המחבלים בלבנון, באיראן, בסוריה ובירדן שדרך רשעים תאבד וסוף אויב לתלייה.
ונסיים בנימה מרנינה ואופטימית. חזרתי עתה עם משפחתי היקרה מאירוע משמח, מרגש ומרומם רוח במצפה יריחו. חברת ש.א.ג בראשות הרב ולול הורוביץ וצביקה אייכל חגגה ברוב עַם עִם תושבי מצפה יריחו והשכנים מיישובי בנימין את חנוכת שכונת מצפה בראשית שבונה ש.א.ג לתפארת היישוב היפה ביותר בבנימין בואכה ירושלים, יישוב המשקיף על ירושלים, ים המלח, יריחו ומעלה אדומים. 
במרכז השכונה חנכה ש.א.ג ולול פארק שעשועים ענקי וצבעוני, לקיים מה שמובטח לנו בנביא זכריה: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים… ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה". אתם מוזמנים לבוא ולהתרשם מהשכונה המרהיבה, מהבתים המרווחים ומהגן רחב הידיים וליהנות בעצמכם ממשק כנפי השכינה.
שבת שלום מתוך בניין הארץ, התיישבות, שקט וביטחון לעם ישראל.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…