בכל פעם אני מגלה מחדש כמה עם ישראל מחובר לשבת וכמה השבת מחוברת לעם ישראל. מפעם לפעם אני וחברי הטוב, ערן רולס, יוצאים לטעון מצברים בטיול משותף. פעם אחת יצאנו לצפת ובלילה חיפשנו מסעדה טובה באזור. כולם המליצו לנו על מסעדת 'סעודה בגן עדן'. הגענו למסעדה – באמת מסעדה מיוחדת, טעימה ונעימה במיוחד. ממש לפני שיצאנו פגשנו את בעל המסעדה, רפי בריגל. הוא הצטרף אלינו ואחרי כמה משפטים, כמו ישראלים טובים גילינו שאני והוא היינו יחד בצבא. כשאני הייתי סגן מפקד פלוגה הוא היה הרס״פ של הפלוגה שלי. התחבקנו בשמחה רבה, בסה״כ לא נפגשנו מעל 25 שנה. התחלנו כמובן להעלות זיכרונות משותפים, ועברנו לספר כל אחד את מה שעבר עד היום בחייו.
הוא סיפר על המעבר שלו מרעננה לספסופה (יישוב שיש בו דתיים, מסורתיים וחילוניים אדוקים כמוהו). הוא סיפר על אשתו וארבעת ילדיו היקרים ועל המסעדה שהקימו יחד מאפס במו ידיהם. ואז הוא סיפר את הדבר המדהים והמרגש הבא :
״בארבע השנים הראשונות של המסעדה עבדנו כל השבוע. בימים ראשון עד חמישי התנועה הייתה חלשה, אבל בשישי שבת המסעדה הייתה מפוצצת באנשים, בעיקר בתיירים ובנופשים שהגיעו לאזור. ואז הרגשתי שלא יכול להיות שאני עובד בשבת, שבת הוא יום המנוחה, אבל מצד שני זה היום שהכניס לנו הכי הרבה כסף. ואז במין אובססיה לא ברורה, כנגד כל המלצות חבריי וכנגד כל הנתונים, קיבלתי החלטה שאנחנו מפסיקים לעבוד בשבת ואף הופכים את המסעדה שלנו לכשרה. זה שהשבת שלנו הפכה להיות רגועה יותר ומשפחתית זה היה ברור מאליו, אבל מה שהכי מדהים שפתאום העסק שלנו הצליח בצורה מסחררת וכל השבוע המסעדה התמלאה באנשים.
ואז הבנתי שהשבת היא לא רק של הדתיים, השבת היא של כולנו, של כל היהודים.ואפשר לומר שבמנוחה הזאת של שבת קיבלתי את חיי ואת חיי משפחתי במתנה.
אני לא אדם דתי, אבל אין כמו ארוחת ערב שבת משפחתית שאותה אני פותח בקידוש כמיטב המסורת של עמנו״.
תמיד שמעתי את הסיפורים האלו על השבת בתיאוריה, אבל הפעם באמת התרגשתי כששמעתי את זה מרפי, שבורא עולם הפגיש בינינו אחרי 25 שנה.
לאחר שנפרדנו ממנו אמרנו יחד שכל הנסיעה לצפת הייתה כנראה כדי לפגוש את רפי היקר.
אני משתף בהודעת וואצפ שקיבלתי מאדם פשוט שממש לא מוגדר דתי, שחיפש עבודה תקופה ארוכה, ועדיין…
״אורי בוקר טוב ושבוע מבורך, רציתי לעדכן אותך שהייתי בריאיון עבודה, לצערי נאלצתי לוותר על העבודה כי הם דורשים שאני אעבוד בשבת ובחגים. למרות הקושי אני לעולם לא אחלל שבת כי השבת היא מקור הברכה״.
עניתי לו ״צודק 100%״.
אותו האדם בשבועות האחרונים עבר ביזיונות קשים שאפילו אוכל לשבת לא היה לו, והיינו צריכים לתת לו כסף כדי שיוכל לעשות שבת.
הוא התקשר אליי באחד הימים וסיפר לי שמישהו התקשר אליו ואמר לו: ״בתקופה האחרונה חיפשתי עובד. אין לי מושג למה, אבל היום עשיתי סדר במסמכים שלי וזרקתי רבים מהם לפח, ופתאום ראיתי את קורות החיים שלך ואתה בדיוק מתאים למה שאני מחפש, אתה עדיין פנוי?״, ואז הוא אמר לו שהשכר יוצא שלושת אלפים ש״ח יותר בנטו ממה שהציע לו הבחור השני כולל שבת, וגם הוא מקבל רכב צמוד מה שלא היה בעבודה הקודמת. ואז הוא מוסיף ואומר לי ״השבת בארוחת השבת עשיתי קידוש, הסתכלתי לשמיים עם דמעות ואמרתי לבורא עולם 'אני אומנם לא מקפיד על הכול, אבל בשבת אני לא אעבוד בשום מקרה כי היא מקור הברכה'.
׳אתה רואה אורי? השבת היא באמת מקור הברכה״.
סיפור נוסף שמעתי בערב יום כיפור האחרון כשנסענו יחד דתיים ושאינם מוגדרים דתיים לטיול הכנה ליום כיפור בצפון. אחד מהחברים בטיול היה אביב, הבעלים של מסעדת ביסטרו 56 במרינה בהרצליה. אביב מוגדר חילוני ואף נראה כזה. כשהוא היה במשא ומתן להפעלת המסעדה הוא הציב שני תנאים לבעלי הקניון במרינה בהרצליה:
המסעדה שלו תהיה כשרה.
המסעדה שלו לא תיפתח בשבת.
כולם הסתכלו עליו כלא נורמלי, עיקר פעילות המרינה הוא בשבת, וכולם חשבו שזו התאבדות מבחינתו וניסו לשכנעו, אך הוא עמד על שלו ולא הסכים בשום מצב לשנות את החלטתו.
לאחר שהוא פתח את המסעדה דווקא עסקים רבים סביבו שהיו פתוחים בשבת פשטו רגל והוא רק הלך והצליח יותר ויותר.
בשלב מסוים הגיע מנכ״ל חדש לקניון שאמר לו שרוצים לחדש את הקניון ולשנות אווירה ולכן או שהוא פותח בשבת או שמוציאים אותו מהקניון. אביב לא התרגש ואמר למנכ״ל: ״אני לא פותח בשבת ואתה תעזוב הרבה יותר מהר ממני״. ואכן לאחר שלושה חודשים המנכ״ל המאיים פוטר ואביב מאז נמצא כבר 20 שנה במסעדה ומסביב במרינה נפתחו עוד ועוד מסעדות ששומרות שבת.
כמו שאמרנו – כי היא מקור הברכה.
