בפרשת הציווי על בנין המשכן, התורה כותבת בפירוט רב מה צריך להיות בדיוק במשכן, כמה קרשים, כמה קרסים, כמה אדנים וכו', עד כדי שהיא מקדישה ארבע וחצי פרשיות לעניין בנית המשכן.
כשאדם בונה בית, הוא אינו צריך לומר לקבלן כמה בטון וכמה ברזל צריך לשים מפני שזה עניין של מקצועיות, והקבלן הוא המקצוען. אולם המשכן אינו סתם בנין בעלמא, אלא דגם של העולם כולו, שצריך להיבנות על פי הוראות מדויקות של הקב"ה, ובזה לא שייך לסמוך על סברא של אדם. בפרשת משפטים כתבה התורה "אשר יאמר כי הוא זה", וממילים אלה למדו חז"ל את כל היסודות של הלכות טוען ונטען. לעומת זאת, במשכן, שהוא דגם של כל העולם, שהשכינה שורה בו ושהאלוקות מתגלה בו, הכל מפורט לפרטי פרטים, מפני שאלו דברים שאין מקום לסברא האנושית להכריע בהם.
בצלאל היה האומן הראשי וחז"ל דרשו את שמו שכביכול היה בצל אל, מפני שהוא ידע בדיוק את כל פרטי הקמת המשכן, כנגד איזה עולם הוא משמש, למה הוא רומז ומה העמקות שיש בו.
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – יש מצווה מהתורה לדורות לבנות את בית הבחירה במקום אשר בחר ה', בירושלים. אם כן נשאלת השאלה: האם עלינו לקיים את המצווה הזאת בזמננו, אם נתעלם לרגע מהחולשות המדיניות, ולבנות את בית המקדש?
ה'חתם סופר', הרב קלישר וגדולי ישראל נוספים, התעוררו לענין זה לפני כמאתים שנה. מרן הרב קוק זצ"ל בשו"ת 'משפט כהן' טוען שהמצווה היחידה שטעונה גילוי וחזרה של הנבואה היא בנין המקדש. המצווה היא לבנות את המזבח בדיוק באותו מקום שנתקדש בימי שלמה המלך ואי אפשר להזיזו למקום אחר. אמנם נעשו מדידות בהר הבית, אך אי אפשר לזהות את המקום בדיוק מושלם. משום כך ברור, שאפילו אם לא היתה מניעה פוליטית ומדינית, לא היינו יכולים לבנות את בית המקדש מחוסר ידע. בנוסף לחסרון הידיעה באיתור המקום המדוייק, יש גם חסרון ידיעה בהלכות עבודה ובהלכות טומאה וטהרה.
אולם חז"ל אמרו ש"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו", לכן בכל דור יש חובה להוסיף נדבך בתחום הרוחני לקרוב בנין בית המקדש. לפני כמאה שנה, בעקבות התחלת שיבת עם ישראל לארצו, חיבר ה'חפץ חיים' ליקוט של הלכות קדשים, מעין מה שעשה הרי"ף על הש"ס, ובעקבות זאת התחילו כהנים ללמוד את סדר 'קדשים'. גם היום ישנן ישיבות מעטות שבהן לומדים סדר 'קדשים' בעיון, כפי שלומדים את שאר הסדרים.
גם אם מנועים אנו מלבנות את המקדש בפועל, בכל זאת מוטל עלינו לגאול את המקום ולהחזירו לבעלות עם ישראל.
נתפלל שהנהגת המדינה תדע שכשם שאנו מצווים לגאול את הארץ, כך עלינו לגאול גם את מקום המקדש ולהחזיר את הבעלות עליו לעם ישראל.
יהי רצון שנזכה לראות בהשבתה של הגזלה לבעליה החוקיים, וארץ ישראל תחזור להיות כולה של עם ישראל, ובמיוחד הר הבית שעליו יתנוסס בית המקדש בב"א רוצים לקבל את המאמר של הרב דב ליאור למייל לפני כולם?
