אורי שכטר

לאן שתצביעו תגיעו

הם הסתכלו עלי כאילו נחתי מהשמיים. רועי אמר בביטחון “אני הולך עם אורי והאמונה שלו”

מי שעוצר אותנו בחיים זה רק אנחנו. לאן שאנחנו מצביעים בחיים לשם אנחנו מגיעים.
הבעיה שלרוב אנחנו לא מצביעים. ואם אנחנו כבר מצביעים אנחנו לא מאמינים שאכן נגיע ליעד שאליו הצבענו. ואז אנחנו מתחילים לתרץ למה לא הגענו ומפנים אצבעות מאשימות כלפי כל העולם חוץ מאל עצמנו.
אשתף אתכם באחד האירועים המכוננים שלימדו אותי שלאן שנצביע לשם נגיע.
בשנת 2009 חברי, רועי בן טולילא, נפצע קשה מאוד מאש כוחותינו בעת מעצר מחבל בהיותו סגן מפקד פלוגה במגלן. רועי חיבר אותי לסוג ספורט שלא הכרתי כלל עד אז – משחק כדורסל בכיסאות גלגלים. חבורת הכדורסל המופלאה שלו מורכבת מספורטאים שרובם לוחמי צה”ל שנפצעו באירועים שונים. 

הם החליטו “לקום על הרגליים”, ולא להיכנע לנכות. הם מראים זאת בנחישות על המגרש.

כשגיליתי את כדורסל כיסאות הגלגלים התחלתי ללכת עם משפחתי למשחקים של קבוצת בית הלוחם בירושלים. כל משחק מבחינתנו היה שיעור: שיעור בכוח רצון, שיעור במסירות, שיעור בחברות, שיעור בספורטיביות, שיעור באהבה ועוד לא מעט שיעורים היינו מקבלים כשהיינו מגיעים למשחק.
יום אחד ישבתי במשרדי שבקומת החניון שבתחנה המרכזית בירושלים, שם שימשתי מנכ”ל קניון התחנה המרכזית. הגיע אלי חברי רועי בן טולילא לפגישה שנקבעה מראש. רועי הגיע למשרד מלווה בחמישיה של קבוצת בית הלוחם בירושלים. הם סיפרו שהגיעו לגמר הגביע מול בית הלוחם תל אביב והמשחק יערך בירושלים.
בדרך כלל מגיעים למשחק גמר הגביע בין 200 ל300 צופים. הקהל מורכב ברובו ממשפחות השחקנים וחברים קרובים. רועי החליט שהשנה הם רוצים להביא עוד אנשים למשחק. הם שכנעו את האחראי על תיק הספורט בעיריית ירושלים שייתן להם את אולם הכדורסל במלחה לטובת המשחק. האולם במלחה בן 2000 מקומות ישיבה, ובו שחקה אז קבוצת הפועל ירושלים. רועי והחבר’ה פחדו שהם יתבזו ולא יגיעו די צופים למשחק .
הסתכלתי על החבורה המופלאה הזאת שיושבת סביב השולחן שלי. לא יודע מאיפה היה לי את האומץ להגיד להם את המשפט הבא: “אני קונה עכשיו 23 כרטיסים למשחק למשפחתי ולחברי בעלות של 25 ₪ לכל כרטיס, אני אומר לכם שהאולם יהיה מלא עד אפס מקום, ויהיו עוד מאות אנשים בחוץ שלא יהיה להם מקום”.
הם הסתכלו עלי כאילו נחתי מהשמיים. רועי אמר בביטחון “אני הולך עם אורי והאמונה שלו”.
צעירים מירושלים ואנשים רבים נוספים החלו להתארגן לשיווק המשחק. בסופו של דבר, הערב של משחק הגמר הגיע ביום 4.5.2009 בשעה 19:15, לאולם נכנסו כ2,400 אנשים ובתוכם משפחות רבות. יו”ר הכנסת וראש עיריית ירושלים הגיעו למשחק, המשחק שודר בערוץ הספורט.
לא ניתן לתאר במילים את ההתרגשות הרבה והאנרגיות המדהימות שליוו את המשחק. אומנם ת”א ניצחו אותנו בעשרים נקודות יתרון, אבל ההרגשה בלב היתה של ניצחון ענק, הרגשתי את ניצחון הרוח.
לאחר ששחקני מכבי תל אביב קיבלו את הגביע, השחקנים משתי הקבוצות שמו את ילדיהם על כיסאות הגלגלים, ושתי הקבוצות התאחדו לקבוצה אחת גדולה מלאה בגאווה ובשמחה. הם עשו כמה סיבובי ניצחון מסביב לאולם כש2,400 אוהדים עומדים ומוחאים כפיים במשך כרבע שעה בהתרגשות שלא ניתן לתארה במילים.
אסיים בקוריוז קטן: בסיום המשחק הקהל פרץ בהמוניו למגרש וכל הילדים רצו כדי לקבל חתימות מהשחקנים בכיסאות הגלגלים. שחקני הפועל ירושלים שצפו במשחק גם הם ירדו למגרש אבל אף אחד מהילדים לא התייחס אליהם, הם היו עסוקים בלקבל חתימות מהשחקנים הגיבורים היושבים על כיסאות הגלגלים.

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא…
דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
"פורום קהלת אוכלים נזלת"

"פורום קהלת אוכלים נזלת"

01מעולם לא כתבת על אופנה. מצד שני תמיד יש פעם…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…