01
השבוע ציינו את יום פטירתה של רחל אימנו. רבים רואים את רחל אימנו כדמות בעלת בכי וצער נצחיים. לכן יש שמנסים להפוך את דמותה למודל של פסיביות וכניעה מול כוחות הרוע ("רחל מקשיבה לקולות שונים משלה" בשפת הפרוגרס). לכן יש שגייסו את דמותה של רחל אימנו לקמפיין עסקת חטופים בכל מחיר ("ושבו בנים לגבולם").
02
רחל אכן סבלה מאד בחייה, אך היא לעולם לא נכנעה. בעת הצורך – כדוגמת רחל מאופקים – היא התמודדה עם הקושי באופן אקטיבי, מתוחכם ונחרץ; כך בתביעתה ליעקב "הבה לי בנים", וכך בגניבתה את התרפים של לבן, אביה הרמאי שהיתל בה ובמשפחתה "עשרת מונים". חז"ל מסבירים שהיא חשפה לעין כל את השקר והחולשה ("רפיון") של עבודת האלילים.
03
כל דור מתמודד עם אלילי השקר שלו, שבניה של רחל נלחמים בהם באופן אקטיבי: אלילי שקר באולפנים שמספרים לנו שצה"ל לא יכול לנצח; סקרי-שקר שמספרים על "מרוץ צמוד" ו"ניצחון" לפרוגרסיביים בארה"ב; ושקרים על כך שהעם היהודי יכול להתקיים במקום אחר מאשר ארץ ישראל.
04
צאצאיה של רחל לא שותקים. הם בוכים ונלחמים כנגד השקרים והרמאויות הללו, ואז באמת – "ושבו בנים לגבולם".
05
פרשת וירא היא פרשה של מלאכים: מלאכים שמבקרים את אברהם, מלאכים שמשמידים את סדום, ומלאכים שממלטים את לוט ובנותיו. מלאך הוא כוח רוחני שבא לעשות מלאכה בעולם הזה. הכנפיים של המלאכים, שמוזכרים בדברי הנביא יחזקאל, הן ביטוי לכך שהכוח הרוחני מגיע מהר ובאופן ממוקד - "אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות" – המלאכיות היא כוח החלטי וטוטאלי.
06
לבני אדם קטנים קשה עם מלאכים, הם אוהבים לפסוח על שתי הסעיפים. כאשר המלאכים באים להשמיד את סדום ולמלט את לוט הוא מתמהמה ופוסח על שתי הסעיפים. אשתו של לוט גם מביטה לאחור ונהפכת לנציב מלח; קשה לה להיפרד מסדום; אולי הגישה בג"צ על חוסר ההומניטריות בהשמדת סדום.
07
זמן מלחמה הוא זמן של מלאכים; זמן לעמדה נפשית טוטאלית וחדה. כאשר מחליטים להשמיד את סדום משמידים את סדום, ואין מקום לספקנות ולהיסוס. מי שיפסח על שני הסעיפים בעזה יהפוך לנציב מלח. במלחמה הנוכחית אין להביט לאחור אלא רק קדימה. אין הסכמים עם מפלצות. אין הכלה לרשע.
08
מי שיביט היטיב יראה כיצד חטיבות של מלאכי צה"ל באים להמטיר גופרית ומלח על סדום ועמורה. מלאכי צה"ל שמגוננים בכנפיהם על ילדי ישראל; מלאכי צה"ל שחלקם גם נמצאים כעת עם המלאכים בשמים.
אנחנו ננצח בעז"ה! ■
