שליפות

לא עוצר – מתי שריקי

מתי שריקי

את הריאיון עם מתי שריקי (36), מוזיקאי זמר ויוצר ישראלי, אני עורכת בהתכתבות בוואטסאפ. שריקי מגמגם מגיל צעיר, ומתי מרגיש נוח יותר לבטא את עצמו בכתב. הגמגום הכבד, שפוסק ברגע שהוא מתחיל לשיר, לא מנע ממנו לפרוץ כאחד המוזיקאים המקוריים והמצליחים, לגרוף פרסי הוקרה, לזכות לאהבת הקהל והתקשורת ועל הדרך לתת תקווה לרבים אחרים. השבוע הוציא שריקי סינגל חדש, פרד"ס, מתוך האלבום השני שבדרך, וזו סיבה טובה לחגוג איתו.

קח אותנו לנקודת ההתחלה.
"נולדתי סמוך לשבועות, והשם הראשון שלי היה מתן. כשהייתי בן שמונה קיבלו הוריי המלצה מרב לשנות את השם, ומאז שמי המלא הוא מתתיהו, ובקיצור מתי. אני זוכר את עצמי כילד שובב מעט, לא תמיד מוצא את עצמו בחברה וממעט להתבטא בעקבות התמודדות עם הגמגום, שנכנס לחיי סביב גיל ארבע-חמש ומלווה אותי עד היום. לפעמים זה מורגש ומציק, לפעמים כמעט שלא". הוא מתקשה להצביע על אירוע מסוים שגרם לגמגום ויש לו כמה השערות בעניין, אבל התוצאה הייתה שבשנות ילדותו ונעוריו, שנים מלאות אתגרים לכל נער, נוסף אתגר התקשורת.

 

מתי שריקי

"כילד וכנער דיברתי מעט כי פחדתי להיכשל. ידעתי שאולי לא אצליח להגיד את כל מה שרציתי לומר. למשל, אני זוכר שכשהיה מעגל חברתי כזה, מעגל היכרות שכל אחד מספר בתורו על עצמו, בעיקר בתקופה של תנועת הנוער וכדומה, לפני שהגיע תורי הייתי אומר שכואבת לי הבטן ואני חייב ללכת. לא היה לי אומץ להתמודד עם זה".
לדבריו, הקושי הבסיסי הניע אותו תמיד לחפש מקומות שבהם הוא יכול להגיד כל מה שהוא רוצה, וכך מצא את המוזיקה. 

בגיל צעיר התחיל לנגן על פסנתר. בהתחלה ניגן לפי השמיעה, וכשראו הוריו את הפוטנציאל שלחו אותו גם לחוג מקצועי. הנגינה החלה למלא את עולמו: "מצאתי את אהבת חיי. אבל זה קרה בהדרגה ולא ברגע אחד, וגם שם היה דרוש לא מעט אומץ כדי ללכת על זה עד הסוף, הרי שירה מתבטאת בפה, וזה בדיוק המקום שבו אני גם חלש".

אהבת חייך הביאה לזכייתך בפרס אקו"ם לעידוד היצירה בשנת 2014, להוצאת אלבום ראשון שזכה להצלחה ולהשמעות רבות ברדיו, ולפני כשנה נבחרת לתגלית השנה במצעד השנתי של 'כאן מורשת'. מה זה עושה לילד הקטן שפחד פעם להשמיע את קולו?
"השיר הראשון שפרסמתי היה 'אור חדש', שהמשמעות הפנימית שלו הייתה על הגמגום, על הקיר הזה ועל האור שמסתתר מאחוריו, כדרך משל לקיר של ירושלים ולאור האלוקי שמסתתר מאחוריו. התגובות לשיר היו מדהימות וממש דחפו אותי להמשיך. מאז עברתי המון בדרך המוזיקלית והמקצועית, ולא תמיד הדרך קלה, סלולה ומפרגנת. אבל ההנאה שבעשיית המוזיקה, בהופעה ובכתיבה עולה בסוף בהרבה על הפחדים והחששות. אני יודע שהדרך עוד ארוכה, ויש לי שאיפות, ולצד זה יש גם המון על מה להודות".
בשנים הראשונות, כשרק התחיל להופיע לפני קהל, לא דיבר שריקי במהלך ההופעות פרט למילים יחידות. אבל הרצון הפנימי לקשר הטבעי עם הקהל דרך המילה המדוברת עודד אותו לאזור אומץ ולהתגבר על המחסום הכבד: "זה קרה בהופעה מול 3,000 איש בבנייני האומה, בכנס של החמ"ד. אני לא יודע מאיפה קיבלתי את האומץ, אבל החלטתי ללכת עד הסוף ולדבר מול כולם. מאז זה חלק מכל הופעה שלי, הדיבור על עצמי ועל הגמגום. בין השירים אני חושף את עצמי, את הקושי ואת ההתמודדות. כך אני מרגיש הרבה יותר מחובר להופעה ולקהל שיושב מולי".

באופן טבעי הסיפור האישי שלך גם נותן כוח למי ששומע. אתה מרגיש את זה בעשייה?
"ברור לי שהמסר שמועבר מעצים ונותן כוח לאחרים. עצם זה שאני מממש את עצמי על אף הקשיים. כל החוויות האישיות שלי גרמו לי ללמוד להתעקש על מה שאני רוצה וחולם לעשות, לא לוותר מהר כל כך. אני מאמין שאם יש לנו קיר שעוצר אותנו, זה בשביל שנמצא דרך לעבור אותו, כי מעבר לאותו קיר מסתתר אור, מסתתר משהו טוב יותר משחשבנו. דווקא בזכות הקשיים שלנו ומה שנדמה לנו לחסרונות אנחנו נגיע להצלחה.
"חשוב לי לציין שמהרגע שהחלטתי לפרוץ עם המוזיקה ועם הסיפור האישי והאתגר שאיתו, אני משתדל שזה לא ייקח את המקום של המוזיקה נטו. מאוד הייתי רוצה שיזכרו אותי בגלל המוזיקה שלי ולא רק בגלל הסיפור, למרות ששניהם חלק ממני".
דמות שהשפיעה על הדרך המקצועית שלך?
"אני מאוד מחובר למשפחת רזאל. לאהרון, שכנער שמעתי הרבה את המוזיקה שלו, וכיום גם ליונתן, בהערכה ובהערצה למוזיקה המשובחת שיוצאת תחת ידיו. מה שהרשים אותי בעשייה שלהם הוא הכוח לעשות מוזיקה שלאו דווקא מתכתבת עם הקו הרגיל והמוכר של המגזר. הם העזו לפרוץ את הגדרות, מבחינה מוזיקלית כמובן. אני כיום משתדל ללכת עד הסוף עם הטעם המוזיקלי שלי. אני מאוד אוהב מוזיקת פופ מכל העולם, ומשתדל להביא את זה בשירים שלי, לא לפחד להיות הכי עדכני שיש".

רגע מכונן בדרך?
"אחד הרגעים המשמעותיים היה הרגע שהלכתי לבית הדפוס לקחת את הארגזים של אלבום הבכורה. רגע נוסף היה כשקיבלתי הזמנה לבוא להופיע עם המופע של הדיסק הראשון, 'אור חדש', בקונצרט ענק בסנטרל פארק במנהטן, לאחר צעדת תמיכה בישראל וירושלים. אגב, גם השבוע אני טס להופיע שם בפעם השלישית. ורגע אחרון שאציין הוא כשקיבלתי הודעה על הזכייה ב'תגלית השנה' של רדיו מורשת".
הדיסק החדש עתיד לצאת לקראת החגים, והסינגל פרד"ס הוא החמישי מתוכו ששריקי משחרר. זהו סינגל מרגש, והאזנתי לו שוב ושוב. השיר בהאזנה ראשונה נשמע כשיר אהבה, אבל כל פעם נוספת שהוא התנגן לקחה אותי למקומות עמוקים יותר, שטמונים בהם כמיהה וגעגוע למשהו גדול בהרבה. כששריקי משתף שזהו שיר כמיהה לשכִינה ולהתגלות האלוקית הדברים מתחברים.
"באופן טבעי הקהל חושב שזה נכתב כשיר אהבה, אבל הרקע לשיר הזה מאוד מורכב". את הסינגל ליוו המילים האלה:

"אלפי שנים אנחנו שרים לה,
מאות שירים ופיוטים נכתבו עליה,
זאת שתענה לנו על כל השאלות,
שתעשה אותנו שלמים.
הרבה מעבר לשיר אהבה,
זו כמיהה מעומק הלב,
כך הרגשתי כשכתבתי את השיר,
מבלי לדעת מה אני מרגיש,
חבוי ונסתר מהעין,
אבל גלוי לנשמה.
אולי בגלל זה השיר הזה נכתב כמעט בנשימה אחת.
מתרגש לשתף אתכם שיר חדש, והלוואי שהצלילים יגעו בכם כמו שהם מטלטלים אותי כל פעם מחדש".

למסע המוזיקלי של שריקי שותפים יוצרים מהשורה הראשונה. באלבום המתהווה הוא חבר בחלק מהשירים למפיק נדב ביטון, שאחראי ללהיטים הגדולים של עמיר בניון, לאלבום הבכורה של ישי ריבו ועוד, ועל השירים האחרונים הוא עובד עם נעם עקרבי, אחד המפיקים המבוקשים בארץ כיום, כך שבהחלט יש למה לצפות.

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…