טור אורח

לא צריכה, רוצה

תמיד אהבתי מסיבות הפתעה. עד כדי כך שבאחת השנים ביסודי אמרתי לחברה טובה שלי שתארגן לי מסיבת הפתעה ונעשה כאילו אני לא יודעת. עד היום אין לאף אחת מהכיתה מושג שידעתי על המסיבה. אבל יש גיל מסוים שבו מגיע יום ההולדת, ובמקום להתעסק בלארגן לעצמנו מסיבות הפתעה אנחנו מתחילים להסתכל על השנה שעברה ולתהות על הדברים שהצלחנו להשיג עד עכשיו ועל אלו שעדיין לא. 
העולם מתחלק לשני סוגי אנשים: למי שיחפשו כל תירוץ אפשרי כדי לדחוף את נושא יום ההולדת הקרב שלהם בכל שיחה אפשרית, ולמי שכשתשאל אותם באיזה תאריך הם נולדו יגידו לך "וואלה האמת? לא זוכר". 


השבוע אחגוג 26 שנות חיים בכדור הארץ. 26. כשאתה מתחת לגיל 20 ומישהו שואל אותך בן כמה אתה, אתה רוצה שהוא ייתן לך מספר מ-20 ומעלה. כשאתה עובר את גיל 20 אתה רוצה שהוא ייתן לך מספר מ-20 ומטה. יש אומרים שגיל הוא רק מספר, ובכל זאת יש איזה הסכם חברתי לא כתוב בנוגע לכל הדברים שאמורים להשיג במהלך שנות ה-20. כמובן, יש שוני בין חברה אחת לאחרת, אבל בהכללה אפשר לומר שיש ציפייה שבמהלך שנות ה-20 נצליח להשיג כרטיס מכובד באתר של שליש גן עדן שיכיל כמה תכונות רציניות שעמלנו להשיג, מקצוע יפה ומכניס (או לפחות כיוון טוב למשהו שאנחנו מתכננים לעסוק בו) ואיזו זיקה לתחום מלא אידיאלים כמו הצלת חתולי רחוב אבודים (גם קצת טיפוח חיצוני לא יזיק).
זה כמובן אם אנחנו בני 21 שעוד לא הספיקו להפוך להורים לשלושה. החברה שבה אנו חיים מגדירה לנו חוקים לא כתובים, והם מכניסים אותנו למרוץ סביב השגת דברים שלא בהכרח יהפכו אותנו למאושרים. ככה ההחלטות החשובות ביותר בחיינו מוכרעות על ידי גורם חיצוני, בין שמדובר ברצון של ההורים לראות אותנו הופכים למנתחי מוח ובין שמדובר בחבר הכי טוב שלנו שכבר סידר לעצמו בית עם מרפסת לים וזאטוט שכבר למד להגיד "לא בא לי".
אני לא אומרת שזה פשוט. ממש לא פשוט לקום בבוקר ולשאול את עצמי: "תגידי, מה את באמת רוצה? מה יעשה אותך מאושרת?" זה אפילו קצת מצחיק. הבעיה היא שכשאנחנו לא עושים את זה אנחנו בעצם חיים חיים של מישהו אחר ולא את החיים שלנו. לא את החיים שהיינו רוצים לתת לעצמנו.
מה יקרה אם בגיל 26 אשאל את עצמי: "תגידי, מה עושה אותך מאושרת? אבל מה באמת עושה אותך מאושרת?" ואתן לעצמי תשובות בלי לצחוק עליהן? בלי להגיד "אוי, שטויות. זה לא באמת פרקטי"?
מה אם במקום זה אגיד לעצמי: "הבנתי אותך. או-קיי, בואי נראה איך מגיעים לזה"? מה אם נחיה חיים מאושרים?

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…