גליון 511

מגזין

לבקוע מתוך אלף מגננות

מאת:מוריה אופיר

12 בלילה, הירידות לים המלח וצומת אחד חשוך • מה עושים במציאות בה נתקלים בניצול קשה ובהתנגדות לקבלת עזרה? • מלי סגל ורחלי מושקוביץ, כותבות במגזין ׳פנימה׳, משתפות בסיפור המלא על הבחורה שנכנסה להן ללב

12 בלילה, הירידות לים המלח וצומת אחד חשוך • מה עושים במציאות בה נתקלים בניצול קשה ובהתנגדות לקבלת עזרה? • מלי סגל ורחלי מושקוביץ, כותבות במגזין ׳פנימה׳, משתפות בסיפור המלא על הבחורה שנכנסה להן ללב

מה הייתם עושים אם הייתם רואים בשעת לילה מאוחרת גבר שתוקף בחורה צעירה בצד כביש מהיר באזור שכולו מוקף אוכלוסייה ערבית?
זוהי בדיוק הסיטואציה שבה נתקלו מלי סגל ורחלי מושקוביץ בראש חודש כסלו האחרון. אומרים שישראל הם מעל המזל, אבל כאן היה נס גדול, וכנראה לא סתם אירעו הדברים כפי שאירעו בא׳ בכסלו, עם תחילת השפעת האור בעולם.
מלי סגל היא סטייליסטית הבית של מגזין פנימה, מנחת סדנאות לנשיות ודימוי גוף ומנהלת מכון משיבת נפש. רחלי מושקוביץ כותבת כל חודש סיפור במגזין פנימה ומנהלת תיאטרון לחישה. ישבתי איתן לשיחה מרתקת על אנושיות, יהדות חום וחמלה – ערכים שהובילו אותן לאורך כל הסיפור המופלא שתקראו מיד.
״אני לא גזענית״
״אם זה היה סיפור רחוק, הייתי קוראת ונאנחת בכאב, והלאה. אבל פגשתי אותה אתמול, והעיניים שלה מולי. והסיפור כולו תהומות. להציל נפש אחת מישראל? זה כאן, בהישג יד״ (מתוך הפוסט של רחלי בפייסבוק)
״הכל התחיל במפגש כותבות של מגזין פנימה בירושלים״, פותחת מלי.״זה כמו מפגש חברות של כל הכותבות. כשיצאנו ממנו, רחלי ואני נסענו לכיוון הבית שלנו, דרך חיזמא לכיוון מעלה אפרים, וכשהגענו לכיכר של חיזמא היה פקק מטורף. השעה היתה 12 בלילה, ואמרתי לרחלי: ׳בואי נעשה קיצור דרך׳״.
קיצור הדרך הוביל אותן לנסוע דרך מעלה אדומים ולהתחיל לרדת בירידות של ים המלח. באחד הצמתים שבדרך רחלי ומלי שמו לב לדבר חריג בחשיכה.״בצד ימין של הדרך ראינו בחורה שגבר תוקף אותה מאחור. שאלנו אחת את השנייה אם שתינו ראינו את אותו הדבר והחלטנו מיד לעצור בצד״, אומרת מלי בקול רועד.
למרות העובדה שמדובר בכביש מהיר, הבנות הצליחו לעצור בצד הדרך, לבצע רוורס על מנת להגיע לקרבת המקום ולראות שהבחור התוקף בורח.
״פה התחילה הרפתקה מטורפת, לא תיארנו לעצמנו לאן אנחנו נכנסות״, ממשיכה מלי לתאר.״פגשנו בחורה בת 20 שנמצאת במורכבות לא פשוטה. שאלנו אותה לאן היא צריכה להגיע כי חשבנו שהיא נקלעה לפה בטעות ומנסה לתפוס טרמפים. היינו בטוחות שכאן נגמר האירוע, אבל גילינו סיפור שלם״.
בזמן שרחלי ומלי מנוסות לדובב את הבחורה, הצומת מתמלא ברכבים שיושביהם הם ערבים עויינים.
״אנחנו מנסות להחזיק אותה איתנו״, משחזרת רחלי,״והצומת מלא ברכבים של ערבים שרק חיכו שנעזוב אותה לבד״.

לא הרגשתן פחד?
מלי:״לא היינו במקום של לחשוב על הפחד. ברגע שראיתי שכולם מקיפים אותה, אמרתי – מה קורה פה? זו בת מלך יהודייה שצריך לעזור לה. עמדתי בגו זקוף ושידרתי שאנחנו לא הולכות ואנחנו איתה. ב-2 בלילה, כשחזרנו הביתה, לאחר שכל הסיפור היה מאחורינו, הרשנו לעצמנו להתפרק, ואז הבנו שיכול היה להיות מסוכן וה׳ היה איתנו ולגמרי שמר עלינו״.
רחלי:״היינו מאד ממוקדות בסיטואציה. כל פעם הבחורה משחררת משפט קטן ואז אומרת לנו שנלך ונעזוב אותה… התחלנו להבין שיש פה מציאות לא פשוטה״.
רחלי דובבה את הבחורה הצעירה בזמן שמלי הביאה לה שוקולדים ושתייה קלה מהרכב ובמקביל יצרה קשר עם הראל חצרוני.

הבנו שזו מישהי שמגיעה לצומת הזה באופן קבוע ושהערבים מנצלים את סיפור החיים שלה כדי לנצל אותה״, אומרת מלי.

רחלי מושקוביץ

רחלי מושקוביץ

״מגיל מאד קטן היא נמצאת בסיטואציה הזו ולאט לאט היא מספרת לנו מי היא. בזמן שרחלי דיברה איתה, פניתי להראל חצרוני שאיתו אני עובדת 7 שנים תחת ארגון OU ישראל המסייע רבות לנערים ונערות בסיכון, ומעדכנת אותו שיש פה מקרה חירום. הוא הבין שזה דחוף, ואמר שייקח לו שלושת רבעי שעה להגיע לאזור שבו היינו ושנמשיך לדובב אותה״.
רחלי משלימה אותה:״היו סביבנו המון רכבים עם נהגים ערבים בתוכם שרק חיכו שנלך. ממש בצמוד אלינו המתין רכב ויושביו הסתכלו כל הזמן כדי לראות מה אנחנו עושות. הבחורה היתה קרירה כלפינו ורצתה בעצמה שנלך. היא אמרה לנו כל הזמן:״אני לא גזענית״ ונתנה תחושה שאנחנו מפריעות לה. היא היתה״קצרה״, לא הבינה מה אנחנו נופלות עליה. אנחנו היינו ממוקדת מטרה. אני מאמינה שהכנות שלנו והרגשה שאנחנו רוצות בטובתה, שבאמת אכפת לנו ואנחנו נטולות אינטרסים – זה בנה אמון והוריד חומות. לקח זמן. היינו שם מעל שעה. היא רעדה מקור, ונתתי לה את הז׳קט שלי, אבל היא לא רצתה לקחת אותו. כשהצענו לה אוכל ושתייה, היא הסכימה לקחת אותו כי אמרה שהיא צריכה להעביר את הטעם המגעיל בפה מהגבר שתקף אותה. היא לא האמינה שמי שנמצא מולה רוצה לעזור לה. היא לא פגשה מציאות אמיתית שמישהו רוצה לעזור לה. לאט לאט הקליפות התקלפו והיא סיפרה לנו את סיפורה, וכשזה קרה היא היתה לגמרי איתנו ופתחה בפנינו את ליבה״.

״אנחנו החברות שלך״
״אף פעם לא פגשתי את התהום כל כך מקרוב״ (מתוך הפוסט של רחלי בספייסבוק)
הסיפור שמלי ורחלי מגלות מזעזע אותן. הבחורה הצעירה שמתגלה מולן היא נפגעת מינית בתוך המשפחה, ומגיל 11 היא נשלחת לפנימיות, אך אף אחת מהן לא מצליחה להחזיק אותה. לאורך השנים היא מתגלגלת מפנימייה לפנימייה ומגיעה לכזו שצמודה לאזור אבו גוש. שם היא מתחילה, יחד עם חברות נוספות, להכיר ערבים ולהדרדר למציאות של סמים. בגיל 15 היא מוצאת את עצמה חיה ברחובות. מאז ועד אותו היום בו הן פגשו אותה, היא עסקה בזנות לערבים.
״היא לא רצתה להיכנס לרכב שלנו״, משחזרת מלי.״יצאתי מהרכב וכיביתי את המנוע כדי להראות לה שאנחנו לא הולכות לשום מקום ושאנחנו איתה. נתנו לה שוקולדים שקנינו בדרך, ועשינו הכל כדי שתישאר לידנו ולא תלך״.

מלי סגל

מלי סגל

״היא אמרה לנו – ׳אין לי חברות, אין לי משפחה, אין לי כלום׳״, מספרת רחלי.״אמרנו לה שאנחנו החברות שלה והיא לא לבד יותר. זה ריגש אותה ומאד נגע בה״.
הראל חצרוני הגיע למקום והתחיל לדבר איתה.
רחלי:״הראל דיבר לנשמתה, כמו שהוא יודע לעשות. הצלחנו להגיע למצב שבו היא מסכימה לכך שהראל יחזיר אותה לביתה. כשהיא באה להעלות לרכב שלו, אחד הערבים שהיא מכירה, עצר לידנו וניסה להראות לנו שהוא רוצה בטובתה. הוא שאל אותה:״היי, מה העניינים?״. 

מפגש הכותבות במגזין פנימה

לא נתנו לו את האפשרות ליצור את השיח הזה כדי באמת להצליח להחזיר אותה הביתה״.
מלי:״נפרדנו בחיבוק מאותו צומת. היא נסעה לביתה ואנחנו – לבית שלנו״.
שומעים על סיפורים כאלו מדי פעם. האמנתן שקיימת מציאות כזו?
מלי:״אני מכירה את המציאות הזו אבל בצורה מועטה. כשפוגשים את זה בצורה חזקה מבינים עד כמה זה קיים במציאות. זה סיפור מורכב וקשה מנשוא, ויש רבים כמו אותה בחורה שנכנסה לנו ללב. חייבים לפעול ולטפל במקרים כאלה״.

מלי מציינת שאותה בחורה כבר 3 שנים לא נוגעת בסמים.״יש לה כוחות אדירים. היא בחורה שיכולה להגיע לגדולות, אלא שמציאות החיים הובילה אותה אחרת״.

למחרת אותו המקרה מלי כתבה הודעה לכל הכותבות של מגזין פנימה כשבמקביל רחלי מפרסמת פוסט בפייסבוק ומתארת את הסיפור לפרטי פרטים. כותבות פנימה ואמילי עמרוסי – שגם לה טור קבוע בפנימה – הפיצו ושיתפו את הפוסט וההודעה. השיתוף דרך כותבות המגזין מגיע ממקום של קהילת נשים שעוברות יחד חוויות משותפות דרך תכנים מעמיקים וברמה גבוהה שנותנים לאישה את מקומה. מגזין פנימה בדיוק חוגג 11 שנה להיווסדו והוא סובב את חיי האישה מכל הכיוונים במדורים, טורים, כתבות וסיפורים בנושאים שונים ומזויות מגוונות.

הראל חצרוני שהביא אותה לביתה, גילה את מציאות חייה שכלל מצב הזנחה קשה מאד.״אמא שלה חולה מאד והיא מטפלת בה ולכן גם חייבת את הכסף״, מסבירה מלי.

רחלי:״היו הרבה תגובות שרצו לעזור ולסייע. הסיפור תפס תאוצה. רצינו לשפר קצת את מצב הרוח ועם ישראל לא הפסיק לתרום״.

 

״להפסיק לפחד להעיר את הזעקה״

״כל מי שפגש אותך ראה איזה עוצמות יש בך. איזה אור גדול את. איך התרגשנו איתך. התפללנו עלייך. ועדיין מתפללים. שתצליחי לקלף את הקליפות״ (מתוך הפוסט של מלי בפייסבוק)

בעקבות התרומות הרבות שהגיעו מכל גווני המגזרים בארץ, הוחלט לשפץ את ביתה של אותה בחורה.

 מלי:״הסיפור הזה חצה מגזרים וריגש רבים. גם אנשים מחו״ל שמעו עליו ותרמו. ברוך ה׳ רצו לעזור לה להתקדם לחיים חדשים. התחלנו לשפר את המרחב הפיזי, וזו רק תחילת הדרך. ממקום מוזנח זכינו לעשות להם בית לתפארת תוך חודש וחצי: שיפצנו ושדרגנו אותו, בשווי של עשרות אלפי שקלים. היה בבית חלון שבור שכל חורף גרם לבני הבית לקפוא. הבחורה הזו אמרה לנו:״הייתי הולכת להתחמם אצלם כי אצלי בבית היה קר…״. אחד הרגעים הגדולים המרגשים ביותר היה כשהיא ואמה נכנסו חזרה הביתה. הן לא האמינו לשינוי המטורף והיו שם דמעות של כולנו. היא פתאום קלטה מה קורה פה״.

רחלי:״זו הפעם הראשונה שראינו שהיא בוכה. לאורך כל התקופה, מאז שפגשנו אותה, דרך השיפוץ, בשיחות טלפון, היא היתה מאד מנותקת מעצמה. היא בחורה מאד מודעת לעצמה והיא לא נותנת לעצמה להרגיש. בפעם הראשונה כשהיא נתנה לי לחוש את הלב שלה, זה באמת היה כשהיא נכנסה הביתה וסכר הדמעות נפתח. היא הבינה שאין סביבה רק חמישה אנשים. יש פה חיבוק של עם ישראל. הדבר ריגש אותה ומשהו הבקיע בה מתוך אלף מגננות. היא מיששה את הדברים וכל הזמן אמרה:״אני לא מאמינה, אני לא מאמינה״. עכשיו היא לא צריכה לברוח מהבית כדי שיהיה לה חם״.

מלי ורחלי מעידות כי מאות אלפים התגייסו ונתנו ממה שיש להם: נוער שנתנו בגדים מהארון האישי שלהם, אנשי עסקים שתרמו מוצרים חדשים והמון תרומות כספיות.״כמו במשכן שהיה צריך לבקש מעם ישראל להפסיק להביא דברים, כך היה גם הסיפור הזה״, מחייכת רחלי.

אי אפשר לשמוע את הסיפור הזה ולא לחשוב על כל העליהום בתקשורת שהיה לגבי התוכנית של צופית גרנט עם ענת גופשטיין על סיפורים דומים לאלו.

מלי:״זו תחילת הדרך. מדובר במציאות קשה של התמכרות של הבחורות האלו ולצערי יש ניצול כלפיהן והערבים עושים הכל כדי שהן ילכו אחריהן – נותנים להן בכאילו חום ואהבה. מדובר בהרבה מקרים של בחורות שנמצאות במצב כזה. ראיתי את התוכנית של צופית, זה מורכב. כשמדובר על ערבים נכנס העניין הפוליטי, וזה לא תמיד עובר בגרון. מדובר על תופעה מול הבחורות, וללא קשר לרב כהנא. צריך להפסיק לפחד להעיר את הזעקה״.

רחלי:״היו הרבה שנענו ותרמו לא ממקום דתי, אלא כי הם התחברו למקום האנושי – להציל אותה מהזנות ומהעניות. הניצול שלהן זה לא דבר תמים. יש פה תודעת מלחמה שקטה, סמוייה, שאחת מהשלוחות שלה זה לנצח דרך כיבוש הבנות. הכל מאד נפיץ״. 

מלי ורחלי נפגשות עם אותה בחורה מדי שבוע, והיא עוברת טיפול נפשי. היא גם החלה קורס איפור בחסות אסתר בן אלבז שגם היא כותבת מדור טיפוח במגזין פנימה, ויש נסיון לעזור לה להתקבל לעבודה, ואולי בהמשך, לאחר תהליך שיקום, אף להתגייס לצה״ל.

איך שומרים על כך שאותה נשמה לא תדרדר בחזרה לאחור?

רחלי:״כשפגשנו אותה לראשונה כשסביבנו מלא ערבים לא היה זמן לפחד, להרגיש משהו, לחשוב. היינו ממוקדות מטרה – לדבר איתה עד שנוכל להוציא אותה מפה. כל השיחה היתה מלאה בשכבות הגנה של הלב שלה, כלום לא הרעיד אותה. היא סיפרה תהומות ואפלה וזוועות בלי למצמץ, כאילו זה חיים של מישהו אחר. זה היה מאד נוכח ומפתיע, אבל ככה היא חיה כדי להצליח לשרוד. היום היא במקום אחר, היא משתקמת ואנחנו עוטפות אותה בהגנה ובדאגה לשלומה. נשות פנימה לקחו את הכל בחיבוק וכפרויקט אישי של כולן״. 

מלי:״השיפוץ הוא תחילת הדרך. בבום אי אפשר לשנות כלום. ההתקדמות שלה לא תקרה בהינף יד. היא התחילה טיפול נפשי ומקדמים לה מקום של עבודה והשתתפות בקורס איפור על מנת שתרגיש שהיא מצליחה בחיים בזכות עצמה, ולא בגלל הניצול. זה ליצור מצב שבו היא יכולה להיות חזקה עם בחירה ורצון, ולברוח ממעטפת של כסף, חום ואהבה לא אמיתיים. מיום ליום אנחנו מבינות כמה ישנו תהליך וישנה התקדמות. מדברים איתה יום יום לראות בשלומה ולקדם את המהלך שלה,ד משתדלים שיהיה איתה שיח. התפילות חשובות. אנחנו מאמינות בה, בנשמה הגדולה שלה, היא מסוגלת. זה תהליך עם עליות וירידות וזה יקרה. יש לה עוצמות״. 

בימים אלו הראל חצרוני ומלי ורחלי מחפשים לה מסגרת ומשפחה מאמצת באזור ירושלים והסביבה. אם אתם מכירים משפחה שמסוגלת להעניק לה חום ואהבה אמיתיים ובריאים, כזו שאצלם היא תרגיש כבת בית מוזמנים ליצור קשר במייל הבא:

 

הבית לפני השיפוץ

הבית לפני השיפוץ

הבית לפני השיפוץ

הבית אחרי השיפוץ

הבית אחרי השיפוץ

הבית אחרי השיפוץ

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה