טור אורח

לדמותו של הרב פרופ׳ זכריה דור-שב זצ״ל

הרב פרופסור זכריה דור-שב זצ״ל נלקח לבית עולמו בז׳ שבט ה׳תשפ״ד בשיבה טובה. נולד בברוקלין ב-1925, ונפטר בעיר הקודש בגיל 98. איש משפחה אוהב ומסור, גדול בתורה, אקדמאי מבריק ומורה בחסד.
אדם רב פנים ורחב אופקים, עניו ודעתני כאחד, אשר גישר בין דורות, תרבויות ומגזרים. דור-שב תרם רבות לתחומי החינוך, הפסיכולוגיה ולימודי היהדות. במחקרו בחן את פיתוח האמפתיה, הקשר בין תרבות לתהליכים קוגניטיביים, ובניית זהות יהודית, בין היתר. ניהל בתי ספר רבים, כיהן כפרופסור לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, ועמד בראש המכון לחקר החינוך הדתי ולקידומו. את הפילוסופיה החינוכית שלו שאב מן המקורות, לפיה יש לעודד כל אדם לפתח את כישרונותיו הייחודיים על מנת לתרום לכלל. דור-שב היה ונותר דמות חשובה בחייהם של המונים. תרומתו החינוכית אינה מתמצה במחקריו, אלא אף ובעיקר בדוגמתו האישית.
דור-שב היה תלמידו של הרב יצחק הוטנר מחד ושל האנתרופולוגית מרגרט מיד מאידך. כתב דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק, וקיבל הסמכה לרבנות מישיבת חיים ברלין. לימים נעשה פרופסור, אף ששני הוריו לא סיימו תיכון.
דור-שב חי חיים עשירים ומגוונים של תורה וגמילות חסדים. הגה בתורה יומם ולילה, ואץ בהזדמנויות רבות להציל חיי אדם. בתקופת הפרסטרויקה נסע עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) לרוסיה, ולימד תורה בישיבה הראשונה שקמה על אדמת ברית המועצות מאז כינונה. הוא הכיר מקרוב את גדולי התורה מכל קצות תבל.
בשנותיו האחרונות כתב את ״סיפור משפחת דרשוביץ״ (Dershowitz Family Saga). הספר מסכם את תולדות משפחתו מהגירתה מגליציה, דרך התמודדותה עם המציאות החדשה בארצות הברית, וכלה בחיים החדשים שבנה בארץ. על פרק זה בחייו מתנוסס השם דור-שב, שקיבל על עצמו יחד עם אשתו דאז ובנם הצעיר, לאחר שדוד בן-גוריון דחק בהם אישית. הספר מתאר את המעבר מעולם של מסורת למודרנה, תוך שמירה על זהות יהודית עשירה, כפי שבעצמו המחיש לאורך כל חייו.
מצעירותו היה דור-שב ציוני אדוק, והוא חלם לראות את בניין בית המקדש וייסוד הסנהדרין. לא נס ליחו אף בעשורו העשירי.
הותיר אחריו משפחה ענפה אוהבת: לי (רוזנצוויג) דור-שב וצאצאיה, שלושה בנים, נחום ושמחה הלל דרשוביץ ואיתן דור-שב, ונכדים ונינים רבים.
יהי זכרו ברוך. ■
הכותב הוא נכד המנוח

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…