להיות הורה זה לשנן לעצמך כל יום מחדש: הילדים לא צריכים שנעשה את כל מה שהם רוצים. הם צריכים שנלמד אותם מה נכון לרצות.
להיות הורה זה להבין שהילדים לא זקוקים לנו בתור חברים. יש להם מספיק כאלו. הם חייבים אותנו בתור הורים. כי אבא ואמא יש רק אחד/ת.
להיות הורה זה להבין שחינוך זו משימה דינאמית וצריך כל הזמן להוריד ׳עדכונים׳ למערכת. שיטות וכלים שעבדו אצל הגדולים לא בהכרח יעבדו אצל הבאים אחריהם.
להיות הורה זה להבין שכל ילד הוא עולם בפני עצמו, עם נשמה ואופי מיוחדים שלא היה ולא יהיה כמותם. להשוות בין אחים זה פשוט עוול.
להיות הורה זה לחשוב אלף פעמים לפני שמפקידים בידיים של ילד סמארטפון. מדובר בכלי נשק טעון ושימוש בו מחייב הגנות, סינונים וליווי צמוד של ההורים.
להיות הורה זה לשאוף לעמדה אחידה בין אבא לאמא בנוגע לגידול הילדים. כי כשאבא אומר כך ואמא אומרת אחרת – הילדים עושים מה שבא להם.
להיות הורה זה לדבר עם הילדים על כל מה שחשוב, כולל נושאים אינטימיים וצנועים. להפסיק להתלבט כל הזמן ׳האם הם כבר בשלים לזה?׳. זכרו: עדיף חצי שנה מוקדם מידי, מאשר חצי שעה מאוחר מידי.
להיות הורה זה לדעת שהילדים שומעים את הנאומים וההטפות שלנו אבל מקשיבים הרבה יותר לחיים שלנו. לא משנה מה נגיד, לאיזה גובה נרים את הקול וכמה ננופף בידיים בהתלהבות – אם בפועל ההתנהגות שלנו משדרת משהו אחר – הם את המסר כבר קלטו.
להיות הורה זה להיות מסוגל להתנצל בפני הילד כשטעינו ביחס אליו. צעד אמיץ כזה רק יגרום לו להעריך אותנו יותר. וגם ללמוד לעשות זאת יום אחד בעצמו.
להיות הורה זה לספר לילדים לא רק על ההצלחות שלנו אלא גם על הכישלונות. הם יעריכו מאוד את הַכֵּנוּת וגם ישמחו לשמוע איך התגברנו עליהם ולאן זה הביא אותנו.
להיות הורה זה לחבק ולנשק, ללטף ולדגדג. אין לכם מושג כמה הם צמאים לחום ולמגע. כולל המתבגרים! הם זקוקים לכך כמו חמצן, בפרט בעולם הווירטואלי הקר בו הם משוטטים שעות רבות כל יום. יש שם המון דיבורים על אהבה וקשר אבל מעט מאוד מהדבר האמיתי.
להיות הורה זה לדעת לשים ׳סטופ׳ לעבודה. לכבות את הטלפון לזמן מה כשחוזרים מהמשרד ולהיות נטו עם הילדים. אתם יושבים איתם בארוחת ערב או בסיפור לפני השנה והטלפון רוטט? פשוט תתעלמו. אל דאגה. אם זאת אראלה היא תנסה שוב עוד חצי שעה. לזמן איכות עם הילדים שלנו אין מחיר.
להיות הורה זה לזכור שלכל ילד אין שני הורים אלא שלושה: ״שלושה שותפים באדם – אביו, אימו והקב״ה״ (קידושין ל,א). מידי פעם להרים עיניים לשמים ולשאת תפילה לעזרתו של השותף הנוסף.
להיות הורה זה להבין שלא פחות משחשוב להשקיע בילדים – חשוב להשקיע בעצמנו. בהתפתחות האישית, הרוחנית והזוגית שלנו. במילוי המצברים. הילדים צריכים הורים מלאי חיים ושמחה ולא שני ׳סמרטוטים׳ שרק מנסים לגמור את היום.
להיות הורה זה להודות אלף פעם ביום על הזכות שאלוקים העניק לנו – להיות שותפים איתו בבריאת חיים חדשים. כשנצטרך יום אחד להיפרד מן העולם ולסכם מה עשינו פה – לא נזכיר כמה פעמים נסענו לחו״ל, בכמה מסעדות ביקרנו וכמה כסף עשינו. נסתכל אז בגאווה על האוצרות האמיתיים שהשארנו בעולם ונגיד: ילדתי, גידלתי וחינכתי פה כמה ילדים.■
הרב יוני לביא הוא מראשי ארגון קהלים ומייסד ״מילה טובה״
