אורי שכטר

להיות חלק מהמעשה הטוב

אורי שכטר

אני משתף אתכם בסיפור מדהים ומרגש שסיפרה ורד אברהם מאפרת.
"אחרי שאבא שלי ז"ל נפטר מסרטן, החלטתי לפתוח גמ"ח פאות על מנת להקל על נשים המתמודדות עם איבוד השיער עקב מחלתן.
ביום רביעי דפקה אצלי אישה ומסרה את הפאה שלה לגמ"ח. היא נפרדה ממני ואמרה: 'אני מקווה שהפאה הזאת תעזור למישהי…'. סידרתי את הפאה, סירקתי אותה והכנסתי אותה לגמ"ח. ביום שישי קיבלתי טלפון: 'שלום, זאת ורד?' , 'כן', עניתי. 'כתוב באינטרנט שאת מתעסקת עם פאות'. 'נכון', עניתי, אף על פי שלא היה זכור לי שפרסמתי משהו באינטרנט לגבי מכירת פאות. 'במה אני יכולה לעזור לך?' שאלתי. התברר שזוהי אישה מהרצליה שאימא שלה חולת סרטן, איבדה את השיער שלה והמשפחה מחפשת לה פאה.
שאלתי כמה שאלות בטלפון, איזה צבע הם צריכים ואיזה אורך… ופשוט מדהים! הם תיארו לי אחת לאחת את הפאה שקיבלתי יומיים קודם לתרומה. אמרתי לאישה: 'יש לי בדיוק את הפאה שאתם מחפשים, תני לי כתובת ואני אשלח את הפאה בדואר מהיר'.
חמש דקות אחר כך צלצל שוב הטלפון. עניתי ובצד השני נשמע קולו של גבר: 'שלום, אחותי דיברה איתך לפני חמש דקות על הפאה לאימא שלי. אני לא רוצה לחכות לדואר. אני יוצא עכשיו מהרצליה ובא לקחת את הפאה. כמה כסף היא עולה? את מקבלת מזומן? אשראי או צ'קים?'.
'הפאה בחינם', עניתי לו. 'לא יכול להיות', הוא ענה. 'למה שתתנו פאה בחינם?'. 'כי זה גמ"ח מיוחד לנשים חולות סרטן שצריכות פאות, ואנחנו בשמחה נשמח להתאים לאימא שלך את הפאה'. 'אני יוצא לדרך' הוא ענה, 'רק תני לי כתובת שאשים בוויז'.
אחרי כשעתיים הוא דפק בדלת והגיע. 'תשמעי, איזו דרך יפה יש לגוש עציון, אף פעם לא נסעתי ליהודה ושומרון. חשבתי שיש פה גמלים, אוהלים של ערבים ועדרי צאן… ככה דמיינתי את זה. פתאום אני רואה בתים כל כך יפים, גגות אדומים, איזה חבל ארץ יפה. פעם ראשונה שאני נמצא כאן'. נתתי לו את הפאה והוא יצא מייד לדרך.
חמש דקות לפני שבת קיבלתי טלפון. האח והאחות התקשרו לספר שאימא שלהם מדדה את הפאה ואורו עיניה. הפאה יושבת עליה בול, כאילו תפרו אותה במיוחד בשבילה. הם סיפרו לי שאימא שלהם כבר שנה לא יוצאת מהבית בגלל הבושה ויושבת עצובה בבית, ומייד מתכננת בשבת לצאת ולהסתובב כי חזר לה הביטחון. ברקע של השיחה שמעתי את האימא מדברת בקול, בצחוק ובשמחה…
אמרתי להם שאני שמחה מאוד שהפאה מתאימה אבל שכחתי לתת להם סרט לפאה שמונע החלקה, ואת זה אני אשלח מייד ביום ראשון בדואר. זה לא מונע מלהשתמש בפאה אבל חשוב שיהיה. סגרתי את השיחה והיה לי כיף להכניס כך את השבת.
האם זה סוף הסיפור? לא, יש לו המשך!
במוצאי שבת הגיעה אליי לקוחה למספרה, היא התיישבה על הכיסא ואמרה: "ורד, תספרי לי סיפור משמח. משהו טוב". סיפרתי לה את הסיפור על הפאה, ואיזה כיף שמצאנו תוך יומיים מישהי שתהנה מהפאה. הוספתי לה שרק חבל שהסרט לא יצא ביחד עם הפאה ושאני צריכה לשלוח אותו מחר בדואר.
'אל תשלחי בדואר', היא אמרה לי. 'את לא מאמינה! אני ובעלי צריכים מחר לנסוע להרצליה. תני לי ואקפיץ את הסרט אליהם הביתה'. איזה כיף! במקום שהסרט יגיע תוך כמה ימים, הוא יגיע מחר לאישה! נתתי לה את הסרט ונפרדנו.
למוחרת בערב קיבלתי טלפון מהגבר, זה שהיה אצלי ביום שישי ולקח את הפאה. הוא אמר תודה שוב על הפאה, ואמר שאימא שלו כל השבת הלכה לבקר חברות ויצאה החוצה. הוא אמר תודה רבה על הסרט שהגיע כל כך מהר, ואמר תודה רבה על כל השוקולדים שצירפתי עם הסרט, ושממש לא הייתי צריכה….
שוקולדים? לא שלחתי שום שוקולדים. מאיפה הגיעו השוקולדים לחבילה? התקשרתי לאותה חברה שנסעה להרצליה להבין איך הגיעו שוקולדים לחבילה. בעלה ענה לי ואמר שאשתו החליטה לצרף לחבילה הרבה שוקולדים כדי לשמח את אותה חולת סרטן.
ואז לפני שהוא ניתק את השיחה, הוא אמר: 'ואגלה לך סוד… בכלל לא היינו צריכים לנסוע להרצליה. אשתי כל כך התרגשה מהסיפור, היא חזרה הביתה ואמרה לי: מחר נוסעים להרצליה לשמח אישה חולת סרטן, בדרך נעצור ונקנה שוקולדים לצרף לחבילה. אני רוצה להיות חלק מהמעשה הטוב ב"ה שזכינו".■

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…