להיות רב זה ללמוד שנים גמרא ופוסקים ולהיבחן על שבת ונידה ואיסור והיתר, ואז לגלות שהשאלות החשובות ביותר ששואלים אותך כלל לא בחומר. שלום בית ויישוב סכסוכים, חינוך ילדים וחיזוק לבבות שבורים.
להיות רב זה להיות תמיד בכוננות ולהחזיק באמתחתך דבר תורה מוכן בשליפה לכל אירוע, לעיתים תוך כדי אקרובטיקה דרשנית המחברת בין חתן בר המצווה היקר לבין צום גדליה ובין הזוג הצעיר לבין פרשת מצורע.
להיות רב זה לעשות המון מחוץ לבית. לפגוש אינספור אנשים, להוביל, להנחות, לייעץ, ללמד. ויחד עם זאת לא לשכוח שבבית מחכים לך אישה וילדים, שבשבילם אתה לא רב אלא קודם כל בעל ואבא והם זקוקים לך מאוד.
להיות רב זה להתרגל לכך שאנשים מדברים אליך בגוף שלישי, קמים כשאתה נכנס וחולקים לך כבוד. המזל הוא שבסופו של יום אתה חוזר הביתה ואשתך אומרת לך: ״מאמי, עשה טובה ותעביר סמרטוט במטבח ואל תשכח לזרוק גם את הפח״.
להיות רב זה לפגוש אנשים שחושבים שצריך לקיים את המשפט ״שנא את הרבנות״ – כפשוטו, ולהתאמץ לאהוב אותם ולהתחבר אליהם גם כשנדמה שהם עושים הכול כדי שזה לא יקרה.
להיות רב זה לשמש עבור הרבה אנשים נציג הקב״ה עלי אדמות, כשרק אתה יודע עד כמה אתה רחוק מלהיות ראוי לתואר הזה.
להיות רב משדרג את אשתך אוטומטית להיות ׳רבנית׳ למרות שהיא לא סובלת את התואר הזה, ולגרום לילדים שלך לשמוע את המשפט המעצבן: ״הבן של הרב וככה מתנהג?!…״
להיות רב זה להיות יועץ ומאמן, פסיכולוג ועובד סוציאלי, פוליטיקאי ומגשר, יועץ נישואין ומנחה הורים, ואחרי כל זה לקבל בקושי משכורת של מורה מתחיל.
להיות רב זה ללמוד רפואה לפני יום כיפור, אדריכלות לפני סוכות והנדסת מזון לפני פסח.
להיות רב זה לקבל שאלות הרות גורל על הפסקת היריון או על טיפול בחולה סופני, זה לעמוד בפני אנשים שחושפים בפניך את הסודות והקשיים האינטימיים ביותר שלהם – ולהתפלל לה׳ שייתן בפיך את המילים הנכונות ושלא תצא תקלה מתחת ידך.
להיות רב זה לצאת לנופש עם המשפחה בחופש הגדול, ותוך כדי נסיעה לחשוב על רעיונות לדרשת שבת שובה המתקרבת.
להיות רב זה לקבל הזמנה להעביר הרצאה תורנית במרחק שעתיים וחצי נסיעה
תוך ציון אגבי ש׳כמובן יהיה החזר נסיעות׳. כשאתה מגשש בעדינות לברר לגבי תשלום על ההרצאה עצמה מעקמים לך פרצוף: ״מופע סיום הקיץ גמר לנו את התקציב. נראה, אולי בשנה הבאה״.
להיות רב זה לחיות מעל הזמן. כששעות העבודה של האחרים נגמרות – שלך רק מתחילות. והשיא: אחרי שישה ימי עבודה מגיע היום העמוס ביותר בשבוע – שבת.
להיות רב זה אומר לתת את הנשמה ולספוג לעיתים טענות וזלזול, ובכל זאת להודות לה׳ בכל יום מחדש על שזיכה אותך להמשיך את מסורת העברת התורה בעם ישראל ולשאת את הלפיד הבוער של אברהם אבינו ומשה רבינו, רבי עקיבא והרב קוק.
להיות רב זה לגרום שאנשים לא רק יגידו ״אל תראה אותי ככה, סבא שלי היה רב״, אלא גם ״אני מכיר מקרוב רב אחד והוא אחלה בן אדם. ויודע מה, למרות שאני מאוד חילוני, לא איכפת לי אם יום אחד הבן שלי יהיה בדיוק כמוהו״.
