לפני כחודש נערך בתל אביב כנס של טוני רובינס, שנחשב הקאוצ'ר מספר 1 בעולם. למי שלא השיגה ידו לקנות כרטיס או למי שבמקרה לא מכיר, תומר מועלמי, מנכ"ל 'דברי שיר', היה בכנס וסיכם את החוויות למען קוראי 'גילוי דעת'
זה יותר מעשר שנים אנשי קהילת המאמנים בישראל חולמים להביא לארץ את טוני רובינס, אך כששמעו את הדרישות הכספיות שלו כולם "ירדו מעץ" שטיפסו עליו. לא בכדי הוא נחשב לאחד האנשים העשירים בעולם: יש לו 500 מיליון דולר ואיים פרטיים שרכש להנאתו, ולכן נדרש לנו בישראל עשור שלם להתעשת, אך לבסוף יצאה התוכנית לפועל. מחירו ההתחלתי של כרטיס לכנס היה כ-900 ₪ למושב ביציע, וכ-5000 ₪ שולמו על מושב פרימיום מלפנים.
איך הגעתי לכנס בכלל? במקרה. הרב רן שריד, חבר יקר ואולי המאמן הדתי-לאומי היחיד בארץ, פרסם שהוא מחפש שותף שילך איתו, היות שקנה מראש שני כרטיסים, וכך התגלגל הדבר. קניתי ממנו את הכרטיס הנותר ויצאנו לדרך.
אחרי כמה שעות טובות של ציפייה הגיע הרגע המיוחל, וטוני הציג עשרה כללים:
טוני תיבל את דבריו בהרבה דוגמאות על אנשים שהתמקדו בקיים ולא בחסר והצליחו ברמות הגבוהות ביותר, והדגיש: המשאב החשוב ביותר הוא רגש אנושי; הכול נגרם בזכות רגשות.
1. אנרגייה טובה וגבוהה חיונית להצלחה –
הכול החל בסרטון מעצים לפני הכניסה המרשימה להיכל, ואחר כך נמשך בהכנסה לאווירה הודות לאפקטים מרשימים במיוחד לצלילי להקת מיומנה. לבסוף, כשנכנס טוני אל האולם, הוא הביא איתו לבמה הרבה כריזמה ואפילו חיבור אישי אליו: הוא סיפר שמצב בריאותו אינו תקין עכשיו, והרופאים אסרו עליו להופיע פרק זמן ממושך, ובכל זאת הוא בא, אז שנסלח לו.
2. מומנטום להזדמנויות –
הוצג שקף של ארבעה ריבועים: פוטנציאל > פעולה > תוצאות > אמונה/ודאות (וחוזר לפוטנציאל). טוני הסביר בלהט כי אמונה ודאית חיובית יוצרת פוטנציאל גדול יותר, ולחלופין כישלון וחוסר אמונה מקטינים את הסיכוי להצליח.
כדי להגיע לאמונה מציבים את התוצאות בראש, ואז הגוף יוצר את הפעולה. כדי להוכיח לנו זאת תרגלנו במתיחת יד ימין כלפי פנים, ב-90 מעלות לגוף, וסיבוב היד אחורה פעם אחת כאשר הגוף נשאר לעמוד יציב. אחרי התרגול הורה לנו טוני לעצור, לעצום את העיניים ולהכניס למודעות שלנו דרך דמיון מודרך שאפשר לסובב את היד הרבה יותר, ואז לעשות זאת שוב. במבחן התוצאה חש חלק גדול מהקהל שיפור של ממש.
טוני שאג בעוצמה באנגלית רהוטה מלאה אמביציה בעודו מחייך ומלהיב את הקהל: "החדרנו לראש שאפשר, והגענו לזה!" נקודה, סימן קריאה. בסוף חיזק טוני את המסר בסיפור על מחקר שנערך על שלוש קבוצות כדורסל: קבוצה אחת רק התאמנה פיזית, השנייה לא עשתה כלום והשלישית התאמנה רק בראש, ודווקא היא הגיעה לתוצאות הגבוהות ביותר במבחן התוצאה.
3. נתינה יוצרת אושר אמיתי –
טוני סיפר שתרם עד עכשיו 50 מיליון מנות לילדים ברחבי העולם. ולמה סיפר את זה? לא כדי להתלהב או לקבל מחיאות כפיים אלא כדי להוכיח שהנתינה היא הגורם לאושר האמיתי, ואם אנחנו רוצים אושר, מחובתנו לפעול לשם כך.
4. הצלחה וכישלון –
תחילה דיבר טוני על כישלון ועל הנטייה שלנו לתרץ אותו לעצמנו. "אין לי די זמן", "לא רציתי מספיק", "לא עמדתי על שלי", חוסר באומץ וכו'. אבל מיעוט משאבים אינו החסם לכישלון, והראיה היא שלרוב האנשים המצליחים לא היו משאבים, ולמרות זאת הם הצליחו. טוני תיבל את דבריו בהרבה דוגמאות על אנשים שהתמקדו בקיים ולא בחסר והצליחו ברמות הגבוהות ביותר, והדגיש: המשאב החשוב ביותר הוא רגש אנושי; הכול נגרם בזכות רגשות.
הוא הדגים מרשת וולמארט, שלפני עשרות שנים הייתה במצב כלכלי קשה. נגמרו לה המשאבים. אנשי הרשת החדירו תשוקה ותושייה לעובדים, והיום הרשת היא הגדולה ביותר בשוק, וכל המתחרים שהיו לרשת בעבר נסגרו!
5. שני עקרונות להצלחה בניהול העסקים –
כדי להיכנס לאווירה הדגים טוני מחברת זאפוס, חברה שמוכרת נעליים ברשת. במשבר שחוותה החברה לפני שנת 2000 היא התייעצה עם טוני ויישמה את שני העקרונות:
לדעת מי הלקוח האידיאלי שלכם שיקנה הכי הרבה: תתאהבו בלקוחות ולא במוצר.
לדייק מה הלקוחות אוהבים ומה מרגש אותם, כיצד לפנות אליהם. לתת הצעה שאי אפשר לסרב לה.
לאחר מיפוי רשמו אנשי הרשת לעצמם שנשים מתרגשות מאוד מנעליים חדשות, ולכן הרשת צריכה להציע משהו שנשים אינן יכולות לסרב לו. ההצעה של טוני הייתה שהמשלוח יהיה על חשבון החברה, חינם ללקוחות, ואם הנעליים לא ימצאו חן בעיני הלקוחות הן יוכלו להחזיר אותן במשלוח חינם.
בחברת זאפוס חשבו שיפשטו רגל עקב העצה הזו, אך הרשת הצליחה ברמה מטורפת ומוכרת היום במחזור שנתי של כ-1.2 מיליארד דולר.
6. כיצד נצליח מהר יותר?
לפי טוני, ההצלחה תלויה בשני גורמים: המצב שלנו והסיפור שאנו מספרים.
המצב שלנו משפיע עלינו ועל הסובבים אותנו, וכדי להשפיע על אחרים צריך להיות במצב המתאים. הסיפור שלנו, המקום שבו אנחנו צריכים להיות, מורכב ממערכת של ערכים ושל ציפיות.
אפשר לשנות את המצב שלנו על ידי תרגול של התגובות שאנו משתמשים בהן: במקום לברך אחרים לשלום בחוסר רצון או לברך אותם ולפחד שידחו אותנו, לשנות את המצב. יש כמה דרכים לעשות זאת:
לראות אדם אהוב ולהיווכח שהחיבור בינינו מטורף. להשתמש יותר בקול רם. אם ניגשנו ישר והתחבקנו, הרגשנו טוב. הסיבה לתחושה הטובה היא שהרגש נוצר מתנועה! עלינו עוד רמה!
לברך אדם כאשר אנו אומרים לו "אתה שלי" ולחגוג חזק יותר מהשותף שלנו. לבטא גוף ומחשבה יחד. ברמה זו התוצאה גבוהה בהרבה!
התגובות שלנו נעשות תנועתיות יותר ככל שנרצה יותר להצליח.
7. כדי ליצור תוצאות חדשות צריך התנהגות חדשה –
מצב מוביל להתנהגות, פעולה, והיא מובילה לתוצאות. את ההתנהגות אפשר לשנות על ידי מיקוד ופיזיולוגיה.
מיקוד בהרגשה (כיצד מרגישים ביחס לקביעה עם חבר שהבריז וכו'). להתמקד איך אני מרגיש בסיטואציות מסוימות ולמה, האם זה טוב או שצריך ליצור התנהגות חדשה?
פיזיולוגיה היא המצב הפיזי שלנו. שניהם משפיעים על המצב!
טוני הדגים דוגמה מרשימה במיוחד של רייגן וגורבצ'וב במלחמה הקרה, שהגיעו לראשונה להסכם פירוק גרעיני עקב שינוי מיקוד ופיזיולוגיה: גורבצ'וב התעצבן, ורייגן קם והלך ולפתע הסתובב וחזר להתחיל מחדש. הם יצאו החוצה להתאוורר, וכך ההיסטוריה התרחשה. קל וחומר לעסקים שלנו!
8. תרגיל מעשי
רשמו שתי תוצאות שאילו יכולתם לגרום להן לקרות בעוד כמה חודשים הן היו גורמות לכם אושר. הוסיפו למה הן חשובות לכם, וכתבו לסיום מה עצר אתכם עכשיו וכיצד אפשר לפעול כדי לקדם אותן בעזרת מיקוד, פעילות ורוחניות:
מיקוד – הכוח של הבהירות.
פעילות מסיבית – לשנות פעולות כל הזמן עד שיעבוד ביעילות. אם לא עובד, למצוא פעילות אחרת.
רוחניות – כל אחד באמונתו.
9. שני כישורים עיקריים:
אומנות של סיפוק הגשמה – ליהנות מהפירות ומהדרך.
טבע ההישגיות.
אסור להיאחז יותר מדי במרוץ להישגיות. דוגמה: רובין ויליאמס התאבד לפני שנתיים אף שהיה אהוב על כולם וכבש כל אתגר שרצה. החשוב ביותר לאדם הוא לשמח קודם את עצמו דרך החלטה של הגשמה
10. שני כללים לסיום:
לא לחשוב מה אחרים חושבים עלינו וכמה כסף יש לנו.
להמיר את הציפיות בהכרת הטוב, וכל הסבל ייעלם.
שיחה של כמעט ארבע שעות, עשר נקודות משמעותיות, 8000 איש מהופנטים, אלפי שקלים לכרטיס. האם זה השתלם? לטוני רובינס ודאי שכן. ככל הנראה האירוע היה בדיעבד מעין פרומו להרצאות שיעביר בהמשך. ימים יגידו. לדעתי התשובה סובייקטיבית: יש שיגידו שההרצאה האירה להם ניצוץ פנימי שיעיף להם את הסכך, ויש ריאליסטים כמוני שיגידו שזו חוויה חד-פעמית, ובזה מסתכם העניין.
