אברהם אבינו היה הראשון שהכיר את בורא עולם. בכל פעולותיו של אברהם אבינו הוא מתגלה כאיש חסד, מכניס אורחים בשיא החום ובמצב בריאות רופף, מתפלל על סדום שלא תחרב ועוד… לא לחינם אומר הנביא ישעיהו על אברהם אבינו: 'וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי' [ישעיהו מ"א, הפטרת לך לך].
כיצד הגיע אברהם אבינו למידה זו של אהבת חסד לכל? אומר המדרש: ב"ר לט]: 'ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך… אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה [מגדל גבוה] אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם'.
שואל הסבא מסלובודקה: 'הרי הכל ראו את הבירה דולקת, ובודאי שאלו גם הם, מי כאן בעל הבירה? ולמה לא נגלה עליהם הקב"ה כדרך שנגלה לאברהם אבינו'?
וענה על כך:
'אלא שאברהם לא הסתכל בבריאה לבד, אלא התעמק בחכמת הבריאה והכיר את יסוד החסד שבה, הוא ראה את השמש הנפלאה היאך היא מאירה על פני תבל ומועילה לכל הנמצאים עליה, וכן הירח והכוכבים וכו', כולם מטיבים ומועילים לברואי מטה ללא הפסק, לא ישנו את מתפקידם ולא ימעטו מהטבתם, ואין במציאותם כל מקום לתגמול ולשכר חלף עבודתם. וכשהתבונן בזה אברהם אבינו מצא כי יש מקור לכל מעשי חסד אלה שהבירה הזאת דולקת במצות הבורא יתברך, הוא אשר ברא את השמש והירח והכוכבים, להועיל ולהטיב לכל הנבראים כולם. והם ששים ושמחים לעשות רצון קונם, ולהאציל לעולם שפע של הטבה וחסד. מכאן למד אברהם אבינו גם לעצמו, בתור נברא אשר בראו ה' על פני האדמה, ללכת בדרך זו, לעשות כמעשיהם להטיב עם הבריות, להנאותם ולענגם בכל אשר יוכל וראה כל תכליתו וחובתו בעולמו חסד לשם חסד'.
הכל רואים, הכל מבינים בשכלם שטוב לעשות חסד, אך לקחת אחריות על מה שרואים, לקחת אחריות ולעשות חסד בכל מחיר… – זה רק אברהם אבינו, זה יסוד האמונה בה'. 'מה הוא רחום אף אתה רחום…' דווקא בימים אלו שכל אחד אומר מה השני צריך לעשות בשבילי, צריך לשנות את המבט ולשאול מה עלי לעשות לשני… שנזכה להיות מתלמידיו של אברהם אבינו. ■
