מאיר דורפמן

למסור שוב את ׳הרצועה׳ לפריץ?

מאיר דורפמן

פעם התפללתי בבית כנסת בדרום אפריקה, ושמתי לב שהשמירה על למעלה מ1000 המתפללים שבו, נתונה בידי חברת שמירה מקומית, עם שומרים אפריקניים לא יהודים. כששוחחתי עם ראשי הקהילה בנושא העליה לארץ, שאלתי אותם: ׳האם אתם לא חוששים שיום אחד הם יקומו ויתהפכו עליכם?׳ הם ענו לי: ״תמיד אפשר לחשוש. אבל האם אצלכם בארץ טוב יותר? אצלכם זה כבר קיים בפועל, לא כחשש, יש טרור בכל מקום״. ״נכון״, השבתי, ״אבל ההבדל העקרוני הוא שאצלנו אנחנו שומרים, ורק אנחנו מגינים על עצמנו. ניסיון של אלפיים שנות גלות לימד אותנו שאי אפשר לסמוך על הפריץ, או על רצונם הטוב של הקוזקים המקומיים. אינני יודע מה יקרה, אבל אנחנו תמיד נעשה בעצמנו מה שביכולתנו, נקח אחריות, ניתן את המענה בעת צרה״. הזכרתי את רבי מנחם זמבה הי״ד, מגדולי ישראל בדור השואה, ומהמעודדים של מרד גטו ורשה, שאמר אפילו אז, במרתפי הגטו, שיש הבדל עצום בין ללכת כצאן לטבח, לבין למות מתוך קרב.
זה היה בשנת תשס״ו (2006), והם הקשו על טענתי: ׳אז מדוע מסרתם לאחרונה את רצועת עזה וגוש קטיף לאחרים? האם עליהם אתם סומכים שיגנו עליכם? מה הרעיון בכך שאם תברחו, תהרסו כל שבניתם שם, ותמסרו חבל ארץ זה לידי המחבלים, אתם תהיו מוגנים יותר? עם הסכם או בלי הסכם, הרי ראיתם שזה לא עובד!׳ – ׳מצאתם מקום חרפתנו׳, השבתי להם כדברי הכוזרי. לא היה לי מה לענות. הם צדקו. [אח״כ הסברתי שכל גדולי התורה דאז, מכל המחנות, התנגדו, אבל טענו כנגדם שהם לא אנשי מקצוע, וגנרלים ופוליטיקאים מבינים יותר…].
בימים ההם למדתי בישיבת הכותל. ישבתי בסמוך לגאון רבי אביגדור נבנצל שליט״א, כשמישהו בא לשאול אותו אם מותר לחסום כבישים כדי למנוע את ׳תכנית ההתנתקות׳ או שיש בזה משום גזל זמן לנהגים. תשובתו היתה שעקרונית, פיקוח נפש והצלת יהודים, דוחים את איסור גזל הזמן, אבל שהוא לגמרי לא בטוח שיש לחסימת כבישים תועלת בעצירת התכנית המסוכנת.
אבל איך נבין בכל זאת? הרי אלופים בצה״ל תמכו ב״תכנית ההתנתקות״, ועדיין, אחרי ׳הצלחתה׳ הענקית, יש מהם שרוצים להעתיק אותה ליהודה ושומרון. זה היה אחרי הניסיון של הסכמי אוסלו, שמסקנתם היתה ברורה, עם למעלה מ2000 הרוגים. מה עמד אז בראשם של אלה שאמרו ״תנו צ׳אנס״, ׳צריך לתת הזדמנות לשלום׳? הרי הם ידעו בדיוק שההסכמים הללו נעשים עם רוצחי הילדים ממעלות, תתי אדם! הרי הם שמעו את קול אחיהם היהודים מתחננים אליהם שלא לתת להם רובים! ועד שאני מקשה מאז, הרי גם היום, אחרי הטבח הנורא, נשמעים קולות שאומרים שאחרי כיבוש רצועת עזה צריך להעמיד שם כוחות זרים שישמרו על בטחוננו. הרי כולם רוצים בטובת ישראל, אז מה ההיגיון בשיטה?
לפני 30 שנה וחודשיים, היתה לי פגישה עם ר׳ משה שפירא זצ״ל, הכהן הגדול מעפרה, איש של אהבה ועין טובה כלפי כל אדם בצורה שאין לתאר. זה היה בשבוע שבו נודעו הסכמי אוסלו. נפגשתי אתו למטרה אחרת, בספריה של המכללה בירושלים, ולפני שיחתנו הוא משתף אותי בהרהורי לבו: ׳איך אפשר להבין את הדבר הזה? אני חושב ומחפש איזשהו היגיון בתוך המהלך הזה, משהו שהשכל מאפשר להבין. למה שיהודים ירצו למסור למחבלים חבלי ארץ, נשק, שליטה וכו׳? איזו סברא יש כאן? מדוע שעם חכם יעשה דבר כזה לעצמו? חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי תשובה. הגעתי למסקנה מוכרחת, שמתקיימת בנו הקללה הכתובה בפרשת השבוע כי-תבוא: ״יככה ה׳ בשגעון ובעוורון ובתמהון לבב״. אין היגיון. זוהי קללת השגעון, עוורון השכל׳. אגב, על זה טרם קמה ועדת חקירה שתקבע שהסיכון היה סביר, אולי משום שהתקשו למצוא מי שיעמוד בראשה שלא היה שותף באופן כלשהו.
הפלא הוא שגם השבוע נשמעים קולות כאלה, שבהנחה שהפעם אכן נכבוש מחדש את כל הרצועה (ואף אחד לא מעלה כעת בדעתו שאפשר להסתפק בפחות), הרי שאת השליטה על חבל ארץ זה נמסור לרשות הפלשתינאית, או לאו״ם, או למצרים. כיצד בוערת בנו עדיין התאווה להתנסות שוב במסירת בטחוננו ביד האומות? ומה יגידו אם יגלו פתאום שרוצחי הילדים מקרית שמונה, או רוצחי הרופא ד״ר אפלבוים, שסייע לכל אדם, יחד עם בתו הכלה במסעדה, או מחבלי האוטובוסים המתפוצצים בדיזנגוף וכו׳ וכו׳, גם הם תת-אדם ולא בעלי תשובה? ושוב נקריב את חיילינו? האם קללת השגעון ותאוות הגלות עוד לא סרו? האם עדיין ״קל יותר להוציא את היהודים מהגלות מאשר את הגלות מהיהודים״? ■
meirdorfman@gmail.com
הרב מאיר דורפמן, מחבר סדרת ה׳מרבדים׳ על מסכתות הש״ס, ושו״ת הגרז״ן

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…