יהדות עכשיו

מורים מחוסנים ומחסנים

שנים תחת טרור הקאסמים והעפיפונים הובילו את מכללת חמדת הדרום לבנות תוכנית חינוכית שתעניק למורי העתיד כלי חוסן להתמודדות

בימים סוערים אלו, כשגשם מטפטף משמיים, בדרום הארץ מסתכלים למעלה לבדוק אם מגיח עפיפון או בלון תבערה. תחת שמיים שכאלה, במרחק הליכה מהעיר נתיבות, יש מקום קטן שלא חוששים לחלום בו ולשאוף גבוה עד השמיים.
מכללת חמדת הדרום, מכללה לחינוך דתי במועצה האזורית שדות נגב, מתמקדת בפדגוגיה של חוסן. את התפיסה החינוכית הייחודית הגה ד"ר חיים שקד (51). הוא עצמו גר ביישוב אלעזר שבגוש עציון, אך בכל יום נוסע דרומה למכללה שהשנה החל לשמש נשיאה. שקד הוא אדם שאפתן ואינו מפחד לדבר על אתגרי הביטחון והחינוך בדרום הארץ וליזום יוזמות מהפכניות. מכללת חמדת הדרום הוקמה לפני 60 שנה. תחילה הייתה סמינר, אחר כך נעשתה שלוחה של מכללת אורות, והשנה היא תציין 25 שנה שבהן היא מכללה עצמאית המכשירה סטודנטים דתיים למקצועות ההוראה בחמ"ד ובחינוך הדתי בכלל. 

במכללה המסלולים נפרדים לגברים ולנשים, ויש בה לימודי תואר ראשון, תואר שני, תעודת הוראה ולימודי חוץ. אף שיש מוסדות אקדמיים אחרים שמציעים לימוד הוראה במסלולים נפרדים, חמדת הדרום מביאה בשורה חדשה למגרש חינוך ילדי ישראל.

"הסוגיה של החוסן הנפשי של התלמידים, ולמעשה של כל מי שהוא חלק מהמכללה, ובכלל של כל מי שגר באזור, עולה בלי סוף. כל הזמן שואלים אותי 'איך אתם מתמודדים עם קשיים?' 'האם אתם נשברים בקלות או מצליחים להישאר רגועים גם כשהכול סוער מסביב?'" אומר ד"ר שקד.
ומה אתה עונה?
"זה מורכב. זאת סוגיה מאוד לא פשוטה, וצריך להבין אותה ולקנות את הכלים כדי להתמודד עם המצב. צריך להבין איפה התפיסה של חוסן מתחילה. בספרות האקדמית והמקצועית מעולם הפסיכולוגיה חוסן נתפס כיכולת פסיכולוגית של האדם להתמודד בעת קושי או משבר. אחד המחקרים פורצי הדרך בעולם החוסן הנפשי נכתב לאחר נפילת מגדלי התאומים בניו יורק. פסיכולוג ששמו

בונאנו החל לחקור את התגובה הפסיכולוגית וגילה שרוב הנוכחים פיתחו חוסן נפשי בעקבות האירוע הקשה. אחר כך הראו עוד מחקרים שפיתוח החוסן מושפע מאירועי חיים ומשימוש בכלים פסיכולוגיים נרכשים".
אך טבעי שהחוסן הנפשי הוא הבשורה הגדולה של מכללת חמדת הדרום. בחיפוש אחר סיסמה שתמתג את המכללה בחרו סגל המרצים, הסטודנטים ותושבי הסביבה בסלוגן "פדגוגיה של חוסן". הבחירה הייתה מחושבת ביותר. המכללה יושבת על גדר הרצועה ומתמודדת עם המצב הביטחוני המאתגר והנפיץ, המצריך לא פעם להשבית את הלימודים לזמן קצר או ממושך. התמודדות זו גרמה לאנשיה להפנות את תשומת הלב לפיתוח החוסן. נפילת עפיפון נפץ בשטח המכללה לפני כמה חודשים רק חיזקה את ההבנה שהפתרון צריך להגיע מהר ככל האפשר. "פיתוח החוסן במובן ההתנסותי הוא לחיות בשטח מועד לפורענות, מועד לצבע אדום ובשל לאתגר החינוכי. 

ד"ר חיים שקד, נשיא המכללה

מדובר בהרבה יותר מלימוד בתנאי מעבדה. אלו החיים עצמם של כל מי שלומד כאן. זו התמודדות יום-יומית שאי אפשר לנתק משום סטודנט

הסטודנטים שלנו יוצאים מכאן והולכים להיות מורים בסביבה כולה. מהרגע שהבנו שצריך ליצור מודל חינוכי להתמודדות עם המצב היה לנו ברור שנעביר אותו לסטודנטים, והם יוכלו בתורם ליישם אותו על תלמידיהם. הם עושים הכשרה מעשית ברחבי הדרום, ושם עליהם לשמש דוגמה, להקנות ידע וערכים, ולאורך כל הדרך אנחנו מעניקים להם כלים מעשיים לפתח חוסן בתלמידים".

המושג חוסן תופס נפח גדול בשיח במכללה יותר ממושגי התמודדות עם קושי ואתגר בשל הצורך להקנות לתלמידי הדרום ולתלמידי ישראל בכלל כלים לפיתוח חוסן נפשי, לעמוד איתן לנוכח האתגרים השוטפים ונוסף על כך להיות שאפתניים. "אנחנו מנסים לתעל את התחושות והקשיים של התלמידים ולגרום להם להבין שהאתגרים הם מפתח לצמוח צמיחה חיובית, לחלום חלומות גדולים ולעשות הכול כדי להגשים אותם. 

בשירות הצבאי שלי אמרו לי כל הזמן 'השמיים הם לא הגבול, יש מעליהם'. היום, כשהמשפט הזה פוגש אותי יום-יום בחוויית החוסן ברחבי המכללה, אני מבין אותו הרבה יותר".

אזור הדרום מוגדר פריפריה. כבר בשנות ה-60 עמלו מוסדות המדינה לפתור את הפער הכלכלי-חברתי שנוצר במדינה. הפתרון בימים ההם היה הקמת בתי ספר מקצועיים, אך לא פעם הם רק הגדילו את הפער. בעקבות זאת הוקמה המכללה: מטרתה הייתה להראות שלאזור כולו פוטנציאל גדול הרבה יותר ממה שמייחסים לו. היא זורעת במנהיגי החינוך זרעי אמונה באדם, ביכולותיו, וגורמת להם לזרוע בתלמידים תחושת מסוגלות. 

רוב התלמידים במכללה באים מרקע סוציו-אקונומי לא גבוה, ולמקצתם זאת הפעם הראשונה שהם חשים יכולת לחלום בגדול, לשאוף ולהאמין שביכולתם להגיע רחוק ולהצליח לכבוש יעדים מתוך אמונה והבנה שיש קשיים בדרך ובחיים, אך אפשר להתמודד איתם.

שקד ער להתמודדות הלא פשוטה של תלמידיו. "האתגר בלהיות סטודנט ברור בכל מוסדות הלימוד האקדמי", הוא אומר, "אך במכללת חמדת הדרום האתגר הגדול הוא להיות בעל חוסן ולהקנות חוסן. יש במכללה סטודנטים מכל הארץ, והלימוד באזור הדרום חושף אותם לאתגר הביטחוני. הם חשופים לצבע אדום וללחץ הנפשי, לחרדה ולמתח תמידי. מדובר בהרבה יותר מלימוד בתנאי מעבדה. אלו החיים עצמם של כל מי שלומד כאן. זו התמודדות יום-יומית שאי אפשר לנתק משום סטודנט".
אתם מקבלים שיתוף פעולה מגורמי החינוך למיניהם?
"כמובן. כולם מבינים בדיוק כמה הנושא הזה חשוב בכל העוטף, ואנחנו מקבלים שיתוף פעולה נרחב מכל מי שרק אפשר. מוסדות החינוך שסביבנו יוזמים עם המכללה והסטודנטים הרבה מאוד פעילויות המבוססות על תפיסת 'הפדגוגיה של החוסן'. גם משרד החינוך נותן לזה יד ומסייע בהקמת מיזמים בסביבה".
רוב הסטודנטים במכללה הם בני אזור הדרום, ומיעוטם משאר חלקי הארץ. בעשור האחרון הכפילה המכללה את עצמה כשגדלה מ-600 סטודנטים ל-1,200. המציאות המתפתחת והעובדה שעוד ועוד מעגלים נכנסים לטווח הרקטות גורמת לסטודנטים מעוניינים רבים לבוא וללמוד בתוכנית. המכללה ערה לביקוש ולצורך העולה ומאפשרת לינה במעונות הסטודנטים. "המטרה שלנו היא להמשיך לגדול ולהתפתח, להכשיר מורים משאר חלקי הארץ ולהקנות גם להם את הכלים המעשיים שעוזרים כל כך לתלמידי הדרום".
האם חשוב בעיניכם שכל התלמידים בארץ יקבלו את הכלים האלה?
"אין לנו ספק לרגע אחד שהחינוך לחוסן יקדם את כל תלמידי מדינת ישראל, ולא רק את מי שמתמודדים בכל יום עם האתגר הביטחוני העכשווי. הרב שלמה קרליבך אמר שכל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו. החינוך לחוסן עושה בדיוק את זה. היכולת לזרוע בילד אמונה מאפשרת התמודדות רבת שנים עם שורה של אתגרים מסובכים מאוד.
"'אתגר המרשמלו' הוא אתגר פסיכולוגי שעשו במחקר לפני לא מעט שנים. הציבו ילדים מול צלחת מרשמלו ואמרו להם שמי שימתין בסבלנות יזכה בכמות מרשמלו כפולה. במהלך שנים עקבו אחר הילדים שהשתתפו במחקר, וגילו שמי שהתאפקו הראו אחוזי הצלחה גבוהים בחיים, עבדו בתפקידי מפתח ובתפקידים בעלי הכנסה גבוהה. מה החזיק את ילדי המרשמלו? להאמין שהם יכולים. ילד שמאמין בעצמו ומבין את הערך של מחר, של החיים ושל ההתמודדות, יהיה בעל כלים להצלחה בטווח הרחוק".
המילים הגדולות נראות ענקיות כשמדברים על תלמידים קטנים בבתי ספר יסודיים, אך ייתכן ש"זה הקטן גדול יהיה" נאמר על היכולת לזרוע אמונה ומילים גדולות בילדים קטנים. להאמין שהם יגדלו ויהיו גדולים גם במעשים שלהם על ידי רכישת כלים נכונים ומעשיים להתפתחותם.

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…