יהדות עכשיו

מורים מחוסנים ומחסנים

שנים תחת טרור הקאסמים והעפיפונים הובילו את מכללת חמדת הדרום לבנות תוכנית חינוכית שתעניק למורי העתיד כלי חוסן להתמודדות

בימים סוערים אלו, כשגשם מטפטף משמיים, בדרום הארץ מסתכלים למעלה לבדוק אם מגיח עפיפון או בלון תבערה. תחת שמיים שכאלה, במרחק הליכה מהעיר נתיבות, יש מקום קטן שלא חוששים לחלום בו ולשאוף גבוה עד השמיים.
מכללת חמדת הדרום, מכללה לחינוך דתי במועצה האזורית שדות נגב, מתמקדת בפדגוגיה של חוסן. את התפיסה החינוכית הייחודית הגה ד"ר חיים שקד (51). הוא עצמו גר ביישוב אלעזר שבגוש עציון, אך בכל יום נוסע דרומה למכללה שהשנה החל לשמש נשיאה. שקד הוא אדם שאפתן ואינו מפחד לדבר על אתגרי הביטחון והחינוך בדרום הארץ וליזום יוזמות מהפכניות. מכללת חמדת הדרום הוקמה לפני 60 שנה. תחילה הייתה סמינר, אחר כך נעשתה שלוחה של מכללת אורות, והשנה היא תציין 25 שנה שבהן היא מכללה עצמאית המכשירה סטודנטים דתיים למקצועות ההוראה בחמ"ד ובחינוך הדתי בכלל. 

במכללה המסלולים נפרדים לגברים ולנשים, ויש בה לימודי תואר ראשון, תואר שני, תעודת הוראה ולימודי חוץ. אף שיש מוסדות אקדמיים אחרים שמציעים לימוד הוראה במסלולים נפרדים, חמדת הדרום מביאה בשורה חדשה למגרש חינוך ילדי ישראל.

"הסוגיה של החוסן הנפשי של התלמידים, ולמעשה של כל מי שהוא חלק מהמכללה, ובכלל של כל מי שגר באזור, עולה בלי סוף. כל הזמן שואלים אותי 'איך אתם מתמודדים עם קשיים?' 'האם אתם נשברים בקלות או מצליחים להישאר רגועים גם כשהכול סוער מסביב?'" אומר ד"ר שקד.
ומה אתה עונה?
"זה מורכב. זאת סוגיה מאוד לא פשוטה, וצריך להבין אותה ולקנות את הכלים כדי להתמודד עם המצב. צריך להבין איפה התפיסה של חוסן מתחילה. בספרות האקדמית והמקצועית מעולם הפסיכולוגיה חוסן נתפס כיכולת פסיכולוגית של האדם להתמודד בעת קושי או משבר. אחד המחקרים פורצי הדרך בעולם החוסן הנפשי נכתב לאחר נפילת מגדלי התאומים בניו יורק. פסיכולוג ששמו

בונאנו החל לחקור את התגובה הפסיכולוגית וגילה שרוב הנוכחים פיתחו חוסן נפשי בעקבות האירוע הקשה. אחר כך הראו עוד מחקרים שפיתוח החוסן מושפע מאירועי חיים ומשימוש בכלים פסיכולוגיים נרכשים".
אך טבעי שהחוסן הנפשי הוא הבשורה הגדולה של מכללת חמדת הדרום. בחיפוש אחר סיסמה שתמתג את המכללה בחרו סגל המרצים, הסטודנטים ותושבי הסביבה בסלוגן "פדגוגיה של חוסן". הבחירה הייתה מחושבת ביותר. המכללה יושבת על גדר הרצועה ומתמודדת עם המצב הביטחוני המאתגר והנפיץ, המצריך לא פעם להשבית את הלימודים לזמן קצר או ממושך. התמודדות זו גרמה לאנשיה להפנות את תשומת הלב לפיתוח החוסן. נפילת עפיפון נפץ בשטח המכללה לפני כמה חודשים רק חיזקה את ההבנה שהפתרון צריך להגיע מהר ככל האפשר. "פיתוח החוסן במובן ההתנסותי הוא לחיות בשטח מועד לפורענות, מועד לצבע אדום ובשל לאתגר החינוכי. 

ד"ר חיים שקד, נשיא המכללה

מדובר בהרבה יותר מלימוד בתנאי מעבדה. אלו החיים עצמם של כל מי שלומד כאן. זו התמודדות יום-יומית שאי אפשר לנתק משום סטודנט

הסטודנטים שלנו יוצאים מכאן והולכים להיות מורים בסביבה כולה. מהרגע שהבנו שצריך ליצור מודל חינוכי להתמודדות עם המצב היה לנו ברור שנעביר אותו לסטודנטים, והם יוכלו בתורם ליישם אותו על תלמידיהם. הם עושים הכשרה מעשית ברחבי הדרום, ושם עליהם לשמש דוגמה, להקנות ידע וערכים, ולאורך כל הדרך אנחנו מעניקים להם כלים מעשיים לפתח חוסן בתלמידים".

המושג חוסן תופס נפח גדול בשיח במכללה יותר ממושגי התמודדות עם קושי ואתגר בשל הצורך להקנות לתלמידי הדרום ולתלמידי ישראל בכלל כלים לפיתוח חוסן נפשי, לעמוד איתן לנוכח האתגרים השוטפים ונוסף על כך להיות שאפתניים. "אנחנו מנסים לתעל את התחושות והקשיים של התלמידים ולגרום להם להבין שהאתגרים הם מפתח לצמוח צמיחה חיובית, לחלום חלומות גדולים ולעשות הכול כדי להגשים אותם. 

בשירות הצבאי שלי אמרו לי כל הזמן 'השמיים הם לא הגבול, יש מעליהם'. היום, כשהמשפט הזה פוגש אותי יום-יום בחוויית החוסן ברחבי המכללה, אני מבין אותו הרבה יותר".

אזור הדרום מוגדר פריפריה. כבר בשנות ה-60 עמלו מוסדות המדינה לפתור את הפער הכלכלי-חברתי שנוצר במדינה. הפתרון בימים ההם היה הקמת בתי ספר מקצועיים, אך לא פעם הם רק הגדילו את הפער. בעקבות זאת הוקמה המכללה: מטרתה הייתה להראות שלאזור כולו פוטנציאל גדול הרבה יותר ממה שמייחסים לו. היא זורעת במנהיגי החינוך זרעי אמונה באדם, ביכולותיו, וגורמת להם לזרוע בתלמידים תחושת מסוגלות. 

רוב התלמידים במכללה באים מרקע סוציו-אקונומי לא גבוה, ולמקצתם זאת הפעם הראשונה שהם חשים יכולת לחלום בגדול, לשאוף ולהאמין שביכולתם להגיע רחוק ולהצליח לכבוש יעדים מתוך אמונה והבנה שיש קשיים בדרך ובחיים, אך אפשר להתמודד איתם.

שקד ער להתמודדות הלא פשוטה של תלמידיו. "האתגר בלהיות סטודנט ברור בכל מוסדות הלימוד האקדמי", הוא אומר, "אך במכללת חמדת הדרום האתגר הגדול הוא להיות בעל חוסן ולהקנות חוסן. יש במכללה סטודנטים מכל הארץ, והלימוד באזור הדרום חושף אותם לאתגר הביטחוני. הם חשופים לצבע אדום וללחץ הנפשי, לחרדה ולמתח תמידי. מדובר בהרבה יותר מלימוד בתנאי מעבדה. אלו החיים עצמם של כל מי שלומד כאן. זו התמודדות יום-יומית שאי אפשר לנתק משום סטודנט".
אתם מקבלים שיתוף פעולה מגורמי החינוך למיניהם?
"כמובן. כולם מבינים בדיוק כמה הנושא הזה חשוב בכל העוטף, ואנחנו מקבלים שיתוף פעולה נרחב מכל מי שרק אפשר. מוסדות החינוך שסביבנו יוזמים עם המכללה והסטודנטים הרבה מאוד פעילויות המבוססות על תפיסת 'הפדגוגיה של החוסן'. גם משרד החינוך נותן לזה יד ומסייע בהקמת מיזמים בסביבה".
רוב הסטודנטים במכללה הם בני אזור הדרום, ומיעוטם משאר חלקי הארץ. בעשור האחרון הכפילה המכללה את עצמה כשגדלה מ-600 סטודנטים ל-1,200. המציאות המתפתחת והעובדה שעוד ועוד מעגלים נכנסים לטווח הרקטות גורמת לסטודנטים מעוניינים רבים לבוא וללמוד בתוכנית. המכללה ערה לביקוש ולצורך העולה ומאפשרת לינה במעונות הסטודנטים. "המטרה שלנו היא להמשיך לגדול ולהתפתח, להכשיר מורים משאר חלקי הארץ ולהקנות גם להם את הכלים המעשיים שעוזרים כל כך לתלמידי הדרום".
האם חשוב בעיניכם שכל התלמידים בארץ יקבלו את הכלים האלה?
"אין לנו ספק לרגע אחד שהחינוך לחוסן יקדם את כל תלמידי מדינת ישראל, ולא רק את מי שמתמודדים בכל יום עם האתגר הביטחוני העכשווי. הרב שלמה קרליבך אמר שכל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו. החינוך לחוסן עושה בדיוק את זה. היכולת לזרוע בילד אמונה מאפשרת התמודדות רבת שנים עם שורה של אתגרים מסובכים מאוד.
"'אתגר המרשמלו' הוא אתגר פסיכולוגי שעשו במחקר לפני לא מעט שנים. הציבו ילדים מול צלחת מרשמלו ואמרו להם שמי שימתין בסבלנות יזכה בכמות מרשמלו כפולה. במהלך שנים עקבו אחר הילדים שהשתתפו במחקר, וגילו שמי שהתאפקו הראו אחוזי הצלחה גבוהים בחיים, עבדו בתפקידי מפתח ובתפקידים בעלי הכנסה גבוהה. מה החזיק את ילדי המרשמלו? להאמין שהם יכולים. ילד שמאמין בעצמו ומבין את הערך של מחר, של החיים ושל ההתמודדות, יהיה בעל כלים להצלחה בטווח הרחוק".
המילים הגדולות נראות ענקיות כשמדברים על תלמידים קטנים בבתי ספר יסודיים, אך ייתכן ש"זה הקטן גדול יהיה" נאמר על היכולת לזרוע אמונה ומילים גדולות בילדים קטנים. להאמין שהם יגדלו ויהיו גדולים גם במעשים שלהם על ידי רכישת כלים נכונים ומעשיים להתפתחותם.

עוד במדור זה

גרגירי זהב מירושלים

גרגירי זהב מירושלים

‮"‬מה‭ ‬את‭ ‬מחביאה‭ ‬שם‭, ‬אמא‭?‬‮"‬‭ ‬שאל‭ ‬הילד‭ ‬הקטן‭, ‬מביט‭ ‬בסקרנות‭ ‬בסדין‭ ‬המוזר‭ ‬שתמיד‭ ‬היה‭ ‬חגור‭ ‬סביב‭ ‬מותני‭ ‬אימו‭.‬

בכפר‭ ‬הקטן‭ ‬באתיופיה‭, ‬תחת‭ ‬שמש‭ ‬קופחת‭, ‬אותו‭ ‬צרור‭ ‬מסתורי‭ ‬היה‭ ‬צמוד‭ ‬כל‭ ‬העת‭ ‬למותני‭ ‬אימו‭.‬

‮"‬יש‭ ‬פה‭ ‬עפר‮"‬‭, ‬ענתה‭ ‬בפשטות‭.‬

כשפתחה‭ ‬את‭ ‬הבד‭ ‬בעדינות‭, ‬עיניו‭ ‬של‭ ‬הילד‭ ‬נפערו‭ ‬בתימהון‭. ‬‮"‬סתם‭ ‬עפר‭? ‬בשביל‭ ‬מה‭ ‬את‭ ‬סוחבת‭ ‬את‭ ‬זה‭?‬‮"‬

חיוך‭ ‬רך‭ ‬עלה‭ ‬על‭ ‬פניה‭. ‬‮"‬זה‭ ‬לא‭ ‬סתם‭ ‬עפר‭, ‬ילד‭ ‬שלי‭. ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‮"‬‭.‬

את‭ ‬הסיפור‭ ‬הזה‭ ‬שמעתי‭ ‬לפני‭ ‬כמה‭ ‬שנים‭, ‬כשהעליתי‭ ‬לרכבי‭ ‬טרמפיסט‭ ‬צעיר‭. ‬תוך‭ ‬כדי‭ ‬נסיעה‭ ‬הוא‭ ‬סיפר‭ ‬לי‭ ‬על‭ ‬ילדותו‭, ‬על‭ ‬אימו‭, ‬ועל‭ ‬הצרור‭ ‬המסתורי‭ ‬שליווה‭ ‬אותה‭ ‬כל‭ ‬חייה‭.‬

‮"‬יום‭ ‬אחד‮"‬‭, ‬אמר‭, ‬‮"‬הגיע‭ ‬לכפר‭ ‬שלנו‭ ‬אדם‭ ‬שטען‭ ‬שיש‭ ‬בידיו‭ ‬אוצר‭ – ‬עפר‭ ‬מהעיר‭ ‬הקדושה‭. ‬אנשים‭ ‬עמדו‭ ‬בתור‭, ‬להחזיק‭ ‬ולו‭ ‬לרגע‭ ‬במעט‭ ‬מאדמת‭ ‬הקודש‭. ‬אמא‭ ‬שלי‭, ‬אישה‭ ‬פשוטה‭ ‬שבקושי‭ ‬ידעה‭ ‬קרוא‭ ‬וכתוב‭, ‬הוציאה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬חסכונותיה‭ ‬כדי‭ ‬לקנות‭ ‬מעט‭ ‬אדמה‭. ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬היה‭ ‬זה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭? ‬מי‭ ‬יודע‭. ‬אבל‭ ‬בשבילה‭ ‬כל‭ ‬גרגר‭ ‬היה‭ ‬שווה‭ ‬זהב‮"‬‭.‬

‮"‬ואיפה‭ ‬אימך‭ ‬היום‭?‬‮"‬‭, ‬שאלתי‭ ‬אותו‭, ‬‮"‬היא‭ ‬כאן‭ ‬בארץ‭?‬‮"‬

קולו‭ ‬נשבר‭ ‬מעט‭ ‬כשהמשיך‭: ‬‮"‬אמא‭ ‬שלי‭ ‬לא‭ ‬זכתה‭ ‬להגיע‭ ‬לירושלים‭. ‬היא‭ ‬נפטרה‭ ‬באתיופיה‭ ‬ונקברה‭ ‬בפאתי‭ ‬הכפר‭ ‬שלנו‭. ‬אבל‭ ‬לפני‭ ‬מותה‭ ‬ביקשה‭ ‬דבר‭ ‬אחד‭: ‬שיטמינו‭ ‬אותה‭ ‬עם‭ ‬העפר‭ ‬הזה‭. ‬שחלק‭ ‬קטן‭ ‬מירושלים‭ ‬יהיה‭ ‬איתה‭ ‬לנצח‮"‬‭.‬

איזו הברקה!

השבוע‭, ‬כ"ט‭ ‬בחשוון‭, ‬חל‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭. ‬היום‭ ‬בו‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬היו‭ ‬עולים‭ ‬להר‭ ‬גבוה‭, ‬נושאים‭ ‬את‭ ‬ספרי‭ ‬האורית‭ (‬התורה‭), ‬ומתפללים‭ ‬לכיוון‭ ‬ירושלים‭. ‬כשחסידה‭ ‬הייתה‭ ‬חולפת‭ ‬בשמים‭, ‬היו‭ ‬קוראים‭ ‬לעברה‭: ‬‮"‬שִׁימְלָה‭ ‬שִׁימְלָה‭, ‬אַגְרַצְ'ין‭ ‬יְרוּסְלַם‭ ‬דֶה‭ ‬נָא‮"‬‭ – ‬‮"‬חסידה‭, ‬חסידה‭, ‬מסרי‭ ‬דרישת‭ ‬שלום‭ ‬לירושלים‭.‬‮"‬

הסיגד‭ ‬מתקיים‭ ‬50‭ ‬יום‭ ‬בדיוק‭ ‬אחרי‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭. ‬עבור‭ ‬רובנו‭ ‬הימים‭ ‬הנוראים‭, ‬הסליחות‭, ‬השופר‭ ‬ותפילת‭ ‬נעילה‭, ‬הפכו‭ ‬למין‭ ‬זיכרון‭ ‬עמום‭ ‬ומטושטש‭ ‬שמאופסן‭ ‬עמוק‭ ‬בבוידעם‭ ‬תחת‭ ‬הכותרת‭ ‬‮'‬לפני‭ ‬החגים‮'‬‭. ‬ומה‭ ‬עם‭ ‬כל‭ ‬התפילות‭, ‬החלומות‭, ‬הדברים‭ ‬הטובים‭ ‬שקיבלנו‭ ‬על‭ ‬עצמנו‭ ‬לכבוד‭ ‬השנה‭ ‬החדשה‭? ‬לא‭ ‬נעים‭ ‬לומר‭ ‬אבל‭ ‬רובם‭ ‬נמוגו‭ ‬והתמסמסו‭ ‬עם‭ ‬הגשם‭ ‬הראשון‭. ‬

איזה‭ ‬רעיון‭ ‬מדהים‭ ‬זה‭ ‬להזכיר‭ ‬לעצמנו‭ ‬ולעורר‭ ‬בתוכנו‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬מה‭ ‬שעברנו‭ ‬ולהתמודד‭ ‬באומץ‭ ‬עם‭ ‬השאלה‭ ‬האם‭ ‬באמת‭ ‬יפה‭ ‬ושונָה‭ ‬נהייתה‭ ‬השנה‭ ‬או‭ ‬שאנחנו‭ ‬פשוט‭ ‬עושים‭ ‬ריפיט‭ ‬על‭ ‬השנה‭ ‬שעברה‭?‬

אבל‭ ‬מעבר‭ ‬לכך‭, ‬יש‭ ‬כאן‭ ‬שני‭ ‬דברים‭ ‬נוספים‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬ליהודי‭ ‬אתיופיה‭.‬

תודה!

אם‭ ‬נתמצת‭ ‬בשתי‭ ‬מילים‭ ‬את‭ ‬חג‭ ‬הסיגד‭ ‬נאמר‭: ‬כמיהה‭ ‬ואמונה‭. ‬מאז‭ ‬הופענו‭ ‬כְּעַם‭ ‬על‭ ‬במת‭ ‬ההיסטוריה‭ ‬לפני‭ ‬3300‭ ‬שנה‭ ‬עברו‭ ‬עלינו‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬שנים‭ ‬קשות‭ ‬ורעות‭. ‬רוב‭ ‬הזמן‭ ‬כלל‭ ‬לא‭ ‬היינו‭ ‬בארצנו‭ ‬וסבלנו‭ ‬מנוראות‭ ‬הגלות‭: ‬רדיפות‭, ‬גזירות‭ ‬שמד‭, ‬גירוש‭, ‬פוגרומים‭. ‬לא‭ ‬היו‭ ‬חסרות‭ ‬סיבות‭ ‬להתייאש‭ ‬ולהתבולל‭ ‬ולהתנתק‭ ‬מזהותנו‭ ‬היהודית‭.‬

ולמרות‭ ‬זאת‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לא‭ ‬ויתר‭ ‬ותמיד‭ ‬שמר‭ ‬על‭ ‬הגחלת‭ ‬כשבליבו‭ ‬החלום‭ ‬לזכות‭ ‬לשוב‭ ‬הביתה‭ ‬לירושלים‭. ‬מִי‭ ‬ששילמו‭ ‬מחיר‭ ‬גבוה‭ ‬ביותר‭ ‬כדי‭ ‬שהדבר‭ ‬הזה‭ ‬יקרה‭ ‬הם‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭. ‬הם‭ ‬צעדו‭ ‬לאורך‭ ‬מסע‭ ‬של‭ ‬אלפי‭ ‬קילומטר‭, ‬תוך‭ ‬שהם‭ ‬סובלים‭ ‬מרעב‭, ‬מחלות‭, ‬שרב‭ ‬צורב‭ ‬ביום‭, ‬קור‭ ‬מקפיא‭ ‬בלילה‭ ‬והתנכלויות‭ ‬שודדים‭. ‬ארבעת‭ ‬אלפים‭ ‬מהם‭ ‬נפלו‭ ‬בדרך‭, ‬במדבריות‭ ‬סודן‭, ‬כששמה‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬מרחף‭ ‬על‭ ‬שפתותיהם‭.‬

חג‭ ‬הסיגד‭ ‬הוא‭ ‬ההזדמנות‭ ‬של‭ ‬עם‭ ‬ישראל‭ ‬לומר‭ ‬להם‭ ‬תודה‭! ‬תודה‭ ‬שלימדתם‭ ‬אותנו‭ ‬להמשיך‭ ‬להאמין‭ ‬ולא‭ ‬לוותר‭ ‬למרות‭ ‬הכול‭. ‬תודה‭ ‬שהראיתם‭ ‬לנו‭ ‬איך‭ ‬אפשר‭ ‬גם‭ ‬בתנאים‭ ‬בלתי‭ ‬אפשריים‭ ‬לשמור‭ ‬על‭ ‬המסורת‭ ‬ולאהוב‭ ‬את‭ ‬התורה‭, ‬ולזכור‭ ‬כל‭ ‬הזמן‭ ‬את‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭ ‬וירושלים‭.‬

סליחה!

אבל‭ ‬יש‭ ‬גם‭ ‬חשבון‭ ‬נפש‭ ‬כואב‭ ‬שאנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬לעצמנו‭. ‬החברה‭ ‬הישראלית‭, ‬והציבור‭ ‬הדתי‭ ‬בפרט‭, ‬לא‭ ‬יכולים‭ ‬להתחמק‭ ‬מחשבון‭ ‬נפש‭ ‬נוקב‭ ‬על‭ ‬קליטת‭ ‬יהודי‭ ‬אתיופיה‭ ‬בארץ‭, ‬בעיקר‭ ‬בתחום‭ ‬הרוחני‭. ‬רוב‭ ‬יהודי‭ ‬ברית‭ ‬המועצות‭ ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬האמונה‭ ‬והקשר‭ ‬למסורת‭ ‬היהודית‭ ‬באשמת‭ ‬השלטון‭ ‬הקומוניסטי‭ ‬הדורסני‭. ‬כשהם‭ ‬נחתו‭ ‬בארץ‭ ‬הם‭ ‬כבר‭ ‬היו‭ ‬חילונים‭.‬

יהודי‭ ‬אתיופיה‭, ‬לעומת‭ ‬זאת‭, ‬היו‭ ‬דתיים‭ ‬מאוד‭ ‬ומחוברים‭ ‬חזק‭ ‬למסורת‭ ‬הדורות‭ – ‬כמו‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עמה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭. ‬ההתנתקות‭ ‬העצובה‭ ‬קרתה‭ ‬להם‭ ‬דווקא‭ ‬בישראל‭. ‬הרבה‭ ‬מהדור‭ ‬הצעיר‭ ‬הושפעו‭ ‬ונסחפו‭ ‬אחר‭ ‬התרבות‭ ‬החילונית‭ ‬השלטת‭ ‬ואיבדו‭ ‬קשר‭ ‬עם‭ ‬התורה‭, ‬האמונה‭ ‬והמסורת‭ ‬הדתית‭ ‬שאבותיהם‭ ‬מסרו‭ ‬עליה‭ ‬את‭ ‬הנפש‭ ‬במשך‭ ‬כל‭ ‬כך‭ ‬הרבה‭ ‬שנים‭.‬

כמה‭ ‬טרגי‭ ‬שֶמִי‭ ‬שזכרון‭ ‬ירושלים‭ ‬הביא‭ ‬אותם‭ ‬לכאן‭, ‬איבדו‭ ‬את‭ ‬ה'נשמה‮'‬‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬דווקא‭ ‬כשרגליהם‭ ‬דרכו‭ ‬ב'גוף‮'‬‭ ‬שלה‭. ‬

ובכל‭ ‬זאת‭, ‬אסור‭ ‬לאבד‭ ‬תקווה‭. ‬כשאני‭ ‬חושב‭ ‬על‭ ‬אותה‭ ‬אישה‭ ‬שנשאה‭ ‬עפר‭ ‬מירושלים‭ ‬כל‭ ‬חייה‭, ‬אני‭ ‬מבין‭ ‬שהאמונה‭ ‬הזאת‭ ‬לא‭ ‬נעלמה‭ – ‬היא‭ ‬עדיין‭ ‬שם‭, ‬עמוק‭ ‬בתוך‭ ‬הילדים‭ ‬והנכדים‭ ‬שלה‭. ‬ואולי‭ ‬תפקידנו‭ ‬הוא‭ ‬פשוט‭ ‬לעזור‭ ‬לה‭ ‬לצוץ‭ ‬מחדש‭, ‬ולהראות‭ ‬להם‭ ‬שהעפר‭ ‬שאימהותיהם‭ ‬נשאו‭ – ‬הוא‭ ‬באמת‭ ‬זהב‭. ‬■

שגרירנו בעולם

שגרירנו בעולם

הרב. הלורד. הפרופסור. ומי שהיה הנסיך האמיתי של אנגליה –…
אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

אבא ואמא, רציתי לומר לכם...

יש‭ ‬דברים‭ ‬שקשה‭ ‬לי‭ ‬להגיד‭ ‬בקול‭ ‬רם‭. ‬לא‭ ‬כי‭ ‬אני‭…
המדריך לשדרוג שולחן השבת

המדריך לשדרוג שולחן השבת

אז תכל׳ס – איך עושים את זה?בטור‭ ‬הקודם‭ ‬עסקנו‭ ‬בפוטנציאל‭…
פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

פותחים שולחן- הפעלות ודיונים משפחתיים לסעודות החג

בסוכות אנחנו לא בונים רק סוכה מחוץ לבית, אלא גם…
כמה עולה לבקש סליחה?

כמה עולה לבקש סליחה?

איתן‭ ‬קרע‭ ‬את‭ ‬המעטפה‭ ‬הלבנה‭ ‬ושלף‭ ‬ממנה‭ ‬את‭ ‬הדף‭. ‬היה‭…
אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

אז תכל׳ס, איך ממליכים את ה׳?

לא‭ ‬הכרתי‭ ‬את‮ ‬צבי‭ ‬נוימן‭,‬‭ ‬אבל‭ ‬ארבעה‭ ‬ימים‭ ‬לפני‭ ‬ראש‭-‬השנה‭ ‬נערכה‮ ‬ההלוויה‭…
זהירות! גונבים לך את החיים

זהירות! גונבים לך את החיים

אתם‭ ‬בטוח‭ ‬מכירים‭ ‬את‭ ‬זה‭: ‬תכננתם‭ ‬המון‭ ‬דברים‭ ‬לעשות‭ ‬היום‭,…
הבעיה הכי גדולה של הדתיים

הבעיה הכי גדולה של הדתיים

שלום‭  ‬הרב‭, ‬אני‭ ‬יודע‭ ‬שֶמַה‭ ‬שאני‭ ‬עומד‭ ‬להגיד‭ ‬עכשיו‭ ‬לא‭…
בהצלחה, ילדה שלי

בהצלחה, ילדה שלי

בעוד‭ ‬כמה‭ ‬ימים‭ ‬זה‭ ‬יקרה‭. ‬נצעד‭ ‬יחד‭ ‬לבית‭-‬הספר‭ ‬כשידך‭ ‬הקטנה‭…
האיש שמצא משמעות בגהינום 

האיש שמצא משמעות בגהינום 

01‭ ‬הוא‭ ‬היה‭ ‬רופא‭, ‬פסיכולוג‭ ‬ונוירולוג‭ ‬מוכשר‭ ‬שפיתח‭ ‬שיטה‭ ‬פורצת‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

בדרך‭ ‬כלל‭, ‬אנו‭ ‬מציינים‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬מותם‭ ‬של‭ ‬גיבורים‭. ‬אך‭…
מה הסיפור שלך?

מה הסיפור שלך?

לראות את התמונה הגדולהבשנת‭ ‬1962‭ ‬ביקר‭ ‬נשיא‭ ‬ארה״ב‭ ‬ג׳ון‭ ‬קנדי‭…
״אני?בחיים לא אצליח!״

״אני?בחיים לא אצליח!״

זה הקול הקטן והמייאש שיושב לכולנו בראש ומונע מאיתנו לנסות.…
המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

המדריך לחופש שיעיף אתכם קדימה: 10 שדרוגים לקיץ שלא תשכחו

הצלצול האחרון נשמע. הדלת נפתחת וחודשיים שלמים פרושים לפניך כמו…
7 מספרים מאחורי המלחמה

7 מספרים מאחורי המלחמה

כמה קילומטרים מפרידים בין ירושלים לטהרן? כמה האיראנים היו רחוקים…