בדרך לכותל

מידות הכותל

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
למרות רצף החמסינים המלווים בגשם טרופי שאפיינו את השבוע, שבת המלכה הביאה איתה משב רוח נעים ומזמין לצעידה לכותל. ואכן כבר בדרכי, לאורך רחוב יפו, פגשתי שוחרים רבים שהקדימו קום לקבל פני שכינה למרגלות קודש הקודשים. כמו בכל שבתות הקיץ, מתפללי תפילת ותיקין מסיימים את תפילתם מוקדם, לפני השעה שבע בבוקר, עת מתחיל המניין שלנו. קבוצות רבות של מתפללים, ספרדים ואשכנזים, יחד עם עשרות תלמידי הישיבה התיכונית מעלה אדומים, בקעו מהעיר העתיקה ושמו פעמיהם בפנים מאירות וכשקדושת היום הנפלא נסוכה על פניהם, המועדות למשכנם בכל שכונות העיר.
אט אט התמלאה הרחבה במתפללים, והם מילאו את מקומם של מתפללי מניין הנץ. מאחורינו התארגנה קבוצת עולים מאמריקה, לתפילה חגיגית לכבוד שבת חתן שעלה זה עתה לירושלים מארץ העמים.
02
באותה שעה חשבתי לעצמי שהכותל נותן לנו שיעור באמונה – שבת ׳שלח לך…׳ בכותל היא תשובת המשקל, חד משמעית, לחטא המרגלים.
אמונת יהושע בן נון וכלב בן יפונה מתגלה ביהודי הכותל בכל גדולתה ותפארתה. לא תמצא כאן כפירה והפגנה נגד יכולתנו לרשת את הארץ מבית מדרשם של המרגלים, אלא כמיהה של יהודים מכל העולם, לאחר 2,000 שנות גלות נוראה, להתפלל דווקא בירושלים, בסמוך לשרידי בית מקדשנו.
תעיד על כך מסירות הגבאים בכותל, מנהיגי הקהל, לקיים מניינים גדולים ומשמעותיים לכל דיכפין, במשך כל השנה, למרגלות הר המוריה. שעות אחדות לפני תחילת התפילה תוכלו להבחין בהם היטב, שעה שהם נושאים על גבם כסאות רבים, סטנדרים, חומשים וסידורים כדי להנעים לבאי הכותל את תפילתם.
גבאים כמו שאול או גבי שיינין ירכשו מכספם ויביאו איתם לכותל מיני מאכלים, ממתקים, שתייה, סלטים וכו׳, כל זאת ועוד כדי לפאר את תפילות השבת ולחבבם על בני נוער ומבוגרים כאחד.
מנהיגים אלו הם המשך ישיר למאמינים במתנה הגדולה שקיבלנו מה׳, כי טובה היא מאוד מאוד… ומתוכה האמונה הגדולה בחובה ובשליחות שלנו לכבוש את הארץ, לאורכה ולרוחבה, ובקרוב גם את הר הבית… ולהנחילה לבנינו, לנחלת עולם.
המרגלים ששלח יהושע בן נון לתור את מרחבי הארץ, לפני כיבוש ירושלים ובאר שבע, פוגשים ביריחו את רחב, מייסדת רשת לשיווק מזון… ׳שיווק השקמה׳. אישה זו מלמדת את עם ישראל פרק באמונה – היא מזכירה לשני יהודים שמתחבאים אצלה על הגג, בין פשתי העץ, כיצד, לפני 40 שנה עשה לנו ה׳ את הניסים הגדולים והמופלאים סמוך ליציאת מצרים – עשר המכות, ייבוש ים סוף, ניצחון על מלכי האומות שהפריעו לעם הנבחר בדרכו לגאולה, ועוד.
מה שראתה שפחה על הים לא ראו עשרת המרגלים ששלח משה רבנו… ואילו רחב מתארת כיצד נמוג לב העמים וכולם רועדים מפחד מפני ה׳ ומפני ישראל.
דבר לא השתנה מאז. עדיין נותרו יהודים בארץ ובעולם שאינם מגיעים לאמונת הכותל. יהודים שמפקפקים ביכולת שלנו להצליח בשליחות הגורלית של ניצחון ישראל על העמים. התפילות בכותל הן אכן תשובה לחלשי אמונה.
03
בהסתכלי על המתפללים הנפלאים שסביבי, חשבתי לעצמי שלכותל יש מידות משלו, והרי עשר המידות של הכותל:
חברות – כשאני מגיע לכותל כבר מוכנים עבורי, בפינתי הקבועה ליד מחיצת הנשים, כיסא, סטנדר, סידור וחומש, שהכינו במיוחד בשבילי, מבעוד מועד, חבריי למניין. אם איעדר מהמניין ללא הודעה מוקדמת, יתקשרו רבים לברר מה קורה איתי. אחרים ישאלו בדאגה לבריאותי, כשאגיע בשבת הבאה.
אם מישהו מהמתפללים חוגג שמחה או חס וחלילה להפך, מתפללי הכותל יהיו שותפים איתו, בצרתו או בשמחתו, ישתתפו ויתמכו בו בכל ליבם ומאודם.
הכרת הטוב – לדוגמה: השבוע סיים בעל הקורא שלנו, יעקב גולדשטיין האגדי, 12 שנים של קריאת התורה במנייני הכותל – בעקביות, ברהיטות, במאור פנים, ביראת חכמים, בהתנדבות ובמסירות. דא עקא, מישהו קנה את הבית שבו התגוררו יעקב ומשפחתו הגדולה, בשכירות, ברובע הקרוי מוסלמי, ומשפחת גולדשטיין נאלצה לארוז את מטלטליה ולנדוד לשכונת רמות הרחוקה.
מתפללי המניין הודו ליעקב על תרומתו הרבה להצלחת התפילות, והבטיחו לא לשקוט עד שימצאו לו דיור הגון בעיר העתיקה. גם אתם, הקוראים, מוזמנים להצטרף למאמצים שלנו למציאת מענה הולם למשפחה המופלאה הזו.
תורה ואמונה – רבים מהמתפללים מתמידים להצטרף לשיעורי התורה שמתקיימים לפני ואחרי התפילות ברובע היהודי והמוסלמי או במתחם העמודים שבצד רחבת הכותל. ידוע הוא רב העיר העתיקה, הרב אביגדור נבנצאל, שנותן שיעורים לפני התפילות בכותל. במניין שמאחורינו מתקיים שיעור עתיק יומין באמונה ובפרשת השבוע, שניתן על ידי רב קבוע בסיום התפילה. מוזמנים.
חמלה ולקיחת אחריות – מתפללי הכותל מרגישים אחריות, וחשים עצמם כשליחי הציבור בכותל. רבים מהם מגיעים למניין עם רשימת בקשות ארוכה לרפואה, לפרנסה, לזיווג הגון, לפרי בטן – עבור שכנים מודאגים, חברים, בני משפחה, או עבור הירקן השכונתי.
חסד – לחסד ולנתינה בכותל אין גבול. התרומות לעניים ולהנצחות שונות בכותל, הן רק קצה הקרחון. קצרה היריעה מלתאר את העשייה התוססת, ההקשבה לכל נצרך, ההתגייסות כפרטים וכחבורה לסייע לכל מי שנקלע למצוקה, לתת עצה טובה, לתת אוזן קשבת, לנחם, לחזק ולעודד.
ענווה, כולנו כאחד – בכל המניינים בכותל תמצא יהודים יקרים משלל גלויות, צבעים, מנהגים וגוונים – חרדים, חסידים, ליטאים, ספרדים, סרוגים, חב״דניקים, מזרחיים, עולים מאתיופיה, תימנים, אפגנים, בני משה וכו׳. ברוב המניינים, גם החרדים, מקפידים על תפילה לשלום חיילי צה״ל, ובלא מעט מניינים גם על תפילה לשלום המדינה. כשמתחולל אירוע ביטחוני בעיר העתיקה או בכל מקום בארץ, מתאחדים כל המניינים לתפילה ולזעקה. לפתע הופכים כל מתפללי הכותל לאיש אחד, נופלות המחיצות, שוקעות המחלוקות ומתגלה הניצוץ היהודי המופלא, המאיר למרחוק.
אהבת ישראל ודיבוק חברים – כבר סיפרתי על כך שידידיי למניין דואגים לי תמיד לכיסא ולסטנדר בפינה הקבועה שלי. ואני משתדל לדאוג לאחרים, בדיוק כמו עשרות ומאות מתפללים שדואגים כאן איש לרעהו. אחד עובר בין הקהל ומחלק חומשים, השני מחלק עשבי בשמים, השלישי טבק ׳געשמעקט׳ להרחה… רביעי מחלק סביבוני נייר מעשי ידיו, חמישי מחלק מנטוסים, גבי שינין הגבאי מחלק עלוני ׳שלום לעם׳, חטיפים וסוכריות על מקל, שאול הגבאי מגיע עם סלים מלאים בסלטים, בקבוקי שתייה מתוקה וחריפה, סלט חריף, קוגעלים ועוד ועוד.. והרשימה עוד ארוכה… כל יהודי מתקבל כאן בידיים פתוחות, ללא הבדל צבע הכיפה ואורך הציציות או הזקן…
התנדבות, עקביות, מסירות – כדי לקיים מניין בכותל אתה צריך להתנדב… להביא מגילת נביא להפטרה מאחד המניינים השכנים שאך סיימו לקרוא, או לחפש בארונות הקודש הגדולים הספונים במנהרה שתחת קשת ווילסון… צריך להתמיד ולתפוס פינה קבועה למניין, ולדאוג שמניינים מזדמנים לא יתפסו בטעות את מקום המניינים הקבועים. צריך לקושש חומשים ולהכינם מראש לעשרות או למאות מתפללים, לארגן שטיחונים לכוהנים, לפרוס מפה על הבימה, לדאוג לספר תורה, למצוא פינה יבשה מתחת למחסה המנהרות ביום של גשם, לאתר מחסה מפני השמש הקופחת בקיץ וכו׳.
הכנסת אורחים – כל דיכפין ימצא מקומו במנייני הכותל, בנוחות וביעילות. ישאלו אותך לשלומך, יציעו לך עלייה לתורה אם אתה בשמחה או חו״ח ביום זיכרון. יום הולדת זה בכלל טוב לכיבוד, לשירה ולצהלה. תחוש כאן בכותל כזקן ובקיא, כוותיק ואהוב, כחבר וכבן משפחה.
תפילה ותודה – ותשובה ותפילה וצדקה… שלושתם מתקיימים כאן בכותל בהידור רב, שזורים זה בזה יחד עם הכוונות העמוקות בתפילה הזכה הבוקעת דרך קודש הקודשים היישר אל כיסא הכבוד. רבים מאריכים בתפילה בלחש כדי שלא לפספס שום בקשה ושום כוונה, וכדי להודות לה׳ על כל הטוב ועל כל השפע. הוקרת הטוב ליושב במרומים עוברת כחוט השני בין מתפללי הכותל, שמודים גם על הזכות לעמוד שוב כאן מול הכותל בתפילה יהודית נרגשת, לאחר יותר מ-2,000 שנות גלות קשה ונוראה.
04
בסיום התפילה שמתי פעמיי למכון מאיר, מרחק כשעה הליכה, כדי להשתתף בברית של נועם פלהיימר, נכדם של ידידינו המופלאים, בוני הארץ, ר׳ יואל וורד פלהיימר, ממייסדי פדואל, ת״ו. על בנם הצדיק, הרב בנימין שעושה נפלאות בשיעור תורה בבית הכרם ובקריית משה, כבר כתבתי ארוכות. התרגשנו לראות את סבא רבה משה פלהיימר ששכל את רעייתו, סבתא בתיה היקרה, לפני מספר חודשים, יושב על כיסא הסנדק ומברך ארוכות בחיוך לבבי, בכל מילי דמיטב, את כל הקהל הרב שמצטופף ליד ארון הקודש העתיק, וממתין בסבלנות בתור הארוך… רק כדאי לציין לשבח, כאן בשוליים, שר׳ משה פלהיימר הוא ייקה בכל רמח ושסה, עם קבלות… וידוע לכול שליהודים יוצאי גרמניה והסביבה כל עניין הברכות והסגולות זר במקצת… ודו״ק…
05
אחר הצהריים מיהרתי להשתתף בשיעורים הרבים שניתנו בבית הכנסת ׳היכל יעקב׳, של הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ״ל, ליד בית מדרש ׳דרכי הוראה׳.
השיעורים ניתנו לרגל יום הזיכרון של מו״ר מרן הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ״ל, שבשבוע החולף בכ״ה בסיוון חל יום עלייתו לגנזי מרומים.
הרב יוסף אליהו שליט״א והרב שמואל אליהו שליט״א, תיארו באופן מופלא את דרכי הנהגתו ופסיקתו הייחודיים של אביהם, מנהיגם של ישראל. הרב שמואל סיכם את השבת המופלאה במשפט אחד ואמר, שכל עניינו של הרב מרדכי אליהו זצ״ל היה לקרב את רבבות עם ישראל לאבינו שבשמיים – לאחד, לאהוב, לסייע, לתמוך ולעודד. הרב מסר נפשו, כפשוטו, לחזק את יישוב הארץ, להוסיף אור של תורה בכל פינה, ולזרז את ביאת המשיח.
הרב אליהו כל כך חסר לי היום, ובכל יום. התרגלתי להתייעץ איתו וללמוד מתורתו ומדרכיו המיוחדות. כולנו נותרנו יתומים.
בהזדמנות קרובה אספר מעט מהנפלאות שסופרו השבת, בסעודה השלישית המפנקת שיזמה קהילת הכולל של הרב יוסי ובשיחות המרתקות בבית המדרש. יהי זכרו של הרב מרדכי אליהו, ברוך.
06
השבוע יצאנו עם קהילת המייסדים של כפר מימון לתור את הארץ. שלושה ימים של מסע מופלא עם אנשים ונשים מדהימים.
היסטוריה ישראלית מחוננת, חיה ומהלכת על שתים, או שלוש… פרטים בהמשך.
שבת שלום של אחדות ושל זירוז הגאולה. של קבלת כל התפילות בכותל, של ניצחון על אויבנו ושל המשך חסד ודיבוק חברים בכל אתר ואתר. ■
לתגובות היכנסו לאתר ׳גילוי דעת׳ www.giluydaat.co.il

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…