באחד הערבים בשבוע שעבר חזרתי מפגישה במרכז הארץ, ולפני שהגעתי הביתה עברתי בדרך אצל חבר שיש לו חנות גדולה. שמעתי לפני כמה זמן שיש לאותו חבר גידול סרטני ולא ידעתי באמת מה מצבו כרגע. כשהגעתי אליו שאלתי אותו: ״מה שלומך? שמעתי שעברת תקופה לא פשוטה בזמן האחרון״. והוא ענה: ״עברתי תקופה נפלאה וזכיתי לנס גדול, ומכיוון שאתה אוהב סיפורים טובים אני חייב לספר לך את הסיפור במלואו״.
ואז החבר המשיך וסיפר: ״הסיפור התחיל לפני למעלה מעשר שנים כשראיתי נער בן 12 גונב מהחנות שלי. כשתפסתי אותו הוא התחיל להתפרע ולצעוק עליי שהוא קטין ושאין לי מה לעשות נגדו, ושאם אני אקרא למשטרה הוא ישרוף לי את החנות.
לא התרגשתי מהצעקות ומהאיומים שלו, הכנסתי אותו למשרד שבחנות והתקשרתי לשוטר הקהילתי, סיפרתי לו מה הנער עשה ונתתי לו את שם הנער. השוטר אמר לי ״אני מכיר אותו, אין לך מה לעשות איתו, הוא מוכר מאוד באזור כעבריין צעיר, ותזכור טוב טוב את השם שלו – כשיגדל הוא יהיה עבריין מוכר״.
אמרתי לשוטר ״תן לי את מספר הטלפון של ההורים שלו ואעדכן אותם במה שהבן שלהם עשה״. השוטר הקהילתי אמר לי ״חבל לך על הזמן, אין לך למה להתקשר להורים שלו כי גם הם התייאשו ממנו ולא יודעים מה לעשות איתו, בקיצור כולם התייאשו ממנו״.
הסתכלתי על הנער הצעיר שישב במשרד שלי, ואמרתי לעצמי שגם אם כולם החליטו לוותר עליו אני לא מסכים לוותר עליו. את האמת הגניבות שהוא גנב פחות עניינו אותי, אלא כאב לי בעיקר על הנער הזה שכולם התייאשו ממנו.
לקחתי על עצמי לחנך אותו. אמרתי לו: ״אני בטוח שזו לא הגניבה הראשונה שלך אצלי בחנות, אני בטוח שאתה גנבת פה עוד הרבה פעמים, עד שאתה לא מתנצל על מה שעשית ומחזיר את כל הדברים שגנבת אני לא משחרר אותך מפה, אולי כולם בעולם ויתרו עליך, אבל אני לא מתכוון לוותר. אתה חושב שאתה קשוח, אבל אני יותר קשוח ממך״.
אחרי כמה שעות, ממש לפני סגירת החנות בערב, הוא אמר לי ״אתה גבר אתה, אני מרגיש שבאמת אכפת לך ממני למרות שאתה לא קשור אליי. שחרר אותי ואני מחזיר את הדברים הנוספים שגנבתי לך״. הוא יצא מהחנות וחזר אחרי כשעה והחזיר לי לחנות ציוד בעלות של כ- 50,000 ש״ח שהוא גנב מהחנות שלי.
מכיוון שאת חלק מהדברים הוא כבר לא יכול היה להחזיר, או כי הוא השתמש בהם או שהוא מכר אותם לאחרים, אז הוא אמר לי ״יש לי עדיין חוב אליך שאני צריך להחזיר, אני רוצה לעבוד אצלך בחינם במשך חצי שנה על מנת להחזיר את החוב הזה״. היה מרגש לראות אותו מגיע יום יום משעה 12:00 ועד שעות הערב כשהחנות הייתה נסגרת, ועובד בניקיון ובסידור החנות ותוך כדי העבודה היינו מדברים על החיים. בהמשך הקשר שלנו נמשך והיה קשר פחות של קשיחות, אלא יותר של אהבה, הוא הפך להיות ממש אחד מילדיי.
כשהבחור הגיע לגיל גיוס, שאף אחד לא האמין שאי פעם הבחור הזה יתגייס, הוא הלך לגיבוש סיירות, עבר אותו בהצלחה והתגייס ליחידה מובחרת. עשה מסלול שלם ביחידה ובהמשך יצא לקורס קצינים. הוא חזר ליחידה בתור מפקד צוות, בהמשך כשסיים את שירות הקבע שלו הוא השתחרר ויצא לטיול הגדול בחו״ל, כשחזר מהטיול הוא הלך ללמוד רפואה אלטרנטיבית, ותוך כדי הלימודים הוא פגש את בת זוגו והם התחתנו ונולדה להם בת.
לפני כמה זמן ישבנו בחנות וסיפרתי לו שאני לא מרגיש כל כך טוב ובאופן כללי אני לא בריא. הוא אמר ״אז מה הבעיה, אני אטפל בך בשמחה. כמובן בחינם, אחרי כל מה שעשית בשבילי״. ואמרתי לו ״אשמח לבוא לטיפול אצלך, אבל מה פתאום בחינם, אני אשלם את מה שכולם משלמים, זו הפרנסה שלך״. אז הבחור אמר לי: ״עזוב, בוא נריב על התשלום אחרי הטיפול, אבל דבר ראשון כדי שאוכל לטפל בך אני רוצה שתעשה בדיקות דם״. לאחר כמה ימים הלכתי למרפאה ועשיתי בדיקות דם, במהלך הבדיקות גילו שהכולסטרול שלי גבוה, שיש לי לחץ דם גבוה וגם שמצב הסוכר לא היה משהו.
אבל הדבר הכי דרמטי היה שגילו אצלי גידול סרטני. הרופא אמר לי שאם הייתי מגיע בעוד חודש או חודשיים, כבר לא היה את מי להציל. נשלחתי על ידי הרופא לניתוח דחוף להוצאת הגידול ואכן הגידול הוצא מגופי ברוך ה׳ באופן מלא ללא שום גרורות.
אתה מבין מה קרה פה? אני לפני כמה שנים הצלתי את הנפש של הבחור המקסים הזה, ועכשיו הוא הציל לי את החיים״.
