01
המערכה על יהודה ושומרון נמצאת בשיאה בימים אלו.
תקציבי עתק מוזרמים על ידי עשרות מדינות בעולם, ומתורגמים מיד על ידי הרש"פ לדונמים בשטח.
הצד הערבי מגוייס כולו למלחמה. משרדי הממשלה, מנגנוני הביטחון, מועצות הכפרים וגם – האזרחים הפשוטים שלוקחים חלק ניכר במאמץ המלחמתי.
בצד היהודי לעומת זאת, נראה כאילו חיים ביקום מקביל.
זר לו היה נקלע לכאן היה יכול לחשוב כי מדובר בדבר הנוגע למדינה אחרת לגמרי ולא באיום קיומי של הקמת מדינת טרור בלבה של מדינת ישראל.
מלחמה במעמד צד אחד.
למען הדיוק, מאות בודדות של יהודים אמנם נאבקים יום יום בגבעות ובחוות על השליטה היהודית בשטח, אבל מערכות המדינה, אלו שתפקידם הרשמי הוא למנוע את ההשתלטות ובידם יכולות וכלים להתמודד אל מול מערכת משומנת כזאת – ישנים בעמידה.
02
הנה סיפור טרי מהשבוע שימחיש קצת את המצב: בכפר מוכמס שבבנימין, השוכן ממזרח לרמת, מבצעים לאחרונה פריצות כבישים מסיביות וסלילתם באספלט, לצד השתלטות חקלאית בהיקפים נרחבים.
לאחר שבעיצומה של השבת לפני כשבועיים סללו הערבים במחטף בזק קילומטרים ארוכים של דרך לאור יום ובשטח C, ביצענו בימים הבאים מעקב על האזור.
בשעות הצהרים של יום רביעי, הבחין אחד מתושבי הגבעה בכלים כבדים שעושים את דרכם מהכפר לכיוון אזור ההשתלטות ממזרח לכפר.
קפיצה מהירה לשטח הסמוך למקום העבודות, אימתה את החשש: הכלים עבדו במרץ על סלילתו באספלט של כביש נוסף ממזרח לכפר.
העברנו דיווח במיידי ל"חמ"ל C" של המנהל האזרחי – גוף שהוקם כביכול על מנת לייעל את המאבק בבנייה הערבית, וכן למספר גורמי ביטחון אחרים.
במנהא"ז השיבו בתשובה הלקונית הרגילה: "הדיווח התקבל ויטופל בהתאם".
בהתאם למה? לא פירטו. אתם יכולים לנחש בעצמכם.
הכוח הגזרתי שגם קיבל את הדיווח, דווקא הביע נכונות לקפוץ לשטח, אך אמר כי הוא "מחכה לאישור מהחטיבה".
לאחר כחצי שעה נמסר לנו כי "אין אישור מהחטיבה להחרמה וכניסה לכפר".
המשכנו לדרוש שלכל הפחות יעצרו את העבודות שהמשיכו להתרחש לנו מול העיניים, ואכן, חצי שעה מאוחר יותר הודיעו במנהל כי "הם בדרכם לשטח".
בפועל, מסיבות שיהיו אשר יהיו, עד זמן כתיבת שורות אלו לא הגיע אף כוח לשטח.
הכלים, אם תהיתם, המשיכו לעבוד ללא הפרעה, וכנראה ימשיכו לעבוד במרץ גם בשבועות הבאים כשהם קובעים עובדות בשטח וכובשים רכס אחר רכס.
03
לא מדובר במקרה חד פעמי אלא במדיניות כללית של מערכת הביטחון.
יומיים בלבד לאחר מכן, תיעדנו בבוקר יום שישי קו של משאיות עפר בסמוך לכפר בורקא – הפעם מצידה השני של הגבעה, שמגיעות ושופכות חומר לצורך הכשרת מגרש חדש.
גם פה העברנו מיד דיווח למנהל האזרחי – רק כדי לקבל את התשובה הקבועה: "הדיווח התקבל ויטופל בהתאם", ולהמשיך לצפות בעיניים כלות במשך דקות ארוכות במגרש החדש שהולך ונרקם באין מפריע.
כמו שציינתי בהתחלה, הדרגים בשטח דווקא מגיעים לרוב עם רצון טוב ומנסים לפעול כמיטב יכולתם, אך במערכת הפיקוד מתייחסים לכך במקרה הטוב כמשימה שולית ביותר שיש לטפל בה על בסיס זמן פנוי, ובמקרה הפחות טוב כאל תופעה שיש להעלים ממנה עין ולאפשר לה להמשיך להתפשט ולשגשג.
זה אולי קצת מייאש ושחור, ויותר נוח להאמין שאכן יש אכיפה בשטח והמצב לא ממש נורא, אבל בפועל אם בממשלה ובמערכות האכיפה לא יעשו "שינוי סוויץ'" רציני ויתייחסו למערכה על שטחי יהודה ושומרון כאל מלחמה לכל דבר, נמשיך לאבד בקצב מסחרר את שטחי המולדת.
