אלישע בן קימון

מלחמה, לא סבב

אלישע בן קימון

בליל שישי האחרון בצאתי מבית הכנסת פנה אליי אחד מחברי הקהילה ושאל לגבי מבצע 'מגן וחץ'. התגלגלה שיחה שעסקה בעיקר ביום שאחרי. החבר, מגורש מהיישוב בדולח שבגוף קטיף, סיפר על ההתמודדות הקשה של משפחתו שעברה מאז הפינוי ליישוב ניצן. סיפרתי לו על התחושה שהייתה לי 'ביום שאחרי'. "שמע" אמרתי, "אני לא גר בעוטף עזה, לא תקפתי מטרות של הג'יהאד האסלאמי, בסך הכול סיקרתי את המבצע כעיתונאי, וברגע שהוכרזה הפסקת האש, בתוך שניות קצב החיים שלי ירד לאפס ממאה. הרגשתי אבוד לכמה שעות".
החבר ענה: "אז תחשוב מה עובר על המשפחה שלי בעוטף. עם תחילת המלחמה (כך הוא הגדיר זאת, מלחמה, לא מבצע), התקשרתי לאימא שלי", הוא אמר והוסיף – "והצעתי לה להגיע אליי. היא סירבה והייתה מעט לחוצה. היא גם אסרה עליי להגיע מחשש לירי רקטי. בבוקר יום ראשון שאחרי הפסקת האש התקשרתי אליה וגיליתי שהיא בשוק, 'יצאתי לעשות קניות, הייתי חייבת'. שמעתי אותה ושוב לא האמנתי למציאות הזו שבה אנחנו חיים. עבור תושבי המדינה זה סבב לחימה. עבור תושבי העוטף זה 'מלחמות לרגע'. הצעירים שם לא מכירים מציאות אחרת. עוד כמה שנים זה יתפוצץ לנו בפנים".
02
התחושות שהיו לי רק מסיקור של המערכה והמעבר החד מאוד בסדר היום מימי מלחמה לימים של תקציב או של הפגנות הוא קשה לעיכול. כשצוללים לנתונים של מרכזי החוסן ביישובי העוטף מבינים עד כמה. מאז פינוי גוף קטיף ב-2005 התרחשו מבצעים רבים ובהם (לא לפי הסדר) גשם ראשון, גשמי קיץ, חורף חם, עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן, שומר חומות, חגורה שחורה, עלות השחר, מגן וחץ. המבצעים הצבאיים בעזה משאירים אחריהם גברים, נשים וילדים אחוזי טראומה שחייבים סיוע בתוכנית לאומית.
במספרים זה נראה אפילו בולט יותר. משנת 2008 ועד שנת 2021 הוקמו בישראל 13 מרכזי חוסן העוסקים בטיפול נפשי, בהיערכות לחירום ובחוסן קהילתי, שניים מהם בצפון. חמישה מתוך ה-11 הנותרים הוקמו ב-2006 (לאחר ההתנתקות) באזור עוטף עזה ושדרות. מהנתונים שהעבירה לכנסת הקואליציה הישראלית לטראומה שמרכזת את פעילות מרכזי החוסן, על 11 מרכזי החוסן שהפעילה, עולה כי בשנים 2020-2018 טופלו לכל היותר 16,335 אנשים: 5,522 אנשים בשנת 2018, בשנת 2019 טופלו 6,277 ובשנת 2020 טופלו 4,536. המגמה משתנה, אלא שבכל שנה מעל 30% מהאנשים שקיבלו טיפול עשו זאת במרכז חוסן בשדרות. בנוסף בשנים 2020-2018 מימן המוסד לביטוח לאומי בסך הכול 83,622 טיפולים פרטניים. כשליש או יותר מכל אחת מהתערבויות אלו בוצעה במרכז החוסן שדרות. כמו כן מימן המוסד לביטוח לאומי כ-9,300 טיפולים משפחתיים, שכ- 65% מהם בוצעו במרכז החוסן שער הנגב, וכ-5,000 טיפולים קבוצתיים, שמעל 60% מהם בוצעו במרכז החוסן שדרות. כלומר רוב הטיפול מתרכז כמובן ביישוב העוטף.
03
מלבד הקושי הנפשי של המעבר החד מימי מלחמה לימי שקט, נאבקים התושבים גם מול הרשויות בטיפול בנזקים. "לבעלי העסקים כבר אין כוח להילחם. מתקשר אליהם הנציג של המשרד ומציע להם חצי מהסכום של הנזק, והם מסכימים כי הם רוצים להתחיל לשקם ולנסות לחזור לעבוד", כך סיפר לי החבר.
בפועל מדינת ישראל מנהלת מדיניות של סבבי לחימה בעזה, ומשאירה שובל של נפשות פצועות ממלחמה למלחמה. הפתרון לסוגיית עזה מורכב מאוד. הוא קשור בסוגיות מדיניות צבאיות ופוליטיות. אבל הטיפול בתושבי העוטף לא מורכב. הוא מצריך חשיבה מחודשת והתארגנות מבעוד מועד לפני סבבים, ובעיקר טיפול צמוד הדוק ואמיתי בימים שבין המלחמות. חג שמח ושבת שלום. ■

עוד במדור זה

במשמרת של גנץ

במשמרת של גנץ

בערב שמחת תורה התפוצץ מטען חבלה בצומת העליה ל"מוצב הסלע" מעל לציר גלעד בשומרון, בנס ללא נפגעים. הפיגוע, כמו ארועי טרור רבים לאחרונה, התרחש בסמוך לרצף מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים שנבנו בשנה האחרונה. לפי תנועת רגבים, העליה החדה בטרור מתכתבת עם מצב הבניה הפלסטינית בשטח ודו"ח חדש שפורסם בערב החג חושף את מספר המבנים שבנו פלסטינים בשטחי C ביהודה ושומרון בשנה האחרונה בלבד ומציג זינוק מטאורי בקצב הבניה.
בשנת 2022 היקפי הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון זינקו ב-80% לעומת שנת 2021. על פי נתוני רגבים בשנת 2022 נוספו 5,535 מבנים בלתי חוקיים פלסטינים בשטחי c, לעומת 3,076 אשר נוספו בשנת 2021, ונתונים דומים בשנת 2020. הנתונים סקרו את היקף הבניה מחודש אפריל 2021 עד אפריל 2022, על ידי ניתוח תצלומי אוויר והשוואת מפות לאורך השנים, תוך התייחסות לסטטוס הקרקעות בכל אזור. המבנים בלתי החוקיים נבנו לצד הכשרת שטחי חקלאות ופריצת דרכים לאורך קילומטרים. בניה שמייצרת בשטח מציאות של רצף התיישבות פלסטיני המבודד יישובים יהודיים ומהווה סכנה ביטחונית של ממש. על פי הדו"ח, מספר המבנים הבלתי חוקיים עומד כיום על 81,317, בכל מרחבי יו"ש מצפון השומרון ועד מדבר יהודה.
ברגבים מצביעים גם כי בשנה זו בניגוד לשנים קודמות, מאפייני הבניה חריגים. אופי המבנים מתאפיין לא עוד בפחונים ובקתות, אלא הבניה הפלסטינית הבלתי חוקית השנה, מאופיינת דווקא בטירות פאר, מתחמי נופש ובילוי, פארקים וגני ארועים, בריכות וצימרים ובניינים רבי קומות. כמו כן במקומות רבים בוצעו עבודות לפיתוח מגרשים מסודרים, כמו ח'רבת חת'ה בסמוך לתרקומיא ולאקף סמוך לקרני שומרון.
הבניה הבלתי חוקית שתועדה הינה בשטחי C בלבד, הנמצאים על פי ההסכמים בשליטה ישראלית, אזרחית וביטחונית מלאה. כיום, עומדת הבניה הבלתי חוקית על 81,317 מבנים, התופסים על פי ההערכות כ 150,000 דונם, פי שניים מכלל שטח ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, חוקית ולא חוקית. לעומת זאת, הבניה היהודית הבלתי חוקית כוללת 4,382 מבנים, כאשר בשנה האחרונה נספרה בניה חדשה של 406 מבנים בלבד, אשר בניגוד לבניה הפלסטינית הנבנית במרוחק ממקבצי הבניה והכפרים, נמצאים כולם בתוך תחומי הקו הכחול של ההתיישבות היהודית.
מאחורי המספרים מסתתרות מספר עובדות מעניינות: בתצלומי האוויר ניתן לראות כי בשטחי A ו- B ישנם מרחבים שוממים ופנויים לחלוטין, והבניה זולגת משטחים אלו לשטחים הפתוחים בשטח C. ממעוף הציפור, ניכר כי הבניה אינה אקראית אלא מפוזרת באופן אסטרטגי ומתוכנן בהלימה לתכנית סאלאם פיאד הידועה, בכמה היבטים: יצירת רצפי התיישבות פלסטינית, דוגמאות רבות לכך ניתן לראות בצפון השומרון, בידוד וחניקת ההתיישבות היהודית, בניה על תוואי כבישים מתוכננים כמו ציר עוקף פונדוק וציר תקוע – איבי הנחל במזרח גוש עציון וכן בצמוד לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 55 וכביש 60.
"ממשלת ישראל מקימה דה פאקטו מדינה פלסטינית" אומר מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים: "לאורך שנים אנו מתעדים מדי יום בניה לא חוקית פלסטינית ומתריעים מפני הכיבוש הפלסטיני ביו"ש, אך נתוני הבניה העדכניים מציגים תמונה ברורה וחד משמעית: במממשלה האחרונה יש צמיחה מטאורית בהיקפי הבניה וההשתלטות הפלסטינית. זו היא לא נורת אזהרה אלא סירנה מחרישת אוזניים. אל מול עינינו מוקמת מדינה פלסטינית שכבר כיום מאיימת על עתידה של מדינת ישראל. הנתונים לצערנו מצביעים לא רק על עצימת עיניים של הממשלה, אלא על מדיניות, זאת גם לנוכח הצהרותיו של לפיד בעד הקמת מדינה פלסטינית.
לאחרונה שמענו את את שר הביטחון מכריז – "אנו אוכפים את החוק נגד בניה לא חוקית בשטחי C משני הצדדים, היהודי והפלסטיני ואני גאה בזה." נוכח הנתונים אמירה זו לצערנו מדאיגה בעיקר בשל כך שהיא חושפת את חוסר ההבנה של שר הביטחון מה המשמעות של חוסר שמירה על טריטוריה, אך מדאיג לא פחות מכך, הוא חוסר ההבנה של פוליטיקאים רבים וחלקים נרחבים בציבור הישראלי – עד כמה בני גנץ מסוכן לביטחון", הוסיף דויטש.
מנש שמואלי, רכז יו"ש בתנועת רגבים:, מסכם "הפיגוע בערב שמחת תורה ואירועים ביטחוניים רבים מוכיחים שוב ושוב את הקשר בין ההפקרות הפושעת של מדינת ישראל אל מול הבניה הבלתי חוקית הפלסטינית לבין העליה בטרור. שוב ושוב אנו רואים כיצד המערכה על שטחי C ובעצם על דמותה של מדינת ישראל כולה משתוללת בשטח ומתבטאת פעם בטרקטור ולבנים ופעם בירי ומטענים." וממשיך, "אנו עוקבים שנים אחר ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ונאבקים במישור המשפטי והמדיני לשינוי המצב. בתקופה האחרונה אנו וכן מחלקות הקרקעות במועצות ותושבים פעילים זיהינו החמרה במצב. הדו"ח החדש מאשש את התחושות ומוכיח במספרים: קצב הבניה הפלסטיני זינק באופן מטאורי בשנה האחרונה".

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

הערבים שמחפשים הנהגה אוהבת ישראל

סעודת איפטאר בשומרון: כעשרים שייחים ומנהיגים מוסלמים, מהנגב ומהרשות הפלסטינית,…
משבר הפליטים היהודים

משבר הפליטים היהודים

אלפי פליטים הגיעו ארצה מאז פרצה לפני כשבועיים המלחמה בין…
כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים

רעידות האדמה הנוספות שהתרחשו בשבוע שעבר בבית שאן ובמקומות נוספים…