בדרך לכותל

ממדבר מתנה

ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
לאחר שבמשך כמה שבועות נרשמה ירידה במספר התיירים המבקרים בעיר העתיקה, השבת הירושלמית החמימה והמאירה של פרשת ׳בהר׳, הזמינה רבים להתפלל בכותל.
במוצאי שבת דיווחו לי הגבאים במניינים הקבועים, שהם התמלאו בשמחה לנוכח המתפללים הרבים, ואף הצליחו להתמודד בגבורה עם חלוקת הכיבודים בתפילות השבת לחיילים ולאזרחים הרבים שהגיעו מכל הארץ, וגם לתושבי ירושלים שהחזירו עטרה ליושנה.
עוד טרם נכנסה השבת רחשה הרחבה במאות רבות של מתפללים שהביעו בתפילה, בשירה ובריקודים, אמון רב בכוחות הביטחון ואמונה בקב׳׳ה.
02
בשבת של ׳מה עניין שמיטה להר סיני׳, הדרמנו רעייתי ואני ביום שישי למדבר, לא ממש להר סיני, אלא להר מצפה רמון. ביקשנו בשבת שבה קוראים בחומש על קבלת התורה ליהנות מהאווירה המיוחדת עם לומדי התורה החלוצים, בישיבת ׳מדברה כעדן׳.
נהנינו בדרך מהנופים האין סופיים, הרגועים והנפלאים.
צלחנו רטובים ומאושרים את נחל גרר הזורם בנוף המדברי, זכר לגשמי הברכה שהרוו השנה, בחורף המבורך, גם את אדמות הנגב. המשכנו דרך שדה בוקר, וחלפנו ליד הצריף של בן גוריון, שמוסתר היום היטב על ידי בית המלון המפואר – ׳קדמא׳ – שנבנה שם לאחרונה, לתפארת יישוב הארץ.
ליבנו נצבט לנוכח המראה הקשה – של ריבוי המאהלים הבדואיים שצצים חדשים לבקרים מאחורי כל גבעה רעננה, ושמתרבים מיום ליום, כמו פטריות אחרי הגשם.
מרחבי הכרמים המלבלבים, שנטעו משפחות קהילת ׳מדברה כעדן׳ ברמת הנגב, בואכה מצפה רמון ובה׳׳ד 1, נטעו בנו תקווה ואמונה ש׳עוד יטעו כרמים…׳ והארץ לא תהיה לשממה ושלא נעזבנה לעולם ביד פולשים.
כבר סיפרתי שהכרמים ברמת הנגב נהנים מקור בלילה ומקרינה גבוהה ביום, ומניבים זני ענבים טעימים ואנינים, ומהם מפיקים ביקבים הטובים בארץ, יין משובח מאוד, שעולה על שולחנם של מלכים ושל חובבי יין ומביני עניין, בארץ ובעולם.
אין לי ספק שמהלך מופלא כזה, של הקמת ישיבה גבוהה וגדולה בנגב, וסביבה קהילה תורנית יוצרת ותוססת, בנוסף להרחבת היישובים היהודיים והגברת החקלאות העברית, היא הדרך הנכונה להצלת קרקעות המדינה בנגב, וכנ׳׳ל גם בגליל.
03
קבלת הפנים הידועה בישיבה הגבוהה במצפה רמון הייתה אכן חמה ומזמינה מאוד. הכנסת האורחים הידועה והאופיינית של קהילת ׳מדברה כעדן׳, הזכירה לנו את אוהל אברהם ושרה, ששכן לא הרחק ממצפה רמון. משפחות הקהילה הולכות לאור אוהלם של אבותינו שגם הוא היה פתוח בלבביות, לארבע רוחות השמיים, ובו הכניסו אורחים בכל עת ובכל שעה.
תפילת קבלת השבת של מאות הבחורים החלוצים והמתוקים, ששרים יחד כאיש אחד בסגנון קרליבך, וסובבים מעגלים-מעגלים סביב חתנים טריים ונרגשים מבני הישיבה, הותירה בנו רושם עמוק.
שיעורו של ראש הישיבה ומייסדה, מכובדי, הרב צבי קוסטינר, חיבר בין קבלת שבת מדהימה לבין תפילת ערבית מרוממת, ועסק באחדות ישראל, בשמיטה וביובל.
במשך השבת דילגנו בין השיעורים הרבים ונהנינו מעושר הנושאים המגוונים והמרתקים שהועברו בישיבה, ובכולל בנצי נמט שבבית הכנסת ׳צמח דוד׳. המניין נקרא על שם הק׳ דוד רובין הי׳׳ד, החייל שנהרג בקרב גיבורים מול ארבעה מחבלים בנחל תלם, ליד חברון – קריית ארבע. בית הכנסת עובר בקרוב להיכל חדש, מרווח ומרשים, שנבנה על ידי משפחות הקהילה התורנית, יחד עם חבריהם מישיבת מדברה כעדן.
לרגע שכחנו שאנו במדבר. היינו מוקפים בכל כך הרבה אנשים נפלאים שתיבלו את מטעמי השבת בדברי הגות וחוכמה, שפשוט נשבינו בקסמי קהילת הגרעין השוקק והמיוחד, במזג האוויר היבש והצלול, בתבשילים המיוחדים של זיוה קוסטינר, בקידוש הקהילתי הענק, במאור הפנים ובחיבוק הרחב – כל אלה חיזקו אצלנו את חוויית עונג השבת באחד המקומות היפים בארץ, באחד הישובים החשובים במדבר הנגב, ובאחת הקהילות הנפלאות שפגשנו בכלל.
04
בשבוע שעבר, עלינו משפחתי ואני, לצפון הירוק בגליל המערבי – לנוח קצת ממראות המחבלים המפגעים בירושלים ובתל אביב, ולחזות מקרוב בזרימת הנחלים הרבים, ומשפע הפריחה הארץ-ישראלית המשכרת. עצי הפרי במטעים עומדים עכשיו בלבלובם העשיר, וחלקם החלו כבר נותנים את פירות הקיץ של ארץ ישראל בעין יפה.
הנחלים והמעיינות מפכים בעונה זו, שלאחר הגשמים, ביתר עוז והם היו לנו כמים קרירים לנפש עייפה.
לצערנו, בכל מעיין צלול או נחל קסום שביקרנו, כמעט לא פגשנו מטיילים יהודים אלא רק חמולות של בני מיעוטים שמעשנים נרגילות ומשאירים ערמות של אשפה סביבם, שחלקה אף נסחף בזרם המים הגואה. כנראה שעם ישראל טרוד בעסקי פרנסה וחינוך הילדים ואינו פנוי בימים שאינם ימי חופשה, לטיולים מרגיעים בשבילי הארץ. או, אולי, אנו פשוט מפחדים לצאת בימים אילו לחיק הטבע…
לאור המצב, שמחתי על היוזמה של ארגון ׳אמונים׳ ו׳השומר יו׳׳ש׳ להפיק בכל יום שישי את אירועי ׳שישי ציוני׳, תוך קריאה נרחבת למשפחות ולצעירים עבריים לנצל את ימי השישי הארוכים בקיץ ולצאת ליום כיף בחיק הטבע הישראלי, במעיינות הקסומים ובנחלים המתוקים בבנימין ובשומרון.
במסענו בן היומיים, נהנינו מאוד מהמראות ומהנופים הקסומים של הגליל המערבי, של חיפה ושל הקריות.
צפינו בהשתאות ברכבלית החדשה והמרשימה שמובילה במעלה הר הכרמל, מ׳הצ׳ק פוסט׳ לטכניון ולאוניברסיטה, בכל שעות היום, עשרות אלפי נוסעים וסטודנטים, הלוך וחזור.
הצדענו בהוקרה ובעיניים בורקות לראש העיר חיפה, עינת קליש רותם, על ההחלטה האמיצה להשבית את הרכבלית בשבת קודש. גם למרחבי העיר האדומה ולתושביה היהודים מגיעה שלווה, מנוחה ואווירה של קדושת שבת המלכה.
05
את טיולנו סיימנו ביישוב הציורי ניר עציון, הצופה אל הנוף הקסום של חוף הים התיכון הכחול והרגוע. נפגשנו שם עם ידידנו, אלי ליאון, האיש והאגדה. אלי הוא אביו של קובי ליאון, שנפצע קשה מאוד בלבנון, כשהצוות שלו בסיירת אגוז עלה על מטען צד. קובי נאבק על חייו ונותר משותק מהחזה ומטה. לאחר שיקום ארוך קובי החל להתאמן בספורט אתגרי כמו מרוצי אופני יד, תוך שהוא משתתף בתחרויות רבות ואף מאמן ספורטאים נכים המתניידים בכסאות גלגלים. קובי ייצג את ישראל במספר אולימפיאדות ואף זכה במדליות רבות, כולל מדליית כסף באולימפיאדת הנכים בלונדון.
קובי הוא דמות מופת של אומץ ויוזמה, של הקרבה והתנדבות מופלאה תוך נתינת דוגמה אישית לנכים, לנפגעים ולפצועים – לאחוז באמונה גדולה, לא לוותר ולא להישבר. קובי משדר אנרגיות חיוביות ודוגמה לשאיפה לגדלות ולהישגים אישיים ולאומיים, למרות הפציעה והנכות. ואכן למרות הפציעה הקשה, קובי ורעייתו יפית, הקימו משפחה לתפארת, הולידו שלושה ילדים מתוקים והם בונים יחד, יום יום, עתיד של נתינה אין סופית ודוגמה לצמיחה אישית ולאומית.
בנוסף לאימוני הספורט ולדוגמה האישית שקובי נותן בענק, קובי והוריו מלווים, מעודדים, מנחים ומארחים נפגעי טרור, בשלבי השיקום והתפקוד המורכב שלהם כפצועים, ובהתמודדות היום יומית עם מצבם החדש והמאתגר.
כמנהל ׳קרן ישראל לריפוי נפגעי חוט שדרה׳ זכיתי להיעזר במשפחת ליאון המופלאה. הפגישה איתם בניר עציון הייתה סיום נפלא לטיול מוצלח ומהנה. גם אתם מוזמנים. אנו כבר מצפים לפעם הבאה.
שבת שלום של מיגור הטרור ועמידה איתנה מול המחבלים הרבים. שבת של עוז וגבורה. שבת של ציפייה לשבת יום ירושלים הקרובה, ולאירועים הרבים שאנו מתכננים ומפיקים יחד עם עיריית ירושלים, משרד ירושלים ופמ׳׳י, וביניהם – אירוע בהר הזיתים ביום שישי ערב שבת במדבר, כולל תפילה חגיגית בהר הזיתים במוצאי שבת, ובנוסף ביום ראשון – הוא יום שחרור ירושלים ואיחודה – נקיים בהר הזיתים סיורים, צעדות, הפעלות, הצגות והרצאות. ניפגש בהר הזיתים ונשמור עליו כחומה בצורה, כמגן על ירושלים, לנצח נצחים!

עוד במדור זה

״מילדים קטנים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים קטנים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל נר שמיני של חנוכה ה׳תשפ״ג, התבשרנו על פטירתו של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים מאיר דרוקמן זצ״ל. הרב נדבק בנגיף הקורונה בפעם השנייה, מצבו הבריאותי לא היה טוב וכחודש לאחר שחגגו לו יום הולדת 90 הרב נלקח מאיתנו ושב לעולם שכולו טוב. למוחרת יום הפטירה, בעיצומו של ״זאת חנוכה״, רבבות מעם ישראל יצאו למרכז שפירא ללוות את הרב למנוחת עולמים. שנה חלפה מאז שוחחנו עם הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת ״עטרת נחמיה״ בתל אביב.

הרב דרוקמן זצ״ל שימש במספר תפקידים ציבוריים חשובים, ביניהם – ראש ישיבת אור עציון, רב היישוב מרכז שפירא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר, ויושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בעברו, בין היתר, כיהן כחבר כנסת ולאחר מכן כיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. מי שהכיר את הרב ידע שמדובר באישיות רבת פעלים, מלאה באהבת ישראל, שכל כולה למען העם והמדינה.

וכדי להמחיש דבר זה סיפר הרב שמואל אליהו שפעם שאלו את הרב מרדכי אליהו זצ״ל: ״איך אפשר לאהוב את כל עם ישראל?״, והרב ענה: ״זה באמת קשה ולא פשוט. אבל אני מצאתי פתרון: אני אוהב את הרב דרוקמן והוא אוהב את כל ישראל״.

״סימניות בכל ספר״

הרב מיכה הלוי הוא אחד מהאנשים שהכירו את הרב ושראה מקרוב את גדולתו. הרב מיכה כיהן כר״מ בישיבת ההסדר אור עציון וזכה לעבוד עם הרב דרוקמן כתשע שנים.״הקשר שלי עם הרב דרוקמן החל עוד כשהייתי נער, לפני כ-45 שנים, בתל אביב״, משתף הרב מיכה. ״הרב דרוקמן היה מגיע לשלוחה של מכון מאיר בתל אביב להעביר שיעורים. היו מגיעים מספר לא קטן של נערים, ביניהם אני, ואפשר לומר בפה מלא שהרב עיצב את האישיות שלנו. הוא הפיח רוח של תורה ושל אמונה גדולה. אני זוכר שבשיעורים הרב היה עם הרבה מאוד ספרים, ועם סימניות בכל ספר. הוא היה קורא פסקאות מספרים שונים החל מהתנ״ך, דרך מדרשים וכלה בכל ספרי הרב (קוק) זצ״ל, מדייק במילים הכתובות. היה מדהים לראות תלמיד חכם שמוסר שיעורי תורה בכל רחבי הארץ ומפיץ את התורה הגואלת – תורת הרב צבי יהודה זצ״ל״.

כאמור, הרב מיכה הלוי היה ר״מ בישיבת אור עציון, בזמן שהרב דרוקמן היה במקביל גם ראש הישיבה וגם חבר כנסת: ״אפילו בימים עמוסים שהיו לרב מחוץ לישיבה, הוא לא ויתר והיה מגיע להעביר שיעורים רבים בשעות הלילה המאוחרות לכלל תלמידי הישיבה – החל משיעור א ועד שיעורי ח ובוגרי הישיבה שבאו לשיעור פעם בשבוע. לעניות דעתי הרב העביר עשרות שיעורים בשבוע על אף היותו עסוק בצורכי ציבור, ולכן הוא דמות מרכזית בלימוד התורה של התלמידים ולא רק בעיצוב אישיותם״.

״התייחס לכל אדם כאות בתורה״

איך היה לעבוד עם הרב דרוקמן?

״צריך לדעת שפגישה או שיחת טלפון עם הרב יכולה להתקיים בכל שעה מתוך 24 השעות שיש ביממה. ותמיד בשיחה הרב חד ונמצא בעירנות מוחלטת. למרות כל העיסוקים הרבים שהרב עוסק בהם במקביל – כשאתה מדבר איתו על נושא מסוים הוא ממוקד מאוד באותו עניין כאילו זה הדבר היחיד שכרגע קיים. זה לא ייאמן. הרב נותן את אותו מיקוד גם לעיסוק בבעיה של תלמיד מסוים וגם לעיסוק בעניין ציבורי ברומו של עולם. זה מיוחד וייחודי מאוד״.

ממה זה נובע?

״אני חושב שבראש ובראשונה זה נובע מהתפיסה התורנית שבו, מהתורה שלו. דהיינו, הרב דרוקמן חי את הפסקאות באהבת ישראל שכתובים בספר ׳אורות׳. שם כתוב שאהבת ישראל זה מקצוע גדול בתורה. כלומר, ׳ואהבת לרעך כמוך ואידך זיל גמור׳, זה כל התורה כולה. יש שישים ריבוא אותיות בתורה, וכל אחד הוא אות בתורה. הרב דרוקמן התייחס לכל אדם כאות בתורה. וזה בא מתוך תפיסה של תורה, זה ממש לחיות את אותה פסקה ב׳אורות׳. והכול נובע מהיחס לכלל ישראל, כמו שהפסקאות שם ממשיכות ואומרות שהסנגוריה על ישראל לא תסמא את עינינו לראות את מומיה, ואף על פי כן כולך יפה רעייתי ומום אין בך. דהיינו, להגדיר שכל חולשות וחסרונות שיש בחלק מעם ישראל זה מום עובר, אך כאשר מסתכלים על הכלל, אין מום – ׳כולך יפה רעייתי׳. לאור זאת הרב התייחס ואהב כל אחד״.

השנים הרבות במחיצת הרב דרוקמן זצ״ל השאירו אצל הרב מיכה גם זיכרונות רבים. ״הרמי״ם היו מגיעים מטעם הישיבה לבקר את התלמידים בבסיסים כששירתו בצבא, וגם הרב דרוקמן היה מצטרף. זכור לי אישית פעם או פעמיים שכשהייתה אי הבנה בין חייל לבין מפקד לגבי עניין דתי, הרב היה יודע מצד אחד שהמפקד טועה, ומצד שני שצריך לשמוע בקול המפקד. הרב חינך את התלמידים שיש חובה לציית לדברי המפקד ומצד שני בנקודות מסוימות מאוד שאינן מלמדות על הכלל של משמעת למפקד יש לעמוד על שלהם. כמובן, ׳שלהם׳, הכוונה למה שהתורה אומרת.

אני חושב שכל צמרת צה״ל ראתה את הדברים הללו ברב. מה שלהרבה אנשים זה ׳או-או׳, אצל הרב זה היה מורכבות של עולם אחד״.  

״המשפחה הייתה שותפה מלאה״

הרב דרוקמן כיהן ושימש בהמון תפקידים במהלך שנותיו ופעילותו הציבורית, כיצד אדם אחד יכול לעשות כל כך הרבה? להספיק כל כך הרבה. 

״אין לי ספק שמדובר בסייעתא דשמיא עצומה, שהיא מעבר לטבע. אין לי מילה אחרת. כמובן שהסי1ףיעתא דשמיא הזו מגיעה לאדם שכל כולו מסירות נפש לכלל ישראל. לעבוד במשך שעות רבות ביממה ובקושי לעלות לישון על המיטה זה על טבעי. אני חושב שבמשך שנים רבות המושב של הרב ברכב היה על מצב שכיבה והרב היה ישן בדרכים בין מקום למקום (היה לו נהג, מ״ט). בשאר הזמן הרב היה חוזר לביתו, יכול להיות אפילו בשעה שתיים בלילה, והיה לומד תורה, עונה לטלפונים וקובע פגישות״.

ומשפחתיות הייתה נכנסת בלו״ז?

״אני חושב שכן״, משיב הרב הלוי. ״את זה צריך לשאול את בני המשפחה של הרב. זה נכון שאת כל סעודות השבת היה עושה עם הישיבה, והמשפחה הייתה מצטרפת אליו. המשפחה הייתה שותפה מלאה לחיי הציבוריות שלו״.

האם יש נקודת תפנית בחייו של הרב דרוקמן שבה נהייה לרב גדול ומוכר בציונות הדתית? ניתן להצביע על משהו מסוים שהוביל לדבר?

״אני חושב שזה קרה עוד לפני היותו מפורסם כחבר כנסת. לא מדובר בתפנית מסוימת אלא פשוט מעשיו ותורתו הפכו אותו למי שהוא, עוד במסעות לימוד התורה וההתעסקות הכללית בכלל״.

״אותה החיבה״

מתי הייתה הפגישה האחרונה שלך עם הרב?

״הפגישה האחרונה שלי עם הרב הייתה כחודש לפני שנפטר בהכתרת הרב דרור טוויל, רבה של שדרות. הוא חיבק ונישק אותי, כמו בכל פעם שנכנסתי אליו. החיבה היתרה שהייתה לרב לכל אחד, אמירת השלום שלו מגיעה לצד יחס כל כך גדול. לכל אחד, מילדים ועד לשר גדול בישראל, הייתה אותה החיבה. פשוט מדהים!״.

לסיום אנחנו מבקשים מהרב מיכה לשתף אותנו בזיכרון מיוחד מהרב דרוקמן. ״אני יודע לומר כר״מ, שבמסיבות חנוכה עם כלל תלמידי הישיבה, התלמידים דיברו והשמיעו את דעותיהם וגם היה נהוג לקיים פולמוס דעות בין הר״מים, ואני ממש זוכר שהרב היה קשוב מאוד. בסוף הדיונים, הרב היה אומר מילים בודדות אחרונות, ובתמצית מדויקת הצליח הרב לומר את המסר שרצה להעביר, לאחר כשלוש שעות של הקשבה! לא נתפס!״.

באופן אישי, מה הכי יחסר לרב מיכה מהרב דרוקמן זצ״ל?

״אהבת ישראל המאוד מיוחדת שלו וחיבורו לכלל העם. הרב היה אומן וידע להוביל את כולם באיזון נכון. אני חושב שאיבדנו מנהיג שהצליח לאזן ולחבר את כל הקצוות כולם, ואת הרוח הזו של הרב חייבים להמשיך״. ■

לוי גבעון בשכם לוי כיום. אל"מ מיל…
תפילה לשלום חיילינו

תפילה לשלום חיילינו

במלחמה הזאת התברר גודל חלקה של מצרים במערכה נגדנו. מצרים…
יום שחרור צפון השומרון

יום שחרור צפון השומרון

כ"ח באייר מזוהה בעיקר עם שחרור ירושלים ואיחודה, אולם באותה…
איך שגלגל מסתובב

איך שגלגל מסתובב

במעט שנותיי בעיתונאות, יצא לי לראיין ולשוחח עם לא מעט…
״נעבור את כל המכשולים״

״נעבור את כל המכשולים״

הרפורמה במערכת המשפט, חוק החמץ, טרור. עם ישראל נמצא בימים…
שנה למתקפה הרוסית על אוקראינה: צריך לדעת מי הטובים ומי הרעים

שנה למתקפה הרוסית על אוקראינה: צריך לדעת מי הטובים ומי הרעים

רחוב ט באייר הוא הרחוב המרכזי ביישוב עפרה שבבנימין, היישוב…
"לא גידלנו מנהיגים"

"לא גידלנו מנהיגים"

רחוב ט באייר הוא הרחוב המרכזי ביישוב עפרה שבבנימין, היישוב…
האדמה תרעד

האדמה תרעד

רעידת האדמה בטורקיה שהביאה למותם של אלפים, והרעידה הקלה שהורגשה…
הסרט שהזכיר לי שגם אני שכחתי מה זה להיות יהודי

הסרט שהזכיר לי שגם אני שכחתי מה זה להיות יהודי

לא יודע אם כבר יצא לכם לראות או לצפות, השבוע…
על זה הבחירות

על זה הבחירות

׳על זה הבחירות!׳ שלוש מילים שכיכבו בחודשים האחרונים בשיח הציבורי,…
תורה על כל מה שנתת

תורה על כל מה שנתת

״בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ״ אני לא יודע…
מי יאתרג את האתרוג

מי יאתרג את האתרוג

גם עגלה ריקה עם גלגל תקול כמוני יודע שביהדות יש…
יותר מזה אנחנו לא צריכים

יותר מזה אנחנו לא צריכים

יצא ככה והשבוע של ראש השנה סידר לי חמישה ימי…
חפוי ראש

חפוי ראש

איך אתה יודע שמחנה הימין יכול להתחיל להאמין (אם זה…
לכבס אשמים

לכבס אשמים

ברוכים הבאים למכבסת נווה אילן, אצלנו תיהנו מכיבוס מהיר, כולל…
שירין עד כאן

שירין עד כאן

01הלקאה עצמית היא אשליה מתעתעת, ומשהו שגם אני חוטא בו.…