גליון 511

התישבות

מסעות האצילים של המאה ה-19 ביהודה ושומרון

אלישע ירד

אלישע ירד

מיומנו של תושב הגבעות

עמישב מלט, תושב גאולת ציון, ישב עם ילדיו באחת השבתות במצפור שבגבעה הצופה אל עמק שילה.
בעודו צופה ונהנה מהנוף, הפרו את השלווה ששררה בעמק קולות ירי.
חולייה של ציידים מהכפר תורמוסעיא הסמוך דהרה בעמק ברכב 4×4, כשהיא רודפת אחרי עדר של צבאים ומטווחת בהם בעזרת רובי ציד.

מתי לאחרונה שמעתם על מסעות ציד של חיות בר?

חשבתם שתראו פעם מתחת לבית שלכם כנופיות ציידים שרודפות אחרי טרפם ויורות בו ללא רחמים?

התיאורים האלו אולי יזכירו לכם מסעות אצילים באירופה של המאה ה19. אבל לא, לצערי זה לא תיאור מאירופה אלא מה שמתרחש אצלנו מסביב לגבעות שממוקמת בסמיכות לכפרים ערבים.

תופעת הציד במגזר הערבי ביהודה ושומרון מבהילה בהיקפיה, אך לצערי כמעט ולא מדוברת.

למרות שהציד מתבצע בפעמים רבות לאור יום ולעיתים אף בסמיכות לגבעות וישובים יהודיים – בפועל, כמעט ולא קיימת אכיפה בנושא.

מעבר לסיכון הבטחוני, פעולות הציד אליהם אנו נחשפים כמעט ברמה יום יומית במהלך הפעילות בגבעות, הינן מזעזעות וקשות לצפייה.

צבאים ושועלים שאיתרנו כשרגלם שבורה ולכודה במלכודת ברזל, צבועים מפוספסים שניצודו ונלקחו לקרבות או שעשוע, ציפורי שיר שנלקחו למכירה בשוק וחוליות ציידים חמושות ברובים שדלקו אחרי צבאים וירו בהם. 

אחת מתופעות הציד המזעזעות שחשפנו לאחרונה, היו של 2 חוליות של ציידי דורבנים שפועלים בעוטף ירושלים וצדים מדי חודש עשרות פריטים של החיה המוגנת.

את התיעודים שחלקם קשים לצפייה, חשפנו השבוע בערוץ 20, בהם נראים חברי החולייה בחיפושיהם אחרי חיות בר בהרים כשהם נעזרים בכלבי ציד בעלי חוש ריח מפותח – שעוקבים עד מקום מחבואה של חיית הבר, הורגים אותה בשיניהם ומביאים את בשרה לצייד.

במקרים אחרים בהם התקשו כלבי הציד לגבור על בעל החיים, הגיעו הציידים והרגו את בעל החיים בעזרת חנית מחודדת המיוחדת לציד.

לאחר סיום הציד, הצטלמו הציידים ליד שללם, כשידיהם מגואלות בדם כאות גבורה, והתגאו בכך בפני חבריהם בכפר.

איפה גורמי האכיפה אתם מן הסתם תוהים לעצמכם, אז הנה סיפור נוסף שרק יגביר את תהייתכם. 

עמישב מלט, תושב גאולת ציון, ישב עם ילדיו באחת השבתות במצפור שבגבעה הצופה אל עמק שילה.

בעודו צופה ונהנה מהנוף, הפרו את השלווה ששררה בעמק קולות ירי.

חולייה של ציידים מהכפר תורמוסעיא הסמוך דהרה בעמק ברכב 4×4, כשהיא רודפת אחרי עדר של צבאים ומטווחת בהם בעזרת רובי ציד. 

הצבאים שנפלו שדודים הועמסו חיש קל על הרכב, והחוליה המשיכה במרדף.

כל זה לאור יום ובמרחק של מאות מטרים בודדים מהישוב.

מלט מיהר להתקשר לקצין הצבא באזור שהקפיץ כוח לנקודה. אלא שלאחר 5 דקות קיבל הכוח טלפון נזעם מגורמים בחטיבה: ״מה אתם משגעים אותנו על שטויות כאלה, זה בסך הכל ציד״, נזפו בהם ופקדו עליהם לעזוב את המקום.

גם לרשות הטבע – הגוף שאחראי על האכיפה בנושא, דיווחנו בפעמים רבות על בעלי חיים מוגנים – דוגמת צבאים וחוגלות שמוחזקים בכפרים בבנימין ואף צירפנו תיעוד ומיקום לדיווח, אך ברט״ג אמרו לנו כי ״מכיוון שהכפר בו מוחזקות כעת החיות נמצא בשטח B, כל עוד אין הוכחה ברורה שהחיה ניצודה בשטחי C, אין לנו אישור לפעול״.

ההפקרות בנושא הציד הבלתי חוקי, מצטרפת לחוסר המשילות הכללית שקיימת בשטחי יהודה ושומרון (יש שיאמרו גם בשאר האזורים במדינת ישראל). בניה לא חוקית בהיקפים אדירים, שוד עתיקות והשמדת ארכאולוגיה על בסיס יומי ופגיעה אנושה בטבע במגוון תחומים.

את הדברים האלו אפשר למנוע בעזרת נוכחות יהודית חזקה וריבונית בשטח.

המציאות לאורך השנים הוכיחה: במקומות בהם קמה התיישבות יהודית ששמרה על האדמות מסביב – אתרי המורשת נשמרו, הבניה הערבית נעצרה ואוכלוסיית חיות הבר גדלה פלאים.

מרבית הציבור בישראל כבר מבין היום שקונספציית אוסלו קרסה. כעת הזמן לשוב אל הערכים שלנו ולחזור להתיישב בכלל שטחי יהודה ושומרון לפני שחלילה נאחר את המועד.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה