מעלים ערכים בדרך לכותל

01
אור ראשון של בוקר בשבת רגועה ומלבבת. קרני השמש החורפית קידמוני בדרכי לכותל, מנסות לשווא, לחמם את אוויר ההרים הצלול. הרחובות ריקים מאדם. ליד שער יפו שוטרי מג״ב המסורים, קופאים על משמרתם. רחבת הכותל אופטימית. שמחה להכיל כמתמיד עוד ועוד מניינים של גיבורי כוח. הקרן למורשת הכותל התקינה שוב את האוהלים המזמינים להגן על המתפללות/לים. בכותל אין שגרה. אין יום הדומה למשנהו, כל שבת מיוחדת וכל תפילה מתקבלת כאן ברצון.
כהכנה לקבלת התורה בפרשת יתרו, תחבתי לכיסי, מבעוד יום, רשימה ארוכה של חולים ופצועים, כדי להתפלל עליהם בשעת קריאת עשרת הדיברות. הרב יוסף שלום אלישיב זצ״ל נתן עצה חשובה, למי שביקש להתפלל לרפואת חולה, שיעשה זאת בעת קריאת עשרת הדברות. זאת על פי מדרש ‘מכילתא דרבי ישמעאל׳, שלמד מהפסוקים המתארים את מעמד הר סיני, שבזכות קבלת התורה לא היו שם, בעם ישראל, חולים, סומים, חרשים, אילמים וכד׳, שהרי כולם שמעו וראו את הקולות ו׳כל העם ענה יחדיו׳.
02
בתפילת שבת בכותל אנו מקפידים, במניין הקבוע, להתפלל לשלום חיילי צה״ל. אפילו אם בעל התפילה הוא חרדי, אנו לא מוותרים על שלום חיילינו.
בזמן התפילה לשלום חיילי צה״ל, נזכרתי בגיבור ישראל, לוחם יחידת המסתערבים, סמ״ר, בראל חדריה שמואלי הי״ד, שנהרג מירי מחבל עזתי. בראל חרף נפשו וירה מנשקו האישי דרך חרך בחומה, כדי לפזר מאות מחבלים, שהתפרעו ליד הגדר. תוך כדי לחימה בראל נפצע אנושות, ולאחר זמן נפטר מפצעיו. במהלך שירותו השתתף בעשרות רבות של פעולות, עם יחידתו המובחרת, לסיכול מעשי טרור ולמניעת פשיעה בעזה, בעוטף עזה ובנגב.
בשבוע שעבר נודע לאימו, בצער רב, שאלמונים מחקו את הערך על ‘נפילתו של החייל בראל חדריה שמואלי׳ – מדפי הוויקיפדיה, בטענה שהערך ‘לא אובייקטיבי׳. ‘זו פגיעה כפולה עבורנו׳ אמרה האם של גיבור ישראל לתקשורת. אחותו של בראל גינתה את העורכים שמחקו את הערך וכינתה את המעשה הנפשע כ׳יריקה בפרצוף׳ של חיילי צה״ל ומשפחותיהם.
כשקראתי על מחיקת הערך האכזרית, הרגשתי שמנסים לפגוע במשפחה היקרה שוב ושוב. לפתע חשתי מעין ‘דה ז׳בו׳ – הרי בדידי ההווה עובדא, עת חזיתי כיצד אנשי שמאל משתלבים במכוון בין עורכי הערכים בויקיפדיה כדי למחוק ערכים שאינם תואמים את השקפת עולמם הפוליטית.
ומעשה שהיה כך היה: לפני קצת יותר משנה העלה משרד הפרסום שלנו קמפיין שלטי חוצות ענק התומך בראש הממשלה דאז – ביבי נתניהו. לא עברו ימים מועטים והנה נוכחתי, שיד נעלמה מחקה את הערך האישי שלי מהויקיפדיה. לאחר בירור שעשיתי התברר שמי שביצע את המחיקה המכוונת היה עורך שהוא גם איש מר״ץ מאזור הרצליה. כשאחד העורכים הימניים העלה להצבעה את העניין כדי לערער על המהלך הפוליטי הזדוני, הוא נתקל בחומה של עורכים, שראו רק מטרה אחת לנגד עיניהם – ‘לטהר׳ את ויקיפדיה מאנשי ימין ומערכים הקשורים לאהבת הארץ.
לדעתי, חשוב מאד, שאנשים ונשים שערכי הציונות האמונית חשובים להם, ישתלבו בהתנדבות בצוות העורכים של ויקיפדיה (רק לעורכים יש אפשרות למחוק ערכים ולהחזיר ערכים שנמחקו) וכך יוכלו לאזן במעט את השתלטות אנשי השמאל על האתר השימושי הזה.
כדי להצטרף צריך לבצע כ-30 פעולות עריכה בחודש (כגון הוספת מקף ועשיית רווחים ) ברציפות במשך 3 חודשים, לערוך כל חודש כמה ערכים. פרטי ההצטרפות כעורך מצויים בויקיפדיה.
איני חושב שהחרמת האתר על ידי אנשי הימין שמקיפים יותר מ-40 אחוז מהאוכלוסייה היהודית בארץ, תועיל או תזיז למישהו. להיפך.
תוך כדי העימות עם חומות השמאל בויקיפדיה, גיליתי אתר נחמד, תורני, ערכי, שנכתב על ידי עורכים הגונים – בשם ‘׳ויקישיבה״. בויקישיבה כ-25 אלף ערכים יהודיים, במגוון עצום. אתם מוזמנים להתרשם ולהשתמש.
03
ביום שישי שעבר נסענו, רעייתי ואני, להשתתף בהפגנה נגד ההשתלטות הבדואית על שטחי ארץ ישראל, שנערכה ביער יתיר, בדרום הר חברון, בואך נגב.
לכל אורך מסלול הנסיעה דרומה, הזדעזענו לראות כיצד צצים עוד ועוד מאהלים לא חוקיים, פחונים, צריפים, דירי צאן ונסללים אליהם דרכי גישה פרטיזניות. בצידי הכביש נערמים מצבורי אשפה שהופכות ל׳מזבלות פירטיות׳ ענקיות, המשמשות את תושבי המאחזים הבדואים המתרחבים. שטחי המרעה משתרעים על שטחים עצומים וכך הופך הנגב, אט אט, למדינת ללא חוק וסדר – למדינת ‘כל אזרחיה׳.
לצערי, בגליל המצב לא יותר טוב.
במהדורות החדשות אנו שומעים, כמעט יום יום, על רציחות, (חיסול חשבונות בחמולות), של גברים, נשים וילדים מהמגזר הבדואי בנגב, שהפך מזמן לאזור שבו ‘כל דאלים גבר׳.
בסיסי צה״ל נמצאים במלחמת מאסף נגד גנבי הציוד, הנשק והתחמושת. לא ירחק היום בו נשמע במהדורת החדשות על בדואים שגנבו טנק מרכבה ויצאו אתו למסע חיסול וסגירת חשבונות.
המדינה לא עושה הרבה כדי להשליט את החוק, למנוע בנייה בלתי חוקית ולשמור על קרקעותיה. במקום זה השלטונות מחברים את העבריינים לרשת החשמל ונותנים להם שירותים שונים.
אנו חייבים להצדיע ל׳שומר החדש׳, שעושה עבודת קודש בכול האמצעים העומדים לרשותו. בין השאר: מגדר שטחי מרעה ומפעיל חוות חקלאיות לשמירה על קרקעות המדינה בנגב ובגליל.
קיימות גם לא מעט חוות בודדים, שמקימיהם מוסרים את נפשם, לשמור על שטחי מדינה מהשתלטות עוינת וכדי לבלום עבריינות חקלאית וגניבת רכוש. לצערי, החוות אינן זוכות לגיבוי בטחוני והופכות למטרה נוחה להתקפות חוזרות של פשע ואלימות מצד אותם עבריינים בנגב ובגליל.
ההשתלטות הבדואית לא נעצרת בשטחי מרעה, בבניית אוהלים וכו׳ אלא ממשיכה בבנייה בלתי חוקית ביישובי הבדואים המאושרים ושאינם מאושרים. הבדואים, למרות שאינם ערבים מצטרפים יותר ויותר לדת האסלם, מקבלים אישורים לבניית מסגדים גדולים, ומבני דת נרחבים, חלקם הגדול מזדהים עם המאבק הפלסטיני, החמסי והג׳יהדי והופכים לגייס חמישי בתוך המדינה שלנו.
זה לא היה כך בעבר. לצערי אנחנו פשוט ישנים בשמירה.
ההשתלטות הזוחלת לא פוסחת גם על הישובים היהודיים בנגב ובגליל, כגון – מעלות תרשיחא, ערד, מצפה רמון ועוד.
המלחמה האלימה, שנחשפנו אליה בחודשים האחרונים בעכו, ביפו, ברמלה, בצפון הנגב ובלוד, היא לצערי רק קצה הקרחון והיא צריכה להדליק אצלנו יותר מנורה אדומה.
04
לפני מספר שנים נחשפתי למכרז של משרד הביטחון, שהציע למכירה דירות ב׳מצפה רמון׳, לכל המרבה במחיר. ראיתי בזה הזדמנות לרכוש דירה, שתשמש למגורים מסובסדים, למשפחות יקרות, של אברכים בישיבת ‘מדברה כעדן׳.
הגשתי הצעה די גבוהה וזכיתי, ב״ה, בדירה.
כשפתחתי את מסמכי המכרז נחרדתי לגלות, שההצעה הנמוכה יותר, שהוגשה מיד אחרי ההצעה שלי, בהפרש כספי לא גדול, הייתה של משפחה מפורסמת של בדואים מהנגב.
מעניין מה היה קורה אילו משפחה יהודית הייתה מעיזה לקנות דירה בכפר ערבי בגליל, או ביישוב בדואי בנגב? אשמח לתגובותיכם…
שבת שלום. של בריאות טובה, בשורות טובות והמשך שמירה על ארץ אדמות קודשנו.