בדרך לכותל

משטרת המחשבות

ההליכה לכותל בימים של חשש מהתפרצות מחודשת של הנגיף מרגשת ומלאה אתגרים. מצד אחד השתוקקנו לרגע הזה, ומצד שני אנו נדרשים לעמוד בתור בסמוך לכותל עד שתתפנה קפסולת תפילה שתקלוט אותנו תחת שמש בהירה לשפוך את שיחנו בצפיפות לפני בורא עולם.

כל שיעול או התעטשות של אחד המתפללים מקפיצים את הנוכחים ומסיטים את הריכוז מהתפילה או מקריאת התורה. התפילות כאן בכותל עושות את הדרך הקצרה ביותר לקודש הקודשים ולכיסא הכבוד. מחשבות אלו ואחרות מציפות אותי. אני מונה בדרכי את הנושאים שעליהם אבקש ואת ההצלחות שעליהן עליי להודות. חלק גדול מהתפילות של השבועות האחרונים כבר התגשמו, ואני מתכנן להודות לה' על כל השפע בדיוק באותו מקום שביקשתי והתפללתי עליו.

בלי משים נכנסות למוחי מחשבות של חול: הזדמנויות עסקיות, רעיונות שיווקיים. מצד אחד אני פורטם אחד-אחד מכיוון שעל כולם אני רוצה להודות, לבקש ולהתפלל. מצד שני ידוע לכול שבשבת לא מבקשים על צורכי הפרט אלא רק על ענייני הכלל. אני דוחק את מחשבותיי הארציות, והן צפות ועולות כאילו מאליהן.

אני מבקש מהקב"ה: "אהגה בתורת א-ל ותחכמני" – ריבונו של עולם, אנא סייע לי שלא לחשוב על עבודה בשבת, "חפציך אסורים וגם לחשוב חשבונות", אף על פי שאני משתוקק להודות לך על הברכה שאתה שולח ומשרה אצלי גם בעניינים החומריים. אני מנחם את עצמי בעובדה שהחומריות היא הבסיס שעליו חל וזורח כל עולם הרוח. הרי גם מסעי הפרסום שאנו עורכים על מנת לקדם ולפתח ארגוני תורה, קהילה וחסד, גם הם שייכים לעולם מופלא של 'עולם חסד ייבנה', כמו בכנס "הערבות ההדדית" שהיינו שותפים בהפקתו בימים האחרונים.

ועוד אני מנחם עצמי, שהרי "הרהורים מותרים ולשדך הבנות", מחשבה זו מרגיעה אותי ומניחה מעט את דעתי, אך מוחי עדיין טרוד ולא רגוע. אני משתוקק ליהנות משלוות השבת הירושלמית של "לעמל קראו דרור ונתתי את ברכתי". ואיפה אני בכל סיפור הזה?

והינה כשאני מגיע לרחבת הכותל לפתע פתאום כל מחשבותיי מזדככות. הרהורי החול נמוגים כלא היו. הקדושה האופפת את שריד חומת בית מקדשנו משרה עליי רוח חדשה וכוחות רעננים. המפגש עם מראות הקדושה של מאות יהודים מתפללים ומהללים את ה' נוכח הר המוריה מעניקה לי תוספת של שמחה ואמונה. במקום כל מחשבות החול שנעלמו, נותרה רק הכרת הטוב לבורא עולם על הזכות המופלאה שנתן לנו לחיות בארץ ישראל ולהיות חלק מהעם המופלא הזה, ומעל הכול אמונה גדולה שממש מכאן תבוא בקרוב השמועה הגואלת שמתחילים סוף-סוף בבניין בית הבחירה.  

שבת שלום. רוגע, בריאות ושגשוג לפרט ולכלל. 

עוד במדור זה

השלישיה הפוקחת

השלישיה הפוקחת

לממשלה גלי בהרב מיארה מתנגדת להצעה של אחד מהשופטים (עודד שחם) לקיים הליך גישור פלילי. "היועמ"שית הכריעה: לא להליך גישור", נכתב באחד מהעיתונים שמסקרים את המשפט באובייקטיביות כמו כל דבר שמעורב בו נתניהו.
נתחיל ונאמר שבמחנה הימין הנטייה היא לא ללכת לגישור או עסקת טיעון, אלא להמשיך ולגלות את העבירות והכשלים שבהליך המשפטי שהשפיע ישירות על הבחירות וגרם להעברת מנדטים מצד לצד אי אז בתחילת המסע. בין אם אתם בעד הליך גישור, או נגדו, שלוש שנים לשלושת התיקים זו הזדמנות מצוינת לעצור רגע ולגלות זוויות שנעלמות לפעמים מן העין.
שלוש שנים של משפט ובינתיים מה אנחנו למדים? ריכזתי לכבוד האירוע שלוש נקודות תקשורתיות וממש לא משפטיות כדי להבין את האווירה, האקלים ולמה הרפורמה המשפטית הנחוצה כוללת גם תיקון חזק לתקשורת:
01
רק אחרי 3 שנים אנחנו מגלים שעסקת הטיעון כבר היתה מונחת על השולחן מתחילת המשפט, כך דיווח רק לאחרונה כמובן, הפרשן גיא פלג – כלומר בפרקליטות המדינה המוטיבציה היתה להגיע לאיזשהו הליך, שאינו כולל בירור הצדק והעבירות, רק כדי לסיים בעסקת קלון שכבר פורסמה לפני כשנה. אצל כתבי המשפט ההודעה הזו של הפרקליטות לא מובילה למסקנה שיש פה במקרה הטוב אובר מוטיבציה להזזת ראש ממשלה פופולרי מתפקידו ובמקרה הרע עוול נוראי. עסקת הטיעון המפורסמת כוללת השמטה של סעיף השוחד, שאחרי שלוש שנים על סמך משפטנים בכירים כבר מפוררת לגמרי. הקלות הזו שבה אישום בשוחד נגד ראש ממשלה זוכה להסכמת ויתור בעסקה הוא בלתי מתקבל על הדעת. ללא האישום ב'שוחד, מרמה והפרת אמונים' וכתב אישום הכולל רק את שני הסעיפים האחרונים, ספק אם הימין היה מאבד את מספר המנדטים שהוביל לממשלת השינוי. כל הזועקים לד-מו-קר-טיה ברחובות מתעלמים מהקלות הבלתי נסבלת להמציא אישום בשוחד ערב בחירות כדי לפגוע בצד המשתתף בחגיגה הדמוקרטית.
02
רק אחרי 3 שנים אנחנו מגלים, ותקנו אותי אם אני טועה, ששום עד ושום ראייה לא הפכו לכותרת ש'נועלת' על ראש הממשלה עד היום אישום כלשהו. שלוש שנים ואף אחד בציבור לא זוכר מהדורת חדשות הנפתחת בכותרת דרמטית שמסבכת באמת את נתניהו בעבירות הפליליות בהן הוא הואשם. כולנו זוכרים איך בתקופה שלפני פתיחת המשפט כיכבו הדלפות פליליות ערב ערב, הוקראו בקול דרמטי ועוצבו בטקסטים שחורים ואדומים כדי לספר כמה החשדות מאומתים. איפה כל זה? מישהו זוכר שם של עד או עדות שמסבכת את ראש הממשלה באישום השוחד?
כתבי המשפט המוטים באופן בוטה, היו צריכים היום, שלוש שנים אחרי, להיות כוכבי בידור וספקי כותרות שבוע אחרי שבוע בעקבות התנהלותם במשפט. למה זה לא קרה? למה חלקם כבר מזמן לא באירוע? כי מדובר בתיקים תפורים היטב גם תקשורתית, אשר נועדו להסתיים בפרישת הנאשם עוד בתחילתם.
03
רק אחרי 3 שנים אנחנו מגלים באיזה קמפיין תודעה אלים השתמשו כאן כדי לסגור על ראש הממשלה. רוצים דוגמה? מישהו זוכר את "איך ראש ממשלה שצריך להגיע שלוש פעמים בשבוע לבית המשפט יכול לנהל את המדינה?", זה היה אחד מהטיעונים הנפוצים כדי להשפיע על הציבור להתנגד למשפט צדק ולעיקרון "אדם הינו חף מפשע עד שהוכחה אשמתו" – מה שהוביל להשפעה ישירה על מערכת הבחירות. קצת יותר משלוש שנים אחרי, וכולנו יודעים איך נתניהו לא רק שיכול היה להיבחר שוב, אלא גם לנהל את המדינה ללא הצורך להגיע לבית המשפט "שלוש פעמים בשבוע". ניפגש כאן בעוד שלוש שנם למסקנות נוספות.

למידע, להצטרפות ולעדכונים:
דוא״ל: miflegetnoam@gmail.com | אתר: https://noamparty.org.il/

החטא בלי עונשו

החטא בלי עונשו

אתם יודעים ממה נמאס לי? מלדמיין מקרה דומה. וכשאני אומר לדמיין מקרה דומה אני מתכוון לכל פעם שימני בעצם אומר את המשפט "אם זה מישהו מהימין שהיה אומר או עושה כך זה היה נראה אחרת". למה אני והמחנה שלי צריכים להתנהל תחת הדפוס הזה ולדמיין מה היה קורה? וכאן נכנסת סערת גלית גוטמן והאמירה "החרדים מוצצים לנו את הדם" לתמונה. 

הטור הזה נכתב עוד לפני שגוטמן התנצלה בשידור, אתם ודאי קוראים אותו אחרי שעשתה זאת. בתחילת השבוע קבעה איזושהי ועדת משמעת ב'קשת' שגוטמן לא תושעה משידור, אפילו לא לשבוע אחד סמלי, ותסתפק בהתנצלות בפתח התכנית. סערת גלית גוטמן ייחודית ומקוממת מרבדים רבים, את חלקם אתם בטוח כבר שמעתם: איך יכול אולפן שלם כמעט (למעט הפרשן ברק סרי) לשבת בנינוחות למשמע משפט כזה, אמירה שכל בר דעת ובטח כל איש תקשורת יודע שמתכתבת עם סטריאוטיפים אנטישמיים. האם זה בגלל שרובם חושבים כמוה בדיוק ולא מסוגלים לתקוף אמירה כזו? האם מחשש שלא יוזמנו יותר לתכנית? לזכותם ייאמר שמחוללת האירוע הפגינה לא רק נבזות, היא גם השתלחה בפאנליסט היחיד שהעז להעיר לה והאשימה אותו בריצוי מצביעים חרדים שלו (סרי הכריז לפני כחודשיים כי יתמודד על ראשות העיר אשדוד). 

זה אירוע טלוויזיוני חריג גם בגלל שהמנחה שיודעת להטיף לכל דבר שזז במדינה, לא ראתה לנכון להתאפס על עצמה, ולהציל מעט מהכבוד תוך כדי השידור עצמו. 

החריגות מגיעה גם מההתנצלות שפרסמה גוטמן מיד אחרי התכנית, טקסט יבש שלכאורה נכתב כדי לצאת ידי חובה, שממסגר אותה כאוהבת הארץ גדולה שלא הובנה נכון, היא בכלל התכוונה למנהיגי הציבור. כמובן שמדובר בשטויות, בדברים שלה ציינה את גודלם (וטעתה כמובן) של החרדים לכן ברור שהיא מתכוונת לציבור עצמו. 

אבל קרה באירוע הזה דבר נוסף שהופך אותו לשובר שיאים בלתי נסבלים: היעדר הענישה המינימלית. מגישת טלוויזיה באמירה הכי קיצונית ומסיתה שנשמעת באופן פומבי, ולא בחלל ריק. בשבועות של קמפיין בהובלת מטות המאבק כנגד הרפורמה, עם תהלוכות שנאה לכיוון בני ברק וסרטונים אלימים מילולית – גוטמן רק הביאה את זה אל הבמה של ערוץ 12 ואל הקהל שצמא לעוד שנאה. איך דברים קשים כאלו לא מסתכמים בהשעיה ארוכה? נשגב מבינתי. השעיה קצרה? גם אפשרות. חופשה של כמה ימים מהתכנית? הייתי מקבל הכל. 

וזה אפרופו ההשוואה האוטומטית ל"אם מדובר היה במנחה ימני מה היה קורה?" לא צריך להשוות וכאמור, כבר נמאס מזה. אפשר פשוט להשוות למנחה מהשמאל. 

בתחילת 2019 אחרי עוד כתבה בחדשות 13 על שירות חיילים ביו"ש, סיכמה העיתונאית אושרת קוטלר ואמרה: "שולחים את הילדים לצבא, לשטחים, ומקבלים אותם חיות אדם". באותו המשדר ולאחר שהגיעו לא מעט תלונות, קוטלר חצי הבהירה את דבריה וחצי עמדה את שלה. היא הושעתה מהגשת התכנית. ואגב, באירוע הזה בעצם הסתיימה הקריירה הארוכה שלה. וזו החוצפה של "קשת" לדעתי: מסתבר שעל הרבה יותר מהשתלחות בחיילים, על הכפשה שמזכירה את אירופה של שנות ה-30 תסתפק גוטמן בהתנצלות בפתיחת התכנית הבאה שתגיש. 

רוצים עוד דוגמה? גוף תקשורת שמכריז על עצמו 'הטלוויזיה של ישראל' שכבר ידע להשעות את התכנית 'אופירה וברקו' על האמירה נגד חברי כנסת ערבים "מחבלים היושבים בכנסת", לא רואה לנכון להשעות את גוטמן אפילו לתכנית אחת. אז חיילי צה"ל שווים השעיה? ח"כים ערבים שווים ענישה? ומשפחות חרדיות שסופגות הערות ואלימות בימים אלו – לא?  

אסור לקנות את ההתנצלות לכאורה של גוטמן, ובטח שלא להאמין לה. אם זה היה אמיתי, גם מקום העבודה וגם העובדת שפגעה בציבור שגם ככה נמצא תחת מתקפה, היו מסכימים יחד על השעיה. ■

למידע, להצטרפות ולעדכונים:
דוא״ל: miflegetnoam@gmail.com | אתר: https://noamparty.org.il/

כשהמחאה הופכת לגול עצמי

כשהמחאה הופכת לגול עצמי

אפשר רגע לדבר על כדורגל? אוקיי. איזו אליפות משמחת לקחה…
איך עושים פאנלים

איך עושים פאנלים

״למה אתה לא מכניס להם יותר?״, ״תהיה יותר תוקפני, אתה…
הפרסום בימין עובד

הפרסום בימין עובד

היום יותר מתמיד כולנו רוצים להיות מאוחדים, לשבת מחובקים, לגשר…
חיים ומוות ביד הלשון

חיים ומוות ביד הלשון

אומרים שאתה הכי מכאיב למי שאתה הכי אוהב, וגם הכי…
למה כן אצפה השנה במטס חיל האוויר

למה כן אצפה השנה במטס חיל האוויר

את הטור הזה אתם קוראים בשבת שנכנסה ׳בין הזמנים׳, בין…
עבדים נהיינו

עבדים נהיינו

לא לכל עם בהיסטוריה יוצא לספר על תקופת העבדות שלו,…
ערב טוב צודק הרחוב

ערב טוב צודק הרחוב

כולנו מכירים את המושג 'מעט מדי מאוחר מדי', השאלה אם…
פלשתינים: מקסימום אגדת עם

פלשתינים: מקסימום אגדת עם

השבוע סערה הארץ, ולא מעוד יום במסע לעבר הרפורמה המשפטית…
צאר המשפטים

צאר המשפטים

אני מניח שכולכם הגעתם לסוף השבוע עם מועקת מלחמת הרפורמה…
מה שהיה הוא לא שיהיה

מה שהיה הוא לא שיהיה

אני מניח שכולכם הגעתם לסוף השבוע עם מועקת מלחמת הרפורמה…
השמאל מתלוצץ עם אויביו

השמאל מתלוצץ עם אויביו

אני מניח שכולכם הגעתם לסוף השבוע עם מועקת מלחמת הרפורמה…
אחים לפתק, אחים לצדק

אחים לפתק, אחים לצדק

אני מניח שכולכם הגעתם לסוף השבוע עם מועקת מלחמת הרפורמה…
שבוע טוב בשלושה ימים

שבוע טוב בשלושה ימים

יש לי סיפור שבזכותו יהודים מקיימים מצוות. הוא נוגע בכל…
מלא מצוות

מלא מצוות

יש לי סיפור שבזכותו יהודים מקיימים מצוות. הוא נוגע בכל…