התישבות

משפחות הגבעות

עוד במהלך הנסיעה חשבנו שבטח נעשה שבת בעיקר עם בני נוער, כי למי יש כוח באמצע שנה שאין חופשה או חג, לצאת עם הילדים למקום כזה. אבל האמת, הופתענו. מלבד נוער אידיאליסט ומסור שאני מעריצה אותו, הגיעו למקום כ 17 משפחות גדולות עם ילדיהם.

בשנים האחרונות כשמדברים על הקמת נקודות התיישבות, ייצרו אצלנו תמונה, כאילו דובר בכמה נערים, גוזמבות ואולי איזה רועה צאן, שמטיילים עם אוהל ומנסים לקבוע עובדות בשטח שהם בטח לא מכירים.
האמת בפועל היא שונה לחלוטין.
נשים רגע בצד את מתווה אביתר, את תוצאותיו שנראות בימים אלו ואת השיח הפולטי. למקום הגיעו 50 משפחות, אנשים עם ילדים שאשכרה עזבו את הבית והחליטו ליישב נקודה חדשה בארץ ישראל, ורובם התגוררו במבני קבע. אבל אביתר לא הייתה מקרה בודד וחריג.
בשבת האחרונה עלתה נקודה נוספת של תנועת נחלה (חלק מכ-11 גרעינים שנמצאים בכוננות לעלייה) לעשות שבת באורי עד שליד קדומים. כמשפחה, חשבנו אם להגיע, מראש ידענו שמגיעים למקום רק לשבת והתלבטנו אם יש לנו כח לארוז אוהלים, ציוד ואוכל לשבת שטח ללא תנאים. בסוף החלטנו להצטרף כי משהו ברוח הזו פשוט סוחף. משהו ברוח הזו הוא חינוך משמעותי עבור הילדים שממתינים בכל יום לחזור לאביתר וליישב את ארץ ישראל.
עוד במהלך הנסיעה חשבנו שבטח נעשה שבת בעיקר עם בני נוער, כי למי יש כוח באמצע שנה שאין חופשה או חג, לצאת עם הילדים למקום כזה. אבל האמת, הופתענו. מלבד נוער אידיאליסט ומסור שאני מעריצה אותו, הגיעו למקום כ 17 משפחות גדולות עם ילדיהם. חלק מהמשפחות הגיעו מהישוב קדומים הסמוך כחלק מכוננות וציפייה להרחבת הישוב הגדול, וחלק מהמשפחות אלו אנשים שהגיעו מכל הארץ בכדי ליישב את ארץ ישראל. אבל מעבר לעובדה שהגעו משפחות רבות,מדהים לראות שזה אנשים שמתעסקים במקצועות חופשיים, אם זה אנשי היי טק, אנשי כלכלה, מהנדסי בניין ועוד. יש פה הרבה מעבר לאמירה הנקודתית בשבת אחת, יש פה אמירה שאנחנו אנשים מבוגרים, הורים לילדים חלקם אף סבים וסבתות אשר ביום יום עסוקים, עובדים ומתפרנסים מנהלים שיחות על כלל הנושאים ויחד עם זאת מיישבים את ארץ ישראל.
אז אם בעבר היינו אומרים שהאידיאליסטים האמיתיים הם אלו שרוצים לגור במבנה עראי וקטן, אני חושבת שדווקא הגעתן של משפחות גדולות ומיושבות מוכיחות את ההפך. נכון, בכל נקודה בהתחלה נגור באוהל או במבנה זמני וקטן, אבל האידיאל הוא לא לחיות בסגפנות, אלא ההפך. כמה שההתיישבות תגדל יותר עם בתים גדולים, ואפילו בניינים, כמה שנתפרס על עוד ועוד נקודות ונקים בהם גם מפעלים ועסקים, נביא פה לצמיחה אדירה של יו״ש כאיכות החיים המזרחית לגוש דן.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות, זה משהו שבאמת לא פוגשים בכל יום. במבשרת ציון, בתוך מרכז קניות מהמם עם חניה מקורה ונוף לירושלים, קמה לה מסעדה חדשה עם ריצוף שגורם לכם להרגיש בחו״ל, מרפסת שתמלא את הריאות שלכם באוויר, ותפריט מרהיב ומסוגנן במיוחד עם בעלים בעל ניסיון עשיר. הצטרפו אליי לסבב טעימות בסניף המבשרתי של לוצ׳נה:

משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…