אבי נפטר די בהפתעה בראש השנה האחרון (לפני כ-9 חודשים). עוד כשישבנו שבעה קבעה אימי שתחיה יחד עם כל אחיי ואחיותיי כי בשבת פרשת בר המצווה של אבי נקיים שבת משפחתית מורחבת. שבת זו הגיעה ואכן בפרשת שלח לך (שהשנה גם יצאה ביום ההולדת של אבי ז”ל) שבתנו יחדיו כ-50 מבני המשפחה (כמעט כולם). השבת הייתה כל כך מיוחדת ומעצימה. האווירה, השיחות, הזיכרונות, הסיפורים, המשחקים, דברי התורה, הכול נסב סביב אבי אבל לא בצורה כואבת ועצובה, אלא אדרבה כל אחד ניסה בדרכו להעניק גוון של חיים לאבא-סבא. המשפחתיות והאחדות פרצו וכבשו את כולם. הייתה זו שבת מופלאה טובה ושמחה למרות הכאב והאובדן. כולנו כואבים יום יום את האבדה הנוראה של ראש משפחתנו, ואף על פי כן אמי מלמדת אותנו יום יום להסתכל על הטוב, השפע והברכה השרויה במחוזותינו.
זוגיות בריאה אינה רק בין בני זוג – אבא ואמא. המשפחה כולה – ילדים, גיסים וגיסות, אחיינים ואחייניות כולם מתברכים בזוגיות אשר מצליחה לחבר, לאהוב, להעניק ולאחד. זכינו והורינו, אשר חיו יחדיו מעל 53 שנה, חינכו והראו לנו דוגמה חיה עד כמה חשובה המשפחה ואחדותה בזמנים קשים ובזמנים שמחים. בשבועיים שאבי היה מאושפז עד שנפטר, גיליתי את כוחה ועוצמתה של המשפחה, ביתר שאת.
כל זוג חייב לדעת כי בזוגיות שלהם, הם בונים לא רק את הקן העצמי שלו ושלה, אלא מהווים חוליה בשרשרת ארוכה, אשר השפעתה תהיה על דורות. בכוחם הזוגי להמשיך ולשדרג את הקסם המשפחתי ולפתח את השייכות והמחויבות של דור ההמשך והמשפחה המורחבת למשפחה עוצמתית ומאוחדת. האחריות הנתונה על כתפי זוג צעיר היא עצומה.
תדאגו לקשר החם, האוהב והמאחד של משפחתכם מתחילת הקשר… תקבלו ממנה חזרה שבעתיים!!!
