טור אורח

מתי נלמד ללמוד נכון

בת חן וייל

החיים כסטודנטית מזמנים לא מעט אתגרים. על אחת כמה וכמה החיים כסטודנטית נשואה או נשואה לסטודנט. לפניכן מספר אתגרים נפוצים ודרכי התמודדות, מוזמנות לגזור, לשמור ולשלוף בעת הצורך:
1. איזון – מילת מפתח בחיים בכלל ובחיים הסטודנטיאליים בפרט. איך להיות גם וגם וגם? לשלב בין לימודים תובעניים (מי יותר ומי פחות), עבודה (הרי צריך להתפרנס ולממן את הלימודים מאיפשהו), בית (הכלים לא יתנקו מעצמם), זוגיות (איך אפשר בלי) וילדים (אם יש). מציאת איזון כמוה כרכיבת אופניים, בכל דיווש עלינו למצוא את האיזון מחדש. לכל תואר, כל סמסטר וכל זוג יש האיזון שלו. אל תשאירו את הדברים כמובנים מאליהם או כסטטוס קוו. דברו ביניכם בפתיחות, שתפו בציפיות, בתקוות ובחששות. לימודים גבוהים אמנם דורשים יותר בטווח הקצר ומשתלמים בטווח הארוך אך בסוף של דבר התעודה תתלה על הקיר ובן הזוג הוא זה שיישאר לצדכם לאורך ימים ושנים בע"ה.
2. איים של שפיות – קורסים, מטלות והצורך האנושי להצטיין, כולם דורשים הרבה אנרגיה שבאה באופן טבעי על חשבון תחומים אחרים בחיים: אישיים, זוגיים ומשפחתיים. זה בסדר להשקיע אבל כדאי לשים לב לא להישאב לכך יתר על המידה. בסופו של דבר הלימודים הם אמצעי ולא המטרה. לכן מה שאני ממליצה זה ליצור איים של שפיות – זמן קבוע ומוגדר שבו מתנתקים מהלימודים ומשקיעים בבית, בבן הזוג ובמשפחה. אם הקב"ה עצר ביום השביעי מכל מלאכתו וראה כי טוב, גם את הסטודנטית יכולה לעשות את זאת, להטעין ולהיטען בכוחות עבור המשך הדרך.
3. LESS IS MORE – לכולנו יש חלום להיות מוצלחים בכל תחומי חיינו: בלימודים, בזוגיות, בהורות, בחברות ובעבודה. אבל זהו בדיוק, שמדובר רק בחלום. חלום שסופו להתנפץ. אין אדם שיעשה טוב ולא יחטא ואין סטודנטית שידה תהיה בכל על העליונה. לפעמים להיות 80% זה ה-100%. הבחירה להתחתן וגם ללמוד היא מורכבת ויש לה השלכות ולכן כדאי לכתחילה ליצור סדרי עדיפויות אישיים וזוגיים. אגב, זה בסדר ונורמלי גם לא להצליח מדי פעם או להגדיר מחדש מהי הצלחה בעינייך (אולי תגלי שזה לא בדיוק מה שכולם חושבים).
4. ניהול הבית וכלכלתו – לא פשוט לממן לימודים לצד משק בית פעיל ולכן הרבה זוגות סטודנטים מרגישים בצמצום כלכלי שכמובן משפיע גם רגשית וזוגית. בהנחה ששניכם עובדים עד כמה שאפשר ומתנהלים כלכלית נכון כדאי לדעת שתחושת רווחה כלכלית לא חייבת להגיע מחשבון בנק תפוח אלא גם מהיכולת לאפשר הנאות קטנות ודברים שהם בגדר "מותרות". החיים הביאו לכם הזדמנות לפתח את היצירתיות – מצאו דרכים לבלות ללא עלות גבוהה או בחינם, נצלו מבצעים בחכמה ומדי חודש שימו בחסכון סכום קטן עבור פינוקים מעין אלו. בגזרת הבית – הקדישו מדי יום כמה דקות לאיפוס הבית והחזרתו למצב הראוי למגורי אדם. סביבה מסודרת משפיעה מאוד על יכולת הלמידה ולא רק. זכרו שנפש בריאה בגוף בריא ולכן הקפידו על ארוחות מסודרות ומזינות. אפשר בהחלט לבשל מראש למספר ימים, להקפיא במנות קטנות ובעת הצורך להוציא ולחמם.
5. ביחד ולחוד – היו שם אחת בשביל השני, תמכו ועודדו. לפני מבחן חשוב הקדישו פתק וממתק או ייחדו תפילה. הצלחת האחד היא ברכה עבורכם. ולצד זאת, זכרו כי לכל אחד מכם יש את דרכו בעולם – אם בן הזוג לחוץ מהלימודים או נכשל – זו לא אשמתכן ואין צורך "לפתור" את הבעיה עבורו או להישאב ללופ התסכול ביחד איתו. אפשר להיות נפרדים ועדיין להיות מחוברים.

החיים כסטודנטית מזמנים לא מעט אתגרים. על אחת כמה וכמה החיים כסטודנטית נשואה או נשואה לסטודנט. לפניכן מספר אתגרים נפוצים ודרכי התמודדות, מוזמנות לגזור, לשמור ולשלוף בעת הצורך:
1. איזון – מילת מפתח בחיים בכלל ובחיים הסטודנטיאליים בפרט. איך להיות גם וגם וגם? לשלב בין לימודים תובעניים (מי יותר ומי פחות), עבודה (הרי צריך להתפרנס ולממן את הלימודים מאיפשהו), בית (הכלים לא יתנקו מעצמם), זוגיות (איך אפשר בלי) וילדים (אם יש). מציאת איזון כמוה כרכיבת אופניים, בכל דיווש עלינו למצוא את האיזון מחדש. לכל תואר, כל סמסטר וכל זוג יש האיזון שלו. אל תשאירו את הדברים כמובנים מאליהם או כסטטוס קוו. דברו ביניכם בפתיחות, שתפו בציפיות, בתקוות ובחששות. לימודים גבוהים אמנם דורשים יותר בטווח הקצר ומשתלמים בטווח הארוך אך בסוף של דבר התעודה תתלה על הקיר ובן הזוג הוא זה שיישאר לצדכם לאורך ימים ושנים בע"ה.
2. איים של שפיות – קורסים, מטלות והצורך האנושי להצטיין, כולם דורשים הרבה אנרגיה שבאה באופן טבעי על חשבון תחומים אחרים בחיים: אישיים, זוגיים ומשפחתיים. זה בסדר להשקיע אבל כדאי לשים לב לא להישאב לכך יתר על המידה. בסופו של דבר הלימודים הם אמצעי ולא המטרה. לכן מה שאני ממליצה זה ליצור איים של שפיות – זמן קבוע ומוגדר שבו מתנתקים מהלימודים ומשקיעים בבית, בבן הזוג ובמשפחה. אם הקב"ה עצר ביום השביעי מכל מלאכתו וראה כי טוב, גם את הסטודנטית יכולה לעשות את זאת, להטעין ולהיטען בכוחות עבור המשך הדרך.
3. LESS IS MORE – לכולנו יש חלום להיות מוצלחים בכל תחומי חיינו: בלימודים, בזוגיות, בהורות, בחברות ובעבודה. אבל זהו בדיוק, שמדובר רק בחלום. חלום שסופו להתנפץ. אין אדם שיעשה טוב ולא יחטא ואין סטודנטית שידה תהיה בכל על העליונה. לפעמים להיות 80% זה ה-100%. הבחירה להתחתן וגם ללמוד היא מורכבת ויש לה השלכות ולכן כדאי לכתחילה ליצור סדרי עדיפויות אישיים וזוגיים. אגב, זה בסדר ונורמלי גם לא להצליח מדי פעם או להגדיר מחדש מהי הצלחה בעינייך (אולי תגלי שזה לא בדיוק מה שכולם חושבים).
4. ניהול הבית וכלכלתו – לא פשוט לממן לימודים לצד משק בית פעיל ולכן הרבה זוגות סטודנטים מרגישים בצמצום כלכלי שכמובן משפיע גם רגשית וזוגית. בהנחה ששניכם עובדים עד כמה שאפשר ומתנהלים כלכלית נכון כדאי לדעת שתחושת רווחה כלכלית לא חייבת להגיע מחשבון בנק תפוח אלא גם מהיכולת לאפשר הנאות קטנות ודברים שהם בגדר "מותרות". החיים הביאו לכם הזדמנות לפתח את היצירתיות – מצאו דרכים לבלות ללא עלות גבוהה או בחינם, נצלו מבצעים בחכמה ומדי חודש שימו בחסכון סכום קטן עבור פינוקים מעין אלו. בגזרת הבית – הקדישו מדי יום כמה דקות לאיפוס הבית והחזרתו למצב הראוי למגורי אדם. סביבה מסודרת משפיעה מאוד על יכולת הלמידה ולא רק. זכרו שנפש בריאה בגוף בריא ולכן הקפידו על ארוחות מסודרות ומזינות. אפשר בהחלט לבשל מראש למספר ימים, להקפיא במנות קטנות ובעת הצורך להוציא ולחמם.
5. ביחד ולחוד – היו שם אחת בשביל השני, תמכו ועודדו. לפני מבחן חשוב הקדישו פתק וממתק או ייחדו תפילה. הצלחת האחד היא ברכה עבורכם. ולצד זאת, זכרו כי לכל אחד מכם יש את דרכו בעולם – אם בן הזוג לחוץ מהלימודים או נכשל – זו לא אשמתכן ואין צורך "לפתור" את הבעיה עבורו או להישאב ללופ התסכול ביחד איתו. אפשר להיות נפרדים ועדיין להיות מחוברים.

בת חן וייל

מדריכת כלות, יועצת זוגית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות.

מדריכת כלות, יועצת זוגית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות.

במבחן האזרחות נכשלנו – אברה מנגיסטו פשוט לא מעניין! אפילו לא ויכוח קטנטן של ימין ושמאל. יאמרו הצדקנים במהירות שזה כלל לא עניין של ימין ושמאל אבל אם יש דבר שמאפיין את התקופה הזו בחברה הישראלית, זה שגם 'עגבניה' הפכה להיות ויכוח של פוזיציה דיכוטומית. למרבה הצער אברה מנגיסטו במשך כל תקופתו בשבי לא הפך להיות "הילד של כולנו" הוא המשיך להיות הבן של אגרנש משיכונים באשקלון.
אני כותבת את המילים האלה עם לב כואב. כי ראיתי בעייני את הסבל של המשפחה. שמעתי את תפילותיה של אם המבכה על בנה, היא לא ויתרה לאורך כל התקופה על תפילה שבקול, בין אלפי סיבות ליפול לייאוש, האמונה היתה לה עוגן של שפיות. ראיתי את יסוריו של אביו, איילין, הוא תמיד הסתיר את העצב עם חיוך מסביר פנים למי שדרש בשלומו ואף פעם לא התייאש מלבקש "תראו בילד שלי הילד שלכם. של כולנו". ראיתי את המלחמה היומיומית של אחים שלו לנסות לחיות חיים של שגרה עם בור בנשמה.
חשבתי עליהם בזמן ששידרו את הסרטון של אברה, חשבתי על האימא המסכנה שצפתה יחד עם כל המדינה לראשונה באות חיים מבנה, ככה בתקשורת. זה גם מגלם את היחס של הרשויות כלפי המשפחה. כל סיבה יכולה להיות מוצדקת למה זה קרה – חוץ מההתעלמות השיטתית של הממסד מהמשפחה מאז פרוץ הפרשה ב-2014. האימא לא תעיר על חוסר הרגישות העקבית ובטח לא של פרסום הסרטון בלי הכנה. זה משול להתקף לב, תדמיינו את זה: ישיבה אקראית בצפייה בחדשות 12 כמו בכל ערב, ולפתע מראה הבן שלה האבוד אומר הצילו. היא לא תפצה פה כי סוף סוף קיבלה אות חיים והתקווה שלה ניצחה.
אני חושבת עליהם על המשפחה הכאובה וזה לא כוחות! הם נלחמים מול גלדיאטור – סדר היום הציבורי בישראל, ומפסידים כבר שמונה שנים בנוקאווט. הם פשוט לא מעניינים, וזה עצוב. כל אחד מהקוראים יכול לתת תשובה מנומקת וחכמה מה הסיבה לשקט המופתי – אחרי סרטון ראשון ודרמטי שבו מופיע אברה חי ומבקש בעברית שבורה שמעידה על הנפש הפצועה הצילו אותי, ואז – 'ואסס', שקט. אז במקום להסביר למה הוא לא מעניין כי בזה כולנו אלופים, אני מבקשת מכם להיכנס תחת האלונקה ולזעוק את זעקת המשפחה: "להשיב את אברה הביתה".
במשך כל השנים האלה נכשלנו במבחן האזרחות ואברה לא הפך להיות הילד של כולנו, אבל אולי זו הזדמנות לתקן. להביא את האור=אברה לביתו. אברה באמהרית זה אור. כשאתם מדברים על חושך במונחים פוליטיים, אני רוצה שתדעו שאצל משפחת מנגיסטו לא מדובר במטאפורה, האור שלהם כבוי כבר 3,055 ימים – מספר הימים שאברה בשבי. בואו נתקן.

עוד במדור זה

הכרעה מצריכה קומה זקופה

הכרעה מצריכה קומה זקופה

לפני‭ ‬כחמישה‭ ‬חודשים‭, ‬כששמעתי‭ ‬את‭ ‬דבריו‭ ‬של‭ ‬דובר‭ ‬צה"ל‭, ‬תא"ל‭…
יש תקשורת ויש מציאות, ואין ביניהן קשר כלשהו

יש תקשורת ויש מציאות, ואין ביניהן קשר כלשהו

01הקורס‭ ‬האחרון‭ ‬בתואר‭ ‬שלי‭ ‬עסק‭ ‬בכלים‭ ‬טכנולוגיים‭ ‬שיכולים‭ ‬לנתח‭ ‬כמות‭…
כניסה‭ ‬לעול‭ ‬מצוות

כניסה‭ ‬לעול‭ ‬מצוות

01‭ ‬כל‭ ‬מי‭ ‬שראה‭ ‬אותנו‭ ‬בישוב‭ ‬בימים‭ ‬האחרונים‭, ‬איחל‭ ‬‮"‬מזל‭-‬טוב‮"‬‭,…
השמחה תנצח

השמחה תנצח

01‭ ‬ האויבים‭ ‬שלנו‭, ‬לאורך‭ ‬הדורות‭, ‬ידעו‭ ‬לעקוב‭ ‬בצורה‭ ‬מדויקת‭…
סימנים מתוקים

סימנים מתוקים

01‭ ‬ שמעתי‭ ‬פעם‭ ‬פירוש‭ ‬משעשע‭ ‬לפסוק‭ ‬‮"‬בנפול‭ ‬אויבך‭ ‬אל‭…
המתים‭ ‬הם‭ ‬האנשים‭ ‬החיים‭ ‬ביותר

המתים‭ ‬הם‭ ‬האנשים‭ ‬החיים‭ ‬ביותר

01‭ ‬ השבוע‭ ‬באזכרה‭ ‬של‭ ‬אחותי‭, ‬הרגשתי‭ ‬כבר‭ ‬ותיקה‭ ‬יחסית‭…
הציונות‭ ‬הדתית‭ ‬איננה‭ ‬מגזר

הציונות‭ ‬הדתית‭ ‬איננה‭ ‬מגזר

נניח‭ ‬שאני‭ ‬צריך‭ ‬לבחור‭ ‬בין‭ ‬שני‭ ‬מועמדים‭ ‬לתפקיד‭ ‬ציבורי‭ ‬כלשהו‭.…
מי‭ ‬ינוח‭ ‬ומי‭ ‬ינוע

מי‭ ‬ינוח‭ ‬ומי‭ ‬ינוע

01‭ ‬השביתה‭ ‬השבוע‭ ‬הראתה‭ ‬שוב‭, ‬בפעם‭ ‬המי‭ ‬יודע‭ ‬כמה‭, ‬אלו‭…
בגדי‭ ‬הקפלניסטים‭ ‬החדשים

בגדי‭ ‬הקפלניסטים‭ ‬החדשים

01‭ ‬השביתה‭ ‬השבוע‭ ‬הראתה‭ ‬שוב‭, ‬בפעם‭ ‬המי‭ ‬יודע‭ ‬כמה‭, ‬אילו‭…
לעצור‭ ‬את‭ ‬המשא‭ ‬ומתן

לעצור‭ ‬את‭ ‬המשא‭ ‬ומתן

בעת‭ ‬כתיבת‭ ‬שורות‭ ‬אלה‭, ‬נסתיים‭ ‬עוד‭ ‬סבב‭ ‬‮"‬שיחות‮"‬‭ ‬במסגרת‭ ‬מו"מ‭…
רגעים‭ ‬של‭ ‬התבוננות

רגעים‭ ‬של‭ ‬התבוננות

01‭ ‬לפעמים‭ ‬יש‭ ‬רגעים‭ ‬של‭ ‬התבוננות‭ ‬מחודשת‭ ‬והבנה‭ ‬שטעינו‭ ‬בדברים‭…
יוסי‭ ‬דגן‭: ‬דו"ח‭ ‬מבקר‭ ‬המדינה‭ ‬מוכיח‭ ‬שהיה‭ ‬ניתן‭ ‬למנוע‭ ‬את‭ ‬הפיגוע‭ ‬הרצחני‭ ‬בחולון

יוסי‭ ‬דגן‭: ‬דו"ח‭ ‬מבקר‭ ‬המדינה‭ ‬מוכיח‭ ‬שהיה‭ ‬ניתן‭ ‬למנוע‭ ‬את‭ ‬הפיגוע‭ ‬הרצחני‭ ‬בחולון

הפיגוע‭ ‬בחולון‭ ‬בתחילת‭ ‬השבוע‭ ‬בו‭ ‬נרצחו‭ ‬רינה‭ ‬דניב‭ ‬ואברהם‭ ‬סומיכי‭,…
תופעת‭ ‬בן‭ ‬גביר

תופעת‭ ‬בן‭ ‬גביר

01‭ ‬לפני‭ ‬כמה‭ ‬ימים‭ ‬אדם‭ ‬חביב‭ ‬פרסם‭ ‬טור‭ ‬דעה‭ ‬באחד‭…
סנקציות‭ - ‬רק‭ ‬נגד‭ ‬צד‭ ‬אחד

סנקציות‭ - ‬רק‭ ‬נגד‭ ‬צד‭ ‬אחד

01‭ ‬בשבת‭ ‬האחרונה‭ ‬בשעת‭ ‬צהריים‭ ‬מוקדמת‭ ‬קראו‭ ‬לאיתמר‭ ‬לקבינט‭. ‬קבינט‭…
כלבי‭ ‬השמירה‭ ‬של‭ ‬הדמוקרטיה

כלבי‭ ‬השמירה‭ ‬של‭ ‬הדמוקרטיה

01‭ ‬אין‭ ‬לי‭ ‬כוונה‭ ‬לזרוק‭ ‬אבן‭ ‬בבאר‭ ‬ממנה‭ ‬אני‭ ‬מסיימת‭…
זהירות‭, ‬דוקרנים‭!‬

זהירות‭, ‬דוקרנים‭!‬

אחד‭ ‬המדורים‭ ‬האהובים‭ ‬בעלון‭ ‬זה‭, ‬הוא‭ ‬מדור‭ ‬הסטטוסים‭. ‬אלו‭ ‬משפטים‭…