בדרך לכותל

מתי נסלק את הצלקת מהכותל?

קהל מקשיב לשיעור
ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
שבת יום ירושלים – מברכים את חודש סיוון, בטרם נכנסה שבת המלכה התמלאה רחבת הכותל במאות רבות של מתפללים בשלל גוונים וגילים. בשבת בבוקר התקיימו התפילות באווירת חג, זכיתי לפגוש ידידים יקרים שעלו להצדיע לירושלים ביום חגה – את ראש ישיבת קריית שמונה הרב צפניה דרורי הי״ו עם קבוצה גדולה מתלמידי ישיבת קריית שמונה, את מוני ליימן, את השף האגדי – תמיר טרבלסי, את הרב ידידיה פרנקל – הגבאי המסור שלנוו, את איש האמונה והמעש ר׳ יעקב ונגרובסקי ובנו הצעיר, את ד״ר פרי נוסן הצדיק ואת איש השב״כ מנחם לנדאו, שהזמין אותי לטקס הממלכתי השנתי של יום ירושלים בגבעת התחמושת, בתפקידו כיו״ר ההנהלה שם ועוד רבים וטובים.
02
אחר הצהריים התגבר נהר עולי הרגל, אלפי צעירים, חניכי תנועות הנוער, סניפים שלמים מכל הארץ צעדו בחדווה ובשירה, כאיש אחד, לתפילת מנחה ולערבית של ערב חגיגות 55 שנה לאיחוד ירושלים, בכותל. גם בישיבת מרכז הרב התאספו מאות רבות של חניכי תנועות הנוער ותלמידי ישיבות מכינות, אולפנות, מדרשות ומכללות מכל הארץ לתפילות השבת, כאשר לקראת שעת המנחה הצטרפו לצועדים לכותל. ירושלים לבשה חג. ריקודים ודגלים ותפילות ושמחה בכל פינות העיר. בבית כנסת המחתרות ע״ש ר׳ אריה לוין התאספו צעירים רבים להתפלל ולשמוע את הרב בנג׳ לוין נכדו של ׳רב האסירים׳ הנערץ.
03
במניין האהוב שלנו שחוגג השבוע 55 השנים של אנשי הרובע האהובים, פגשתי בכותל את איש הרובע והצנחן הוותיק, הרב יששכר גואלמן, שזכה להיות בין הצנחנים משחררי הכותל. הרב ביקש ממני במאור הפנים האופייני לו, להרים את עיני גבוה ולחפש על אבני הכותל סימן לשחרורו מהשלטון הירדני.
לאחר שהתייאשתי מללטף את האבנים בעיניי, הצביע הרב על אבן גדולה יחסית, במרכז הכותל, שעליה חקוקה ׳צלקת׳ מלבנית עמוקה ומדויקת. מספר הרב יששכר: ״כשהגענו לכותל נצמדנו אליו במשך דקות ארוכות, בעיניים דומעות ובתפילה חרישית. צנחנים דתיים וגם לא דתיים התייפחו כאן בבכי קורע לב על הזכות המופלאה לגעת ולהתפלל מול אבני שריד בית מקדשנו״.
הירדנים בזלזול ובביזוי הפכו את הכותל לקיר תמך לבתים רבים, שנבנו על ידי הערבים. חלקו הגלוי של הכותל שימש כחומה לרחוב הצר. ליד הכותל נערמה גבעת אשפה ענקית ומצחינה, שהסתירה לחלוטין את הגישה לכותל ואת שער האשפות. דבר שמעיד על היחס האמיתי של המוסלמים לכותל ולהר הבית.
על הכותל חקקו הירדנים שקע בצורת מלבן שבו התקינו שלט, שעליו מצוין שם הרחוב הצר, בערבית. הצנחנים נטלו מיד גרזנים והסירו לאלתר את השלט, שחילל את אבני הכותל. הרב גורן פיקח על הריסת חלק מהבית שנסמכו לכותל הקדוש.
לימים נחפרה הרחבה על ידי המדינה, בניצוחו של הרב גורן והרב גץ, והועמקה. אז התגלו נטבחים נוספים של האבנים הקדושות של הכותל. הצלקת המלבנית נותרה במקומה כאות לשחרור הכותל מביזיונו. היום היא מתנוססת כשלושה מטרים מעל ראשי המתפללים״.
בין התפילות, אתם מוזמנים לגלות את הצלקת בכותל ולהודות לה׳ על נס ששת הימים ועל גבורת הצנחנים משחררי הכותל.
הקרן למורשת הכותל יחד עם רשות העתיקות חופרים בימים אלו ומגלים נדבחים נוספים בכותל תוך חשיפת הקרדו המערבי בן אלפיים השנים, שהיה צמוד לחומת בית המקדש. בין חנויותיו וכיכרותיו עולי הרגל הכינו עצמם בהתרגשות עצומה, לעלייה להר הבית, לאחר שרכשו את השה לקורבן, טבלו במקוואות הרבות שמתגלות בעת הזו, אט אט, מתחת לרחבת הכותל. לחזות בדרישת שלום מעולי הרגל, בני אלפי השנים זו הרגשה מצמררת, מרגשת ומרתקת שרומזת לי מה עומד להתרחש כאן בעתיד הקרוב מאד.
04
בשבוע יום ירושלים ׳קרן אביה׳ הפיקה, כהרגלה הטוב, מזה 14 שנה, אירועים רבים בהר הזיתים.
אלפים רבים נהרו מירושלים ומכל הארץ להר הזיתים להתפלל, לשמוע הרצאות, להשתתף בסיורים ובתצפיות ממצפה ׳בית אורות׳, מ׳בית החושן׳, מ׳מצפה רחבעם׳ וממלון ׳שבע הקשתות׳.
את אולם האירועים של המלון, קישטנו במאתיים מטר של שרשראות דגלי ישראל. באולם זה ממש, בשנת 64׳ למניינם, הכריז, ג׳יבריל רג׳וב, על הקמת ארגון הטרור אש״ף.
בעצם לימוד התורה וההיסטוריה של הר הזיתים, דווקא באולם הזה אנו משתדלים לעשות תיקון לעוול של המחבלים ולמזימתם המרושעת. ״עתידים בתי קרקסאות להפוך לבתי מדרשות…״ – ונהפוך הוא – מאולם של קללה לאולם של ברכה.
האורחים הרבים שגדשו את האולם, עשו גם הם ׳תיקון גדול׳, בכך שהקשיבו בשקיקה, ליהונתן פולארד, שדרש להחמיר בעונשם של הערבים הבונים בנייה פרועה ובלתי חוקית בהר הזיתים ובשכונות מזרח ירושלים. פולארד קרא לממשלה להעביר את כל הקונסוליות הזרות דווקא למזרח ירושלים כמעשה בעל הבית׳. הציבור נהנה מהרצאותיו של ד״ר גרשון בר כוכבא ושרה ברנע ונחשף לסיפורי הגבורה של משחררי ירושלים. בין השיחות יצאו החוגגים בריקודים בפרץ של שמחה, לציון הכרת הטובה לאור הנס הנפלא שמתגלה לנגד עינינו. נס הגאולה.
קיום אירועי קרן אביה בהר הזיתים מתאפשר בזכות תמיכה ועידוד של אנשים יקרים, שרואים בהתיישבות ובתיירות היהודית בהר הזיתים, חלק חשוב ועיקרי של החיים והריבונות בעיר ירושלים. תודה למשרד לענייני ירושלים, בראשות השר זאב אלקין, לעיריית ירושלים-אגף מורשת, לפיתוח מזרח ירושלים (פמ״י) וגם לקרן אביה.
תודה מיוחדת והצדעה בענק, אני חב לשוטרים המסורים של תחנת שלם ולפלוגה האגדית של מג״ב – פלוגת לשם, בפיקודו של סעד סעד. השוטרים והלוחמים המסורים של לשם מאפשרים את קיום האירועים שלנו בהר הזיתים זה 14 שנה, בביטחון מלא ובסדר מופתי.
מפקדי מג״ב והמשטרה מתכננים את מערך האבטחה בתיאום מלא בינם וביננו, כך שיספק כיסוי בטחוני מלא לאורחים ולסיורים הרבים שלנו בלי שתורגש המתיחות והעויינות המוסלמית, בהר בפרט ובירושלים בכלל.
05
בסיום האירוע סידרנו וארזנו את הציוד הרב ויצאנו לכיוון מרכז העיר, שם, במצפה הצפוני הקסום לכיוון הר הבית, התקיים באותה עת, טקס מרגש לכבוד הקמת הישיבה החדשה לבוגרי צבא בראשות ידידי, הרב חן חלמיש. הרב והאגדה.
נסעתי ברחוב צדדי שאיני רגיל לסוע בו, לכיוון בית אורות. לפתע אני מבחין במחזה היצ׳קוקי הזוי ומפתיע – במרכז הכביש צעדה מולי תהלוכה גדולה, פרועה והומת אדם. המפגינים המשולהבים הניפו בידיהם עשרות דגלי אש״פ, צרחו בקולי קולות סיסמאות של ״דם ואש…״, ונופפו לעברי את ידיהם בתנועת ׳וי׳ של ניצחון. מעיניהם נשלחו לכל עבר רשפי דם ושנאה שמספקים להם דלק לתרבות של הרג, התפרעות ולאלימות. נעלתי באינסטינקט את רכבי, שהוקף אט אט בהמון המתפרעים שלוחי הרסן.
פניתי לקב״ה בהצעה לעסקה די הוגנת, וכך סחתי לו: ״ריבונו של עולם, זה שלושה שבועות שאני עמל בשליחותך, להביא יהודים להר הזיתים, אל מול מקום קודש הקודשים. עכשיו אני מבקש ממך, שתעמול שלוש דקות עבורי ותאפשר לי לצאת מהלינץ׳ הזה לשלום. כי אני חייב להגיע במהירות לבית אורות״.
ישועת ה׳ כהרף עין. תוך שלוש דקות בדיוק, נוכחתי שהתקבלה תפילתי… לוחמי פלוגת ׳לשם׳ של מג״ב הגיעו בסערה, ותוך זמן קצר, בנחישות ובנחישות, פיזרו את הפורעים והמסיתים הארורים לכל עבר.
שלושה דברים למדתי מהכמעט לינץ׳ הזה: א. שהקב״ה מלווה אותי ואת לוחמי כוחות הביטחון היקרים שלנו ושומר עלינו מכל צרה וגם אוהב את הפעילות הרחבה שלנו בהר הזיתים. ב. שהבאת עוד ועוד יהודים לטייל ולגור בהר הזיתים מסייעת לבלימת מגמת ההשתלטות העוינת של המחבלים על הר המשחה ועל אגן העיר העתיקה ועל הר הבית. ג. הכי חשוב – למדתי שוב מה היא כוחה של תפילה.
שבת שלום של ריבונות ישראל, המשך גאולתנו, קיבוץ גלויותינו, בנין מקדשנו ופדות נפשנו.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…