אלעד הומינר

נגד עונש מוות למחבלים

01
הרב חיים דרוקמן זצ״ל. לצערי לא הכרתי את הרב, לא למדתי מתורתו, לא למדתי מספריו וכלל לא פגשתי בו. ובכל זאת, אם יש משהו אחד שעולה מההספדים והסיפורים הרבים ששמעתי אודות הרב דרוקמן, זה שהרב התייחס לכל בן אנוש בצורה שווה, לכל ילד וילדה ולכל איש ואישה. שאזכה ושנזכה להגיע למדרגה כזו של אהבת אדם.
02
בשבוע שעבר מת בבית החולים אסף הרופא מחבל מוסלמי בשם נאסר אבו חמיד. על אבו חמיד שהיה ממייסדי גדודי חללי אל-אקצא, נגזרו בדצמבר 2002 שבעה מאסרי עולם ו-50 שנות מאסר נוספות בגין פעולות טרור. באותם ימים הוגדר כ"יד ימינו של ברגותי" והיה אחראי לרצח שבעה יהודים לפחות.
אבו חמיד שימו לב, הורשע ברציחתם של הרב בנימין וטליה כהנא, בדצמבר 2000; אליהו כהן בדצמבר 2001; גדי רג'ואן בפברואר 2002 ויוסף הבי, אלי דהן והשוטר סלים ברכאת, במסעדת סי-פוד מרקט בתל-אביב במרץ 2002. לאלה תוסיפו הרשעות ב-12 עבירות של ניסיון לרצח ועבירות נוספות. אי אפשר להתעלם מארבעת אחיו שמרצים גם הם מאסרי עולם בבתי הכלא בישראל ואין לי כוח להתייחס לתנאים הטובים שלהם כי זה לא העניין עכשיו.
בכל אופן, אבו חמיד מת ממחלת הסרטן. הפלשתינים ניהלו מאבק בן מספר חודשים למען שחרורו של רוצח היהודים הזה בשל מחלתו, אולם ישראל לא שחררה אותו. לטענת הפלשתינים, הסיבה למותו היא רשלנות ישראלית, למרות הטיפול שזכה לקבל.
מה היתה התגובה בישראל? "שר הביטחון דוחה מכל וכל את הטענות השקריות המייחסות לישראל מעורבות במותו", נמסר מלשכת השר בני גנץ יום למחרת מות המחבל.
האשמת ישראל בפרשה הזו היא עלילת דם נוספת מבית מסגדם של הפלשתינים. זה ברור, אבל הבעיה שלנו מתחילה הרבה קודם. שימו לב: מדינת ישראל צריכה היתה לחסל את אבו חמיד עוד במהלך פעילות מבצעית ולחסוך את כל הבלגן > מדינת ישראל לא נהגה כך > מדינת ישראל הכניסה את המחבל לכלא > מדינת ישראל טיפלה בעל כורחה במחבל והוא מת > מדינת ישראל הפכה את המחבל לגיבור > מדינת ישראל שוב נפלה בפח וזה כלל לא משנה שהיא לא אשמה.
אני נגד עונש מוות למחבלים מכל מיני סיבות. אני בעד להרוג מחבלים עוד לפני שהם מנסים לרצוח או רוצחים יהודים, ואם זה לא אפשרי צריך להרוג מחבלים בשטח ובכך למנוע את הביזיון הבא.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד…
לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…