כץ ולעניין

נטו חיים

ההתמכרות שלנו והצורך הבלתי נדלה שלנו להיות כל הזמן בעניינים, להיות זמינים 24 שעות ביממה, לשתף בכל מחשבה, להסתכל כל כמה דקות בנייד ללא כל צורך או סיבה - היא נוראית.

ביום שני כ״ח בתשרי התשפ״ב – 4/10/21 בשעה 18:16 העולם (כמעט) השתנה.
תקלה שקרתה בשרתים של פייסבוק, וואטסאפ וטוויטר גרמה לרשתות החברתיות הללו להפסיק לעבוד. במשך קרוב ל-6 שעות תמימות העולם היה ללא חיפוש והקלדה אובססיביים במדיות החברתיות הללו.
לא ייאמן, אך מי שרצה לדבר עם חבר/ה, היה צריך ממש ל״הרים את השפופרת” ולחייג אליו/ה. אנשים החלו לדבר ביניהם במקום לשלוח הודעות או אימוג’ים או סתם חחחחחחחחחחחח…
ועכשיו מעט יותר ברצינות – לצערי הרב גם אני חוטא לא מעט בשיטוט ברשתות החברתיות, גם אני מוצא את עצמי לעיתים מבזבז את זמני אל מול המדיות הללו. באותו ערב יום שני יצא לי לעשות גם דברים אחרים: יצאתי לרוץ עם הבת שלי, קראתי עיתון, ישבתי ושוחחתי עם אשתי והילדים שבבית למשך זמן ארוך יותר. האשמה איננה במדיות החברתיות הללו כי אם בנו בלבד.
ההתמכרות שלנו והצורך הבלתי נדלה שלנו להיות כל הזמן בעניינים, להיות זמינים 24 שעות ביממה, לשתף בכל מחשבה, להסתכל כל כמה דקות בנייד ללא כל צורך או סיבה – היא נוראית.
למחרת בבוקר בנוסעי לעבודה שמעתי בגלי צה״ל ראיון עם ד״ר (השם שמור במערכת) המתמחה במצבי חרדה של רשתות חברתית. היא סיפרה שבכל אותן 6 שעות של תקלה ברשתות החברתיות, היא טיפלה בקריאות נואשות של אנשים שצלצלו אליה והביעו בפניה תיאורי חרדה שהם חווים על כך שהמדיות החברתיות הללו הפסיקו לעבוד. היא סיפרה שחלק מהתיאורים היו דומים להפליא ל״כאבי פנטום” = תופעה בה חשים מי שעברו קטיעת גפה (יד או רגל) כאב בגפה שנקטעה ואיננה עוד. ישנם מי שיחושו תחושות קור/ חום בגפה שנכרתה, אחרים ירגישו שהגפה זזה או מגרדת.
כלומר, אנשים הגיעו למצב שבו אמנם המדיות החברתיות בנייד שלהם לא עבדו, אך הם הרגישו כאבים פיזיים ותחושות לא רגילות של שמיעת הצלצולים על קבלת הודעה וכדומה. במילה אחת: השתגענו!
לאחר מחשבה ארוכה ועמוקה אני חושב שהיה עדיף לעולם לו 3 המדיות החברתיות הללו לא היו מתוקנות. היו לנו הרבה יותר חברים אמיתיים, היה לנו הרבה יותר זמן פנוי למשפחה, לחברים ולעצמינו, היו לנו חיים הרבה יותר נקיים ופשוטים ללא חשיפה תמידית ומיידית לתכנים לא ראויים. בקיצור – היה לנו חיים! אני ממליץ לכל אדם ולכל זוג לקבוע ערב אחד בשבוע (לא כולל ליל שישי) שבו הנייד נמצא על השתק ורחוק מהם, ולהתנהל בבית כאילו כל הרשתות החברתיות נמצאות בתקלה. לא ייאמן מה אפשר להספיק וכמה נרוויח.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…