בדרך לכותל

ניסי ה' ועוזו

יירוט טילי אוייב על ידי כיפת ברזל הישראלית שהומצאה פה בגאונות, מיוצרת בישראל ומבוקשת מאד בכל העולם

01
ביום שישי שעבר, ירד עדיין גשם שוטף במשך כל הלילה.
למחרת, בשבת מברכים חודש ניסן, לפנות בוקר, בצבצו קרניים ראשונות של שמש חייכנית והציפו את ירושלים באור יקרות. קרני השמש יצאו לבדוק אם הגיע כבר האביב. בינתיים הן עשו מאמצים גדולים ליבש את השלוליות ואת המדרכות הירושלמיות שספגו יומיים רצופים של גשמי ברכה.
ההפוגה בגשמים והאוויר הצלול כיין, הזמינו רבים לצעוד אל כותלנו. שלא כמו שהורגלנו בזמן האחרון, מתאמני המרתון נעדרו השבת מרחוב יפו, הם כנראה נחים עתה בביתם, לאחר שביום שישי גמעו קילומטרים רבים בריצה מאומצת, בגשם שוטף, במרתון הירושלמי, המופלא והמאתגר.
שמחתי להיווכח שלראשונה מזה שבועות רבים, רחבת התפילה בכותל התמלאה שוב במניינים וותיקים וחדשים. חשתי באביב הממשמש, באווירה של שמחה, רון בלב ורוממות רוח.
לראשונה מזה זמן רב, בתפילת הבוקר, הצבע הירוק שלט ברחבה, סימן מובהק שחיילים יקרים הצטרפו לתפילות. לשאלתי השיבו הלוחמים, (שעל פי הסמלים על כתפיהם, הגיעו מיחידות מובחרות), שהם נהנים להתארח באכסניה ברובע, בשבת נפלאה שמאורגנת על ידי הצבא. בעיניים בורקות, העידו שהם זוכים לקחת חלק פעיל, בתוכנית גדושה של ערכים ותוכן יהודי. אשרינו שיש לנו, צבא כזה.
02
בדרך לכותל, רציתי לספר לכם על מפגש מיוחד עם איש יקר שמנהל ארגון מדהים שאתם חייבים להכיר. ידידי, משה וייספיש, מנהל יוזמה נפלאה, שהיא בעצם חנות עבור חתנים וכלות – ״פרקטי״. החנות ממוקמת בגבעת שאול, בשטנר 3, ממש ליד ״הבית של אביה״. יש בה הכול ובגדול – שמלות לאם הכלה, גביעים ופמוטים, תכשיטים ובגדים לכלה, חולצות וחליפות לחתן, לחותן ולאבי החתן. ריהוט, ציוד וכלים למטבח ולבית, מקררים ותנורים וכו׳. בקיצור – כל מה שזוג צריך לביתו. מה שמאד מיוחד ביוזמה זו, מלבד הנוחות והזמינות והיכולת להשוות מחירים, היא העובדה, שהספקים והחנות משתתפים בהורדת העלויות ובתשלומים נוחים, תוך הורדת מתח הרווחים שלהם. הכל במטרה להקל על זוגות שמתחתנים. רמת המחירים בחנות נמוכה בכ-30 אחוז ויותר (!) מתחת למחירי השוק. אם אחד מבני הזוג לומד במסלול תורני, מכינה, מדרשה, הסדר, או משרת בצבא או בשרות לאומי, וכד׳, כל מה שאתם צריכים לעשות, זה לבא לחנות פרקטי, עם ההזמנה ששלחתם לכבוד שמחת הכלולות שלכם, להירשם ולהתחיל למלא את הבית או הקרוואן. זה נשמע קצת שיווקי, אבל ברור לכל שיוזמות כאלה מחממות את הלב, כי הן נותנות מענה מצוין, עבור זוגות צעירים, שחפצים להמשיך ללמוד, או לשרת בצבא ונאלצים להתמודד עם גל עליות המחירים המטורף, שמתעצם ומורגש היטב, דוקא בעת ההכנות לחתונה.
פרקטי לא מפרסמים את היוזמה שלהם באמצעי המדיה. הפרסום נעשה רק מפה לאוזן. אז הנה, אני מקווה, שבע״ה, עשיתי לכם, זוגות צעירים, שרות קטן. מזל טוב.
03
השבוע נחשפתי לעוד יוזמה מיוחדת – ״ניסי ה׳ ועוזו״. היוזמה היא של הרב הראל פדידה, רב המרכז הרפואי ״שמיר״. הרב, שביתו נטוע במצפה רמון, נותן שיחות בצבא, במוסדות חינוך, בבתי כנסת וגם בזום, על הניסים שבכל יום ויום. ניסים שאנו זוכים לראות בעינינו, אך לא תמיד מקשרים אותם עם שלבי התקדמות הגאולה, ניסים אלו הם בפירוש – התגשמות חזון הנביאים.
הרב פדידה הולך בדרכו של הרב שמואל אליהו שליט״א, שהוציא לאור אלבום מרשים באותו נושא ממש – וקרא לו ״הנבואה״.
בספרו, הרב אליהו מביא פסוקים מנבואות הנחמה, שמתייחסות לימינו ממש. מול כל נבואה מובאים עובדות מרשימות מהישגי מדינת ישראל, שממחישות את התגשמות הנבואות, שמתרחשת ממש כאן ועכשיו.
בשבת בבוקר קראנו בכותל, במגילת קלף, שהזכירה לי שטר התחייבות, את נבואת יחזקאל בן בוזי, והזכרנו את הבטחת הנביא בשם ה׳ – לניסים שהם סימן מובהק לתחיית ישראל בארצו. אכן, מי שפוקח עיניים יכול להיווכח שניסים אלו מתרחשים בימינו יום יום – בכלכלה, בצבא, בהייטק, ברפואה, במדע, בחברה, בלימוד התורה, בחקלאות ועוד.
״והושבתי את הערים, ונבנו החורבות…״
במשך יותר מ-2,000 שנה היינו בגלות נוראה. הארץ שממה. השבטים הנודדים שחיו כאן לא הצליחו להפריח את השממה. גבעות הטרשים והדרכים ביהודה ושומרון (שלעולם לא נקראו ״הגדה המערבית״ ולא ראו כאן שום ״עם פלסטיני״), בגוש עציון, בהר חברון, בגולן, בנגב, בחבל קטיף, בשפלה ובגליל – היו הרוסות ושוממות.
והנה עם ישראל שב אט אט לארצו. נבואות התחייה מתגשמות. הארץ פורחת, ארץ ישראל נותנת לנו שוב את פרותיה בעין יפה.
לא לחינם השכנים שלנו מקנאים, הם רוצים לקחת לעצמם את שפע הזה. ידיהם דמים מלאו. אין הם יודעים איך לחיות בשלום. הם הורגים איש באחיו ללא רחם. זו ״דרך החיים״ שלהם. המחבלים וחבריהם מביאים את תרבות החמאס, השוד וההרג עד פתחנו. לצערי הרב, גם השבוע ראינו את נהרות הדם היהודי, שנשפך ברחובות, בפיגועי הטרור הרצחניים שביצעו ערביי ישראל, אנשי דעאש, בבאר שבע, חדרה, בני ברק ורמת גן בשוד בים המלח, בהתפרעויות בירושלים ועוד.
הם נוהגים בכבישי יו״ש ובכל הארץ בפראות קטלנית. על פי הסטטיסטיקה של משרד התחבורה, נהגי המיעוט הערבי והבדואי הם התורמים הגדולים ביותר להעלאת מפלס הדמים, גם בכבישים. נתונים אלו לא מתפרסמים, כי זה לא ״פוליטיקלי קורקט״.
ידוע לכל, חוץ מלכמה עיתונאים ולכמה שרים בממשלתנו, שאנו בונים והם הורסים. אנו סוללים והם הורגים.
אך לא אלמן ישראל. הנביאים חזו את השפע הא-לוקי, שיהיה מנת חלקנו עם התקדמות הגאולה. זה פה ועכשיו. וזה ממשיך וימשיך למרות כל הניסיונות לעכב את הגאולה. שום מחבל ושום שר ושום חבר כנסת לא יוכלו לעצור את התגשמות חזון הנביאים ואת הבטחת ה׳ בברית לאברהם אבינו – ״לך אתן את הארץ הזו ולזרעך עד עולם״… ו״ביצחק יקרא לך זרע״…
והבטחת ה׳ ליעקב אבינו – ״והיה זרעך כעפר הארץ, ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה״…
עוד המחשות של הניסים המנצחים שפוקדים אותנו בשלום ובמלחמה, בכלכלה, בחקלאות ובחיי המעשה – תוכלו למצוא בערוץ היוטיוב של הרב הראל ופנינה פדידה. להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ״ניסי ה׳ ועוזו״, ולהזמנת שיחות בכל הארץ – הרב הראל פדידה – טל׳: 058-732-2289
שבת שלום של בריאות טובה, אביב בלב ובנשמה. שלום בין איש לרעהו והמשך קוממיות ישראל.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…