טור אורח

סליחה

'סיור סליחות' הוא סיור חווייתי, מרגש, תיאטרלי, מוזיקלי. יוצאים באמצע הלילה לאור עששיות ומתפללים שחרית עם הנץ, "עד שיבחין בין תכלת לכרתי", ומייד אחרי תפילת ותיקין חוזרים הביתה מאושרים ואומרים לעצמנו: היה סיור עוצמתי ומרומם. עכשיו אנחנו מבינים מהי 'ירושלים של מעלה'. ומרגישים שיש הכנה טובה לכניסת החג. יש מירוק חטאים.
אבל משהו בפנים חסר.
חשבון נפש קל על השנה החדשה מראה לי שעוד לא בדיוק ביקשתי סליחה ממי שבאמת אני צריכה לבקש. שם בחדרי הלב יש בי עוד כמה סליחות מוסתרות.

גם כשאני סבתא זה לא עובר, כי קסם הנכדים מופעל בכל העיתים והזמנים. איך אמרה אימא הרבנית אסתר גץ? "הנכדים הם הוויטמינים שלי."
הסליחה הזאת של עצמך תחזיק אותך ותיתן לך כוח לעוד שנה. עד הסליחה הבאה.

אני מפעילה את הווייז של הלב, בין כלי הדם, מריצה את השנה ומתחילה לעשות חשבון נפש ולרשום. והאמת? זה די קשה. מחזיר נשכחות ומעורר כעס שהודחק ועולה, אבל זה באמת הרעיון, שעל ידי הסליחה אפשר לבטל את הכעס, ואז לסליחה יש תפקיד מרגיע ומרומם. "כאשר תינצל מן הכעס תעלה על ליבך מידת הענווה". הזדככות של ממש.
אם הצלחתי לרשום לעצמי ממי אני צריכה לבקש סליחה עברתי שלב, ואם התקשרתי לבקש סליחה – ניצחתי. ניצחתי את הכעס שבתוכי.
לרחוקים התקשרתי, ומה עם הסליחה לקרובים? למי שאני חולקת איתו כבר יותר ממחצית חיי? אולי אני צריכה לבקש סליחה מהילדים שלי, מהכלות, מהחתנים, וכן, גם מהנכדים?
סליחה היא מילה רבת עוצמה. יש בה מתיקות, פיוס, הרמוניה. היא מקרבת, מחבקת, מעלה חיוך. הסליחה היא בגדר של "בדיל ויעבור", מוחלים ושוכחים.

אני רואה את הזוגות המגיעים אליי למשרד עצובים, נבוכים, מרירים, והמריבות הקטנות גורמות להם להפסיד את החיים, כי כל אחד מתבצר בעמדתו. הם חושבים שכבר צריך לפרק את החבילה, אבל הם טועים.
"אין כאן עילה לגט", אני אומרת להם ולעצמי. "יש כאן בעיה בתקשורת, יש כאן בעיה של קשר בין-אישי. צריך עזרה, צריך ליווי". לו רק היו מחוקקים שכל זוג הבא בברית הנישואין צריך לעבור עשרה מפגשי הדרכה זוגית, בתי הדין היו משועממים. מספר תיקי הגירושין היה פוחת.
וזו ההזדמנות להגיד לכל זוג, כפי שכתב אבא הרב גץ במאמר 'שלום בית': זוגיות צריכה להיות מושתת גם על רוחניות. במקום שאין רוחניות יש ריקנות, וזוגיות על ריקנות לא תחזיק מעמד.
ועוד סליחה אחת קטנה שכחתי לבקש. שכחתי לבקש סליחה מעצמי. אם תביטי ממש מקרוב בעצמך מול המראה, תדעי שאת צריכה לבקש גם מעצמך סליחה: סליחה שלא הייתי קשובה לגוף שלי. סליחה שלא טיפלתי בעצמי כשכאב לי. סליחה שלא אכלתי בזמן ומצאתי את עצמי אוכלת ארוחת בוקר בערב. סליחה שלא נחתי כשרגליי לא נשאו אותי. סליחה על שאני מציבה את עצמי אחרונה.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות, זה משהו שבאמת לא פוגשים בכל יום. במבשרת ציון, בתוך מרכז קניות מהמם עם חניה מקורה ונוף לירושלים, קמה לה מסעדה חדשה עם ריצוף שגורם לכם להרגיש בחו״ל, מרפסת שתמלא את הריאות שלכם באוויר, ותפריט מרהיב ומסוגנן במיוחד עם בעלים בעל ניסיון עשיר. הצטרפו אליי לסבב טעימות בסניף המבשרתי של לוצ׳נה:

משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…