01
שבת ״חזק ונתחזק״ נעימה עברה על מתפללי הכותל. בשעות הבוקר המוקדמות טפטפו גשמי ברכה, שבמהרה פינו את מקומם לטובת שמש חורפית מאירה ומזמינה.
אורח כבוד שימח אותנו מאד, הרב יצחק וסרלאוף, השר לפיתוח הנגב והגליל מבוגרי הרובע, מלווה בשומרי ראש, הצטרף לתפילות השבת במניין הקבוע, בניצוחו של ר׳ גבי שיינין. הרב יצחק הוא בנם של תושבי הרובע הוותיקים והמיוחדים – מרים ויששכר וסרלאוף, הי״ו.
את ר׳ יצחק הכרתי לפני מספר שנים, כשעמד בראש המאבק לחידוש היישוב היהודי בדרום תל אביב וחיזוק ישיבת ״עוז ואמונה״, שייסד מורנו ורבנו המשותף, הרב אחיעד אטינגר, הי״ד.
רבים ניגשו אל הרב יצחק שיח׳, השר הטרי, לברכו בהצלחה. בסיום התפילה עלו כל המתפללים יחד עם תושבי הרובע מכל המגזרים, בהזמנת הוריו של השר וסרלאוף, מנכ״ל עוצמה יהודית לשעבר, לקידוש רבא, בבית כנסת ״אליהו הנביא״, לכבוד כניסתו לתפקיד הממלכתי והחשוב, כשר העוסק בהצלת הנגב והגליל.
השר, כדרכו הטובה, נשא דברי תורה ואקטואליה, שריתקו את המאזינים.
02
ביום שישי ארזנו את מטלטלנו והדרמנו בשמחה לכפר מימון כדי לזכות באירוח כיד המלך ובמצוות כיבוד הורים, אצל אימא ואבא של רעייתי.
עוד אנו עושים דרכנו דרומה, חלפנו על פני היישוב המקסים והמשגשג שבי דרום, הסמוך לעיר נתיבות. לאחר 18 שנות נדודים תושבי כפר דרום האהובים בונים סוף סוף את בתיהם במועצה האזורית בני שמעון, מתוך תפילה יום יומית לשוב אל יישוב הקבע בגוש קטיף.
אך נכנסנו לחנייה בכפר מימון, אנו מקבלים במכשיר הנייד חדשה מרעישה עם תמונה מלבבת ומרנינה מהיישוב קדומים – ישי לב שמחה, בננו האהוב, מגיש טבעת אירוסין לבחירת ליבו, אמונה טייכלר, המתוקה והמדהימה… מתחת לתמונה כיתוב מתוק, שלא משתמע לשני פנים – ׳היא אמרה כן, בע״ה׳.
אילו היה חלון בתקרת רכבנו היינו עפים דרכו מרוב שמחה וצהלה.
התפרצנו בהתלהבות לבית ההורים והשמענו במצהלות אינדיאניות את הבשורה המשמחת. אך שמעו ההורים את הבשורה יוצאת מפינו, פצחו בריקוד ספונטני של שמחה והודיה. הצטרפנו בעוז למחוללים, עד שהשכנים נכנסו לברר לכבוד מי הצהלה…
מיותר להוסיף שהשבת כולה הייתה מרנינה ומרוממת. מכל עבר הגיעו המברכים וכול הכפר שמח בשמחתנו.
גם סעודות השבת הפכו לחגיגה של ממש – לחמין היה טעם של אירוסין, לגפילטע היה טעם של שבת כלה, לקישקע היה טעם של שבת חתן, לכבד קצוץ היה טעם של שבע ברכות ולחלות היה טעם של ויז׳ניץ… לדברי התורה בשבת היה טעם של חופה וקידושין. לשיעוריו המרגשים ולברכות של המרא דאתרא המדהים של כפר מימון, הרב מיכאל אדרעי היה טעם של עוד… יישמע בערי יהודה.
במוצש״ק דווחנו, שגם בקדומים הייתה התרגשות גדולה ובני היישוב, חברים ושכנים, עלו לברך ולשמוח בבית משפחת הכלה.
03
ביום ראשון לבשנו בגדי חג ונסענו, בפורמט משפחתי מלא, מזקן ועד טף לקדומים, כדי לחגוג יחד את שמחת האירוסין בביתם המזמין של משפחת קרן ומשה טייכלר.
הכנסת האורחים הייתה מושלמת.
משפחת טייכלר פתחה את ביתה החם לרווחה והפיקה אירוע מדהים, גם רוחני וגם קולינרי.
היישוב קדומים הפגין את אחוות השכנים הידועה והמדהימה שלו. בכל רגע נתון נכנסו עוד ועוד חברים ושכנים, לסייע, לחבק, להוסיף עוד כיבוד ומגדנות, לברך ולהתברך, ולאחל מכל הלב.
משה טייכלר היקר, נהג אמבולנס מתנדב, מספר לנו, כולו אחוז צמרמורת, כיצד לפני 15 שנה בדיוק, הגיע הוא, ראשון, לאתר התאונה המחרידה, בה נהרג אביה יהושע שלנו, ז״ל, בעקומה החדה, לפני צומת ג׳ית, הסמוך לקדומים.
בעזרת פרמדיקים שהגיעו איתו לזירה, ניסו יחד בכל כוחם ובכל ליבם להשיב את אביה לחיים. מתוך ידיו החובקות עלה אביה בסערה השמיימה. אביה אך השלים 19 אביבים.
הקב״ה פותח וסוגר מעגלים.
אין לי ספק שאביה שלנו ביקש בשמיים לחבר את בני משפחות טייכלר וגולדברג בקשרי משפחה חמה ואוהבת, לנצח נצחים.
תסלחו לי על השיתוף של המעמד. הייתי חייב.
04
ונחזור לאווירת השמחה והרוממות ביישוב המקסים בצפון השומרון. ישי ואמונה הודיעו שהם מבקשים להתחתן עוד לפני חג הפסח תשפ״ג, בשעה טובה ומוצלחת וההתרגשות בשיאה.
האורחים שהגיעו לאירוסים מכל הארץ התפעלו מההתפתחות המדהימה של היישוב קדומים, שבו מתגוררות כיום למעלה מאלף משפחות מאושרות – ממש עיר. יש כאן הכול ועוד היד נטויה.
לא לחינם משתרע הישוב קדומים על רכס ענק של גבעות, שחוברו יחד לשרשרת ארוכה של שכונות ציוריות ופסטוראליות, הטובלות בירק עד ובנוף קדומים…
היישוב תוכנן כך, בכוונת מכוון של המייסדת המרכזית של קדומים, ידידתי הוותיקה – דניאלה וייס.
דניאלה הגתה את הרעיון החלוצי, להקים שכונה אחת על הגבעה הדרומית של היישוב ושכונה נוספת על הגבעה הצפונית ובכך להציל יותר ויותר אדמות מדינה יקרות המשתרעות בין לבין ובכך למנוע השתלטות של מחבלים על הגבעות המופלאות של צפון השומרון.
גילוי נאות – לפני כ-40 שנה זכיתי להתנדב בחבורת ״צעירי גוש אמונים״, לראות, לחוות ולהשתתף, ממש מקרוב, בעשייה הציונית האדירה של דניאלה שפעלה ביחד ולחוד, עם יתר החלוצים האמיצים, בעלי המעוף והחזון.
אנשי גוש אמונים וחבריהם, מייסדי מועצת יש״ע ומייסדי תנועת ההתיישבות הגדולה והמצליחה ״אמנה״, חוללו במסירות רבה ובעקביות מהפכה ענקית. הם ייסדו את הגרעינים הראשונים להתיישבות היהודית ביש״ע, בגוש עציון, בחברון, בהר חברון, במזרח ירושלים ובגולן ותרמו לביסוס אחיזתו של עם ישראל בארצו, תוך חיזוקה של מדינה ישראל. והשאר היסטוריה.
דניאלה, למרות ותק שנותיה ולמרות מתנגדיה, לא שוקטת לרגע. היא ממשיכה לדחוף לעוד עשייה התיישבותית על אדמות מדינה בכל פינות השומרון.
לא אמנה כאן את כל מייסדי גוש אמונים וחבריהם, שיש הרבה מאד מה ללמוד מהם, להכיר ולהוקיר, כי קצרה היריעה. רק אזכיר לטובה את מורינו ורבותינו – הרב משה לויגר זצ״ל, את הרב יהודה חזני זצ״ל ואת הרב חנן פורת, זצ״ל.
05
השבוע הלכה לעולמה, הודיה עינת נוימן ע״ה, אישה יקרה ואהובה, אשת חסד ומופת – רעייתו של ידידי, ר׳ אהוד נוימן, הי״ו, מכפר מימון, בת הרב יוסי ודבורה ארציאל, המופלאים, יבדל״א.
הודיה ע״ה, הסתלקה מאיתנו בסערה, לאחר כמעט שנתיים של ייסורים ומלחמה במחלה הנוראה, תוך עמידה בעוז, באמונה ובאצילות נפש שלא ניתנות כלל לתיאור.
הודיה שכנתנו היקרה, הייתה אשת חסד מופלאה, בעלת ענווה מיוחדת, בעלת אמונה ענקית ללא רבב. אימא למופת. הודיה סללה דרך לאימהות רבות, תוך מתן דוגמא אישית של אימוץ, מסירות וצניעות.
אין לי מילים לתאר את גבורתה ואצילותה של הודיה, ע״ה.
יהי זכרה ברוך.
גילוי נאות – זכיתי לסייע מעט לרב יוסי ארציאל שליט״א, במיתוג ובעיצוב ארגון הרבנים הגדול שהקים – ״ארגון רבני הארץ הטובה״.
ועוד גילוי – גיסה היקר של הודיה, הרב אבנר ששר, שמתגורר שנים רבות ב״שער הפרחים״ עם רעייתו גילה, לבית נוימן ומשפחתם, מתפלל איתנו, באופן קבוע, במניין שייסדו תושבי העתיקה, המתחיל בשעה שבע בשבת בבוקר, בכותל.
שבת שלום של שמחות, בשורות טובות, בריאות, אושר וחיזוק ההתיישבות והחקלאות היהודית בארץ ישראל.
בתמונה הראשית: קדומים
