בדרך לכותל

עוד ישמע בהרי שומרון

קדומים
ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
שבת ״חזק ונתחזק״ נעימה עברה על מתפללי הכותל. בשעות הבוקר המוקדמות טפטפו גשמי ברכה, שבמהרה פינו את מקומם לטובת שמש חורפית מאירה ומזמינה.
אורח כבוד שימח אותנו מאד, הרב יצחק וסרלאוף, השר לפיתוח הנגב והגליל מבוגרי הרובע, מלווה בשומרי ראש, הצטרף לתפילות השבת במניין הקבוע, בניצוחו של ר׳ גבי שיינין. הרב יצחק הוא בנם של תושבי הרובע הוותיקים והמיוחדים – מרים ויששכר וסרלאוף, הי״ו.
את ר׳ יצחק הכרתי לפני מספר שנים, כשעמד בראש המאבק לחידוש היישוב היהודי בדרום תל אביב וחיזוק ישיבת ״עוז ואמונה״, שייסד מורנו ורבנו המשותף, הרב אחיעד אטינגר, הי״ד.
רבים ניגשו אל הרב יצחק שיח׳, השר הטרי, לברכו בהצלחה. בסיום התפילה עלו כל המתפללים יחד עם תושבי הרובע מכל המגזרים, בהזמנת הוריו של השר וסרלאוף, מנכ״ל עוצמה יהודית לשעבר, לקידוש רבא, בבית כנסת ״אליהו הנביא״, לכבוד כניסתו לתפקיד הממלכתי והחשוב, כשר העוסק בהצלת הנגב והגליל.
השר, כדרכו הטובה, נשא דברי תורה ואקטואליה, שריתקו את המאזינים.
02
ביום שישי ארזנו את מטלטלנו והדרמנו בשמחה לכפר מימון כדי לזכות באירוח כיד המלך ובמצוות כיבוד הורים, אצל אימא ואבא של רעייתי.
עוד אנו עושים דרכנו דרומה, חלפנו על פני היישוב המקסים והמשגשג שבי דרום, הסמוך לעיר נתיבות. לאחר 18 שנות נדודים תושבי כפר דרום האהובים בונים סוף סוף את בתיהם במועצה האזורית בני שמעון, מתוך תפילה יום יומית לשוב אל יישוב הקבע בגוש קטיף.
אך נכנסנו לחנייה בכפר מימון, אנו מקבלים במכשיר הנייד חדשה מרעישה עם תמונה מלבבת ומרנינה מהיישוב קדומים – ישי לב שמחה, בננו האהוב, מגיש טבעת אירוסין לבחירת ליבו, אמונה טייכלר, המתוקה והמדהימה… מתחת לתמונה כיתוב מתוק, שלא משתמע לשני פנים – ׳היא אמרה כן, בע״ה׳.
אילו היה חלון בתקרת רכבנו היינו עפים דרכו מרוב שמחה וצהלה.
התפרצנו בהתלהבות לבית ההורים והשמענו במצהלות אינדיאניות את הבשורה המשמחת. אך שמעו ההורים את הבשורה יוצאת מפינו, פצחו בריקוד ספונטני של שמחה והודיה. הצטרפנו בעוז למחוללים, עד שהשכנים נכנסו לברר לכבוד מי הצהלה…
מיותר להוסיף שהשבת כולה הייתה מרנינה ומרוממת. מכל עבר הגיעו המברכים וכול הכפר שמח בשמחתנו.
גם סעודות השבת הפכו לחגיגה של ממש – לחמין היה טעם של אירוסין, לגפילטע היה טעם של שבת כלה, לקישקע היה טעם של שבת חתן, לכבד קצוץ היה טעם של שבע ברכות ולחלות היה טעם של ויז׳ניץ… לדברי התורה בשבת היה טעם של חופה וקידושין. לשיעוריו המרגשים ולברכות של המרא דאתרא המדהים של כפר מימון, הרב מיכאל אדרעי היה טעם של עוד… יישמע בערי יהודה.
במוצש״ק דווחנו, שגם בקדומים הייתה התרגשות גדולה ובני היישוב, חברים ושכנים, עלו לברך ולשמוח בבית משפחת הכלה.
03
ביום ראשון לבשנו בגדי חג ונסענו, בפורמט משפחתי מלא, מזקן ועד טף לקדומים, כדי לחגוג יחד את שמחת האירוסין בביתם המזמין של משפחת קרן ומשה טייכלר.
הכנסת האורחים הייתה מושלמת.
משפחת טייכלר פתחה את ביתה החם לרווחה והפיקה אירוע מדהים, גם רוחני וגם קולינרי.
היישוב קדומים הפגין את אחוות השכנים הידועה והמדהימה שלו. בכל רגע נתון נכנסו עוד ועוד חברים ושכנים, לסייע, לחבק, להוסיף עוד כיבוד ומגדנות, לברך ולהתברך, ולאחל מכל הלב.
משה טייכלר היקר, נהג אמבולנס מתנדב, מספר לנו, כולו אחוז צמרמורת, כיצד לפני 15 שנה בדיוק, הגיע הוא, ראשון, לאתר התאונה המחרידה, בה נהרג אביה יהושע שלנו, ז״ל, בעקומה החדה, לפני צומת ג׳ית, הסמוך לקדומים.
בעזרת פרמדיקים שהגיעו איתו לזירה, ניסו יחד בכל כוחם ובכל ליבם להשיב את אביה לחיים. מתוך ידיו החובקות עלה אביה בסערה השמיימה. אביה אך השלים 19 אביבים.
הקב״ה פותח וסוגר מעגלים.
אין לי ספק שאביה שלנו ביקש בשמיים לחבר את בני משפחות טייכלר וגולדברג בקשרי משפחה חמה ואוהבת, לנצח נצחים.
תסלחו לי על השיתוף של המעמד. הייתי חייב.
04
ונחזור לאווירת השמחה והרוממות ביישוב המקסים בצפון השומרון. ישי ואמונה הודיעו שהם מבקשים להתחתן עוד לפני חג הפסח תשפ״ג, בשעה טובה ומוצלחת וההתרגשות בשיאה.
האורחים שהגיעו לאירוסים מכל הארץ התפעלו מההתפתחות המדהימה של היישוב קדומים, שבו מתגוררות כיום למעלה מאלף משפחות מאושרות – ממש עיר. יש כאן הכול ועוד היד נטויה.
לא לחינם משתרע הישוב קדומים על רכס ענק של גבעות, שחוברו יחד לשרשרת ארוכה של שכונות ציוריות ופסטוראליות, הטובלות בירק עד ובנוף קדומים…
היישוב תוכנן כך, בכוונת מכוון של המייסדת המרכזית של קדומים, ידידתי הוותיקה – דניאלה וייס.
דניאלה הגתה את הרעיון החלוצי, להקים שכונה אחת על הגבעה הדרומית של היישוב ושכונה נוספת על הגבעה הצפונית ובכך להציל יותר ויותר אדמות מדינה יקרות המשתרעות בין לבין ובכך למנוע השתלטות של מחבלים על הגבעות המופלאות של צפון השומרון.

גילוי נאות – לפני כ-40 שנה זכיתי להתנדב בחבורת ״צעירי גוש אמונים״, לראות, לחוות ולהשתתף, ממש מקרוב, בעשייה הציונית האדירה של דניאלה שפעלה ביחד ולחוד, עם יתר החלוצים האמיצים, בעלי המעוף והחזון.
אנשי גוש אמונים וחבריהם, מייסדי מועצת יש״ע ומייסדי תנועת ההתיישבות הגדולה והמצליחה ״אמנה״, חוללו במסירות רבה ובעקביות מהפכה ענקית. הם ייסדו את הגרעינים הראשונים להתיישבות היהודית ביש״ע, בגוש עציון, בחברון, בהר חברון, במזרח ירושלים ובגולן ותרמו לביסוס אחיזתו של עם ישראל בארצו, תוך חיזוקה של מדינה ישראל. והשאר היסטוריה.
דניאלה, למרות ותק שנותיה ולמרות מתנגדיה, לא שוקטת לרגע. היא ממשיכה לדחוף לעוד עשייה התיישבותית על אדמות מדינה בכל פינות השומרון.
לא אמנה כאן את כל מייסדי גוש אמונים וחבריהם, שיש הרבה מאד מה ללמוד מהם, להכיר ולהוקיר, כי קצרה היריעה. רק אזכיר לטובה את מורינו ורבותינו – הרב משה לויגר זצ״ל, את הרב יהודה חזני זצ״ל ואת הרב חנן פורת, זצ״ל.
05
השבוע הלכה לעולמה, הודיה עינת נוימן ע״ה, אישה יקרה ואהובה, אשת חסד ומופת – רעייתו של ידידי, ר׳ אהוד נוימן, הי״ו, מכפר מימון, בת הרב יוסי ודבורה ארציאל, המופלאים, יבדל״א.
הודיה ע״ה, הסתלקה מאיתנו בסערה, לאחר כמעט שנתיים של ייסורים ומלחמה במחלה הנוראה, תוך עמידה בעוז, באמונה ובאצילות נפש שלא ניתנות כלל לתיאור.
הודיה שכנתנו היקרה, הייתה אשת חסד מופלאה, בעלת ענווה מיוחדת, בעלת אמונה ענקית ללא רבב. אימא למופת. הודיה סללה דרך לאימהות רבות, תוך מתן דוגמא אישית של אימוץ, מסירות וצניעות.
אין לי מילים לתאר את גבורתה ואצילותה של הודיה, ע״ה.
יהי זכרה ברוך.
גילוי נאות – זכיתי לסייע מעט לרב יוסי ארציאל שליט״א, במיתוג ובעיצוב ארגון הרבנים הגדול שהקים – ״ארגון רבני הארץ הטובה״.
ועוד גילוי – גיסה היקר של הודיה, הרב אבנר ששר, שמתגורר שנים רבות ב״שער הפרחים״ עם רעייתו גילה, לבית נוימן ומשפחתם, מתפלל איתנו, באופן קבוע, במניין שייסדו תושבי העתיקה, המתחיל בשעה שבע בשבת בבוקר, בכותל.
שבת שלום של שמחות, בשורות טובות, בריאות, אושר וחיזוק ההתיישבות והחקלאות היהודית בארץ ישראל.

בתמונה הראשית: קדומים

עוד במדור זה

שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

״הוא היה עושהכל שביכולתו להרבות אהבה ואיחוד״ בנר שמיני של…
שתי סליחות והתנצלות

שתי סליחות והתנצלות

סליחה ראשונה.״מה כותבים בטור סוגר שנה? על סליחה, זה ברור.…
המהפחחחה המשפטית

המהפחחחה המשפטית

01
רבות נכתב ונאמר על הרפורמה במערכת המשפט, כאן ובכלל. נדמה כאילו לא משנה כמה נכתוב ונאמר, תמיד יישאר מה להוסיף. אחרי האירוע ההזוי שהיה השבוע באוניברסיטת תל אביב, בהחלט יש עוד מה לכתוב.
אם לא עקבתם: באוניברסיטת תל אביב נערך ביום ראשון פאנל בנושא הרפורמה המשפטית, בחסות תא הסטודנטים ׳לביא׳ של הליכוד ותא ׳כחול לבן׳. הוזמנו ארבעה: פרופסור רבקה ווייל מאוניברסיטת רייכמן וד״ר דייבי דישטניק מאוניברסיטת תל אביב. היו שם גם עורכת הדין יסכה בינה מ׳התנועה למשילות ודמוקרטיה׳, שבין מייסדיה נמנה שמחה רוטמן, חבר הכנסת ויו״ר ועדת החוקה בהווה, שהוזמן אף הוא לאירוע.
סטודנטים נאורים רבים ניסו למנוע את השתתפותו. מה זה ניסו, הגיעו פיזית עד אליו בטרם הצליח להיכנס לאולם שבו נערך הפאנל. אם לא היו סביבו מאבטחים ושוטרים רבים, ייתכן בהחלט שהאירוע המביש היה נגמר בצורה אחרת. כשרוטמן כבר הצליח להיכנס סטודנטים לא נתנו לו לדבר תוך צרחות ״בושה״, ״פשיסט״ ועוד גינויים שימנים רגילים לספוג, כולל הערה מגברת צעירה שדרשה ממנו להוריד את הכיפה.
הד״ר דישטניק ביקש מהסטודנטים הצרחנים שיתנו לו לדבר: ״אני יכול להסביר למה התוכנית המשפטית גרועה לכלכלה״, אמר מי שמזוהה עם השמאל, אבל זעקות הגוועלד נמשכו והוא אמר בעצב למיקרופון: ״זה גול עצמי מפואר״. הייתי כותב כאן על חוסר היכולת שקיים בקרב חלקים בשמאל לקבל דעות שונות, אבל זה לא הזמן, היה שם משהו חמור יותר שנעשה על ידי כמה עורכי חדשות.
02
אחרי אותו ׳גול עצמי מפואר׳ רוטמן עוד אמר כמה מילים, ואז קרה דבר מדהים: הוא הפך לאשם בגלל שדיבר ואמר מילה אסורה. ״ולכן העדפת לקרוא להם מוגבלים״, שח לו עודד בן עמי במהלך ריאיון שקיים עימו, ובעצם טען שיו״ר ועדת החוקה כינה את המפגינים המטורללים – ״מוגבלים״. רוטמן לא נבהל, לא התנצל והסביר כי תיאר את היכולת של המפגינים לטעון – ״אתם מוגבלים בטיעון שלכם״.
השימוש של רוטמן במילה ׳מוגבלים׳ העלים כמעט לחלוטין את האלימות שספג מחוץ לדיווחים שעלו באתרי החדשות הגדולים, והפך אותו לאשם. הכותרות דיווחו על השימוש במילה הנ״ל במקום לדבר על האלימות, כאילו עורכי החדשות נרמלו את מה שעבר חבר הכנסת מהציונות הדתית. כך נהג גם בן עמי בריאיון שערך עם רוטמן ולא התייחס כלל לאלימות באותו אירוע מביש.
03
בטח אתם חושבים שנפלה טעות בכותרת של הטור שלי, ולא כך הדבר. ערוצי התקשורת והעיתונאים הדגולים נוהגים לעשות שימוש בביטוי השגוי ׳המהפכה המשפטית׳.
את אותו ריאיון מדובר בן עמי פתח בהצגת הכנס בתל אביב ככזה שעסק ב׳מהפכה המשפטית׳, אלא שרוטמן ענה לו כמו שצריך, וכמו שצריך לענות בכל הזדמנות. ״אני חייב לתקן אותך״, פתח והסביר רוטמן, ״הכנס לא עסק במהפכה המשפטית אלא בדרכים לתקן את המהפכה המשפטית, אותה מהפכה משפטית שעשה אהרן ברק אי אז בשנות התשעים״.
אהרן ברק ביצע מחטף לילי ושינה את פני מערכת המשפט הישראלית, והיום משום מה מנסים להציג לנו את הרצון לחזור למערכת הישנה כמהפכה משפטית. לכן זו מהפחחחה משפטית מבחינתי.
04
מילה אחרונה: החודשים האחרונים לימדו אותי שהרפורמה נחוצה עם שינויים כאלה ואחרים. היא באמת נחוצה, אבל מה שעוד יותר נחוץ זה שיח מכבד, שיח שיכול להכיל דעות רבות ומגוונות כמו השיח שהצגנו כאן ב׳גילוי דעת׳ בשבוע שעבר. לדעתי שיח שכזה צריך להיות חשוב לכולנו, גם לחלקים בשמאל שלא מוכנים לקבל את המציאות שמשתנה לנגד עינינו, את הדמוגרפיה שעושה את שלה. כשהשיח ישתנה לא נדבר על רפורמה או על מהפכה, נדבר על תיקונים במערכת המשפט. ■

כמו במגילת רות

כמו במגילת רות

שלמה (סולומון) מולוגטה יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-23. הוא גר עיר צפת עם אימו, עם אחיו הגדול ועם אחותו. המשפחה המיוחדת הזאת עלתה ארצה לפני קצת יותר משנתיים, האב נפטר לפני כשמונה שנים ולא זכה להגיע לישראל. לפני כשנה ושלושה חודשים התגייס שלמה והוא משרת בפיקוד צפון בצפת.
לכבוד חג השבועות שוחחנו עם שלמה, שעוד לומד את השפה העברית. חכמינו ז"ל זיהו את חג השבועות עם יום מתן תורה. היה זה עם ישראל שקיבל על עצמו את התורה מרצון במעמד הר סיני. בהקבלה לכך כמו שאנחנו מכירים, במגילת רות שאותה אנו קוראים בשבועות, רות המואבייה בחרה בלא נודע, נאחזה באמונה, ואמרה לנעמי חמותה: "עמך – עמי, וא-לוקייך – א-לוקיי". הסיפור של שלמה משלב בתוכו את קבלת התורה ואת ההליכה אל הלא ידוע.
הנס הגדול הגיע
סולומון נולד באדיס אבבה. "שם גדלתי, בשכונה בשם לאמלאם מאדה. מגיל שבע, בכל לילה לפני השינה התפללתי לעלות לארץ ישראל ולהצליח בלימודים. סיימתי 12 שנות לימוד באתיופיה, הרחבתי את מקצוע האסטרונומיה, והייתי בדרכי להגיע לאוניברסיטה. הלימודים היו חלק מאוד משמעותי מהחיים שלי וגזלו ממני הרבה מאוד זמן פנוי, כולל זמן של בית כנסת".
סבא וסבתא של שלמה מצד אימו נולדו בגונדר, אמהרה, החלק הצפון המערבי באתיופיה. ״הם גדלו במסורת יהודית אבל הכירו רק את התורה, ׳אורית׳, ולא הכירו את התורה שבעל פה. אימא, שלה חמישה אחים, נולדה בגונדאר, ובצעירותה הלכה הרבה לבית הכנסת, בתגראיי (צפון אתיופיה, א"ה). גם היא וגם אבי היו בעלי נחלה במקום שבו נולדו, אבל עזבו והגיעו לאדיס אבבה. חיכינו כמשפחה 24 שנים בבית שכור כדי שנוכל לעלות לארץ ישראל. באדיס אבבה הם נפגשו עם אבי ושם נולדנו אחי, אחותי ואני".
לפני קצת יותר משנתיים קרה הנס. "קיבלנו את הבשורה שאנחנו בדרך לעלות למדינת החלום שלנו, לארץ אבותינו, למדינת ישראל. התפילות והתקוות שלנו הצליחו. שמחנו מאוד". כאמור, מאז עלייתה ארצה, המשפחה מתגוררת בצפת, במרכז הקליטה ׳כנען-מירון׳, ״שם למדתי כתשעה חודשים על יהדות ושם החלה ההיכרות שלי איתה", מספר שלמה. "באתיופיה, לבית הכנסת הלכתי גם בחגים וגם בצומות, והתפילות ברובן נאמרו באמהרית. שם ידעתי קצת מאוד על היהדות, על התפילות. חיינו לפי המסורת היהודית, אבל אחרי העלייה שלנו עשיתי גיור אורתודוכסי על פי ההלכה דרך קורס נתיב בצבא״.
את הגיור בצבא רצית לעשות או שהיית חייב?
״רציתי. גם אימי, אחי ואחותי עשו גיור פה במרכז קליטה״.
מה אתה יכול לספר על השירות הצבאי?
״אני משרת בתקשוב בפיקוד הצפון, בצפת. הייתי מצטיין פלוגתי של המחזור שלי בקורס נתיב בזיכרון יעקב. בית הדין שלי היה מעניין מאוד והדיינים היו נחמדים. לפני מספר חודשים כבר סיימתי את תהליך הגיור שלי".
ולמה היה חשוב לך לעשות גיור כהלכה?
״היה לי רצון לדעת יותר, לדעת הלכות, להתקרב ליהדות. למדתי את הסיפור שלנו – ׳ביתא ישראל׳, יהדות אתיופיה, חיינו בגלות מאז חורבן בית המקדש השני, בגלל זה לא הכרנו את התורה שבעל פה. אני ציוני ואני אוהב מאוד את ארץ ישראל".
אז היום אתה שומר מצוות?
״כן, מנסה להתחבר ליהדות, להתקרב לקב״ה. לא רק אני, גם המשפחה שלי שומרים מצוות, משפחה דתית״.
זה לא מובן מאליו, לשמור מצוות זה מחייב.
״אתה צודק, אבל זה היה הרצון שלי. כשהייתי ילד תמיד התפללתי. לפני השינה אומנם זה לא היה ׳קריאת שמע שעל המיטה׳, אבל תמיד עשיתי את התפילה שלי. גם בילדות ניסיתי להתקרב לקב״ה״.
איך החיים כאן בישראל?
״חיים מעולים ממש. אני יכול להשוות את החיים שלנו בין החיים שלנו באתיופיה לבין כאן בארץ ישראל, והחיים כאן הרבה יותר טובים. מדינה דמוקרטית, מערכת החוק באתיופיה לא כמו אצלנו, זה לא אותו הדבר. ישראל היא מדינת חוק. אבל, בעיקר ארץ קדושה, ארץ אבותינו, ובמיוחד ירושלים שהייתה החלום שלנו״.
שלמה מבקש לסיים עם כמה נקודות לחג השבועות. ״שם נוסף לחג הוא חג מתן תורה. בני ישראל אחרי יציאת מצרים הגיעו להר סיני וקיבלו מהקב״ה את התורה, את עשרת הדיברות. במעמד הר סיני התרחשו כמה ניסים, המעמד הזה מקודש לעם היהודי. כשמישהו מתגייר, כמו כל היהודים, הנפש שלו הייתה שם במעמד״. בעיני שלמה, ״באותו מעמד בעצם עם ישראל כאילו עשה גיור, הפך לעם קדוש״.
רות בגימטריה זה 606
יש דבר תורה שתרצה לסיים איתו?
"המדרש מספר כי בליל חג השבועות הראשון, הלילה שלפני המאורע החשוב של מתן תורה, בני ישראל הלכו לישון במקום לחכות לקב"ה. כשהתקרב הבוקר, הקב"ה כעס עליהם כדי שיתעוררו ומשה רבינו העיר אותם משנתם. כדי לתקן את מה שהיה הם היו ערים עוד לילה, ובנוסף קיבלו על עצמם שבשנים הבאות לא ישנו וילמדו תורה. את זה למדתי אצל הרב בבית הכנסת. במרכז הקליטה עושים כך גם, בחג השבועות לומדים כל הלילה בבית הכנסת".
שלמה הביא בפניי דרשה נוספת: "בחג שבועות יש מסורת לאכול מוצרי חלב. למדתי שבמעמד הר סיני, בעצם לאחר ה'גיור' שלהם, הם היו צריכים להיטהר. הם קיבלו את ההלכות איך לשחוט ולהכשיר את הבשר שלהם, שהפך מרגע קבלת התורה ללא כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה להשתמש ולאכול מאכלי חלב".
איך אתם עם גימטריה? נסיים עם עוד משהו קצר שהביא בפנינו שלמה, על כך שחז"ל לומדים, כי שמה של רות רומז לכך שהייתה גיורת: "רות בגימטריה זה 606. לפני מעמד התורה היו כבר שבע מצוות בני נוח שבהן מחויב העולם. אומרים שהיא קיבלה את שמה אחרי שהשלימה את ההצטרפות שלה לעם היהודי, כדי לקבל את כל תרי"ג המצוות". ■

דבר כזה עוד לא קרה לי

דבר כזה עוד לא קרה לי

01לא בטוח שאני עושה את הדבר הנכון, ולמרות זאת אכתוב…
יש לנו פה הכול

יש לנו פה הכול

כילד וכנער, וגם כחייל, יצא לי לראות פעמים רבות את…
חובת מצוות כיבוד הורים

חובת מצוות כיבוד הורים

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
הטובים למשטרה

הטובים למשטרה

לא משנה באיזו שעה של היום, באיזה ערוץ, באיזו במה,…
לא מתנצל על הסרטון<br>של בנות האולפנה

לא מתנצל על הסרטון
של בנות האולפנה

זה קרה בסוף שבוע שעבר, וזה עדיין מרגיז אותי. כמה…
אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

אלפי תיירים יגיעו לשומרון בפסח לצפות באירוס השומרון הנדיר

זה קורה פעם בשנה ולמשך מספר שבועות בודדים בלבד: פריחת…
קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

קשה היא ההורות כקריעת ים סוף

01אין טעם להתחמק מזה. הורות. לכתוב על הורות. אז כמו…
הדיקטטורה הישראלית

הדיקטטורה הישראלית

01שלא ישקרו לכם. מה שקורה היום במדינת ישראל זה דיקטטורה.…
להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

להחזיר את פעולות התגמול לשירות המדינה?

01רצח שני האחים לבית משפחת יניב, הלל מנחם ויגל יעקב…
תגיד לי מה אתה רוצה

תגיד לי מה אתה רוצה

01כשקמה עלינו ממשלת בנט-לפיד לא התחברתי בכלל לקריאות "המדינה היהודית…
כך נוטעים היח״צנים

כך נוטעים היח״צנים

01איזה חג יפה הוא ט״ו בשבט. לרוב הוא מספק לנו…
תקשורת גוזמאית

תקשורת גוזמאית

01במוצאי השבת האחרונה נערכה הפגנה גדולה מאוד בתל אביב. להפגנה…