גליון 511

אורי שכטר

עולם מסודר

אורי שכטר

אורי שכטר

מנהל אגף שורשים ופעיל חברתי

חשבתי לעצמי באותו הלילה כמה העולם שלנו מסודר למרות שלפעמים אנחנו חושבים שיש בו בלאגן אני חשבתי שבורא עולם מעניש אותי ונותן לי סטירה והאמת שהוא חיבק אותי, נישק אותי והציל את חיי. הסתכלתי על העולם כמבולגן והכל היה מסודר ומדויק במיוחד בשבילי

חשבתי לעצמי באותו הלילה כמה העולם שלנו מסודר למרות שלפעמים אנחנו חושבים שיש בו בלאגן אני חשבתי שבורא עולם מעניש אותי ונותן לי סטירה והאמת שהוא חיבק אותי, נישק אותי והציל את חיי. הסתכלתי על העולם כמבולגן והכל היה מסודר ומדויק במיוחד בשבילי

לעיתים כשאנחנו מסתכלים על המציאות שסביבנו יש לנו נטיה לא לראות את התמונה הכוללת וכמה שהעולם שלנו מסודר והכל מדוייק בו .
סיפר לי שכן וחבר מראש צורים סיפור מדהים שקרה לו לפני כמה זמן: בסיום יום העבודה הוא רצה לנסוע מבית האבות שבו הוא עובד בירושלים לביתו שבראש צורים.
מכיוון שהרכב שלו לא היה אצלו הוא ביקש ממי שנמצא בקבלה של בית האבות שיסתכל אם יש מישהו שיוצא מבית האבות על מנת שהוא יוכל לתפוס איתו טרמפ לכיוון אחת מהשכונות בדרום ירושלים.
ואז הבחור מהקבלה צעק לו שיש מישהו שנוסע לשכונת הר חומה והוא יוכל לתפוס איתו טרמפ.
חברי אמר: 'ואוו כמה שהכל מסודר בעולם, בדיוק לאזור הזה אני צריך'.
הבחור הסתכל על חברי ואמר לו :' זה עולם מסודר? , כנס לרכב ואני כבר אספר לך מהו עולם מסודר'.
הם נכנסו לרכב והבחור התחיל לספר: 'אני מעריך שאתה זוכר את היום של אסון ורסאי שבו נפלה רצפת אולם האירועים בקומה השלישית בעת חתונה ונהרגו 23 אורחים ונפצעו 380 אורחים.
באותה התקופה אני וחבר עשינו שותפות וקנינו את הקומה הראשונה באותו הבניין כדי להקים בקומה הזאת אולם אירועים נוסף.
בעל האולם בקומה השלישית תבע אותנו בעירייה ומחלקת רישוי העסקים בעירייה הוציאו לנו צו הפסקת עבודה למרות שכבר הבאנו 60 פועלים למקום שגם ישנו בלילה בבניין, וקנינו כבר את כל החומרים לבניית האולם.
כעסתי על כל מה שזז ובעיקר על בורא עולם – איך הוא נותן שיעשו לנו כזה דבר נורא, למה מגיע לי סטירה כזו?במסגרת הבניה רצינו שהאולם יהיה עגול וכדי שזה יתבצע היינו אמורים לסתת את עמודי הבניין.
הגשנו את כל החומרים לבית המשפט בעזרת עו"ד כדי לעצור את צו הפסקת העבודה.
02
בתאריך 23 כמאי 2001 התקבלה החלטה בבית המשפט להסיר מעלינו את כל המגבלות ולאפשר לנו לבנות את האולם.
נתתי הוראה לקבלן שהוא מתחיל בעבודה מיד למחרת ב 24 למאי 2001 עם כל 60 הפועלים שבבניין.
הקבלן אמר: 'אני פיזרתי את כל הפועלים, יקח יום או יומיים לאסוף אותם'. גם הפעם כעסתי מאוד ואמרתי לו שיעשה את זה כמה שיותר מהר.
באותו היום בערב בתאריך 24 במאי 2001 קרה האסון הנורא בקומה השלישית באולמי ורסאי. כל מי שהיה קשור בקשר כלשהו לאסון נשלח לכלא.
'תחשוב מה היה קורה אם באותו היום היינו מתחילים עם 60 הפועלים שלנו לסתת את עמודי הבניין והפועלים היו ישנים שם בלילה. היו עוד 60 הרוגים וכל האסון היה נופל עלי ועל השותף שלי'.
חשבתי לעצמי באותו הלילה כמה העולם שלנו מסודר למרות שלפעמים אנחנו חושבים שיש בו בלאגן אני חשבתי שבורא עולם מעניש אותי ונותן לי סטירה והאמת שהוא חיבק אותי, נישק אותי והציל את חיי. הסתכלתי על העולם כמבולגן והכל היה מסודר ומדויק במיוחד בשבילי…'.
03
אוסיף סיפור שגם אני שוב ראיתי כמה עולמנו מסודר והכל בו מדוייק: חברי הטוב, יוטב אליאך שגר בניו יורק, סיפר לי שיש לו חבר שעולה לארץ עם משפחתו בקיץ הקרוב, והוא מעוניין שאבדוק לו כיוונים לעבודה בארץ בתחום המחשבים.
אמרתי לו שבמקום שיהיה טלפון שבור, שפשוט החבר ידבר איתי ישירות.
החבר התקשר אלי עכשיו ודיברנו כחצי שעה, בסוף השיחה שאלתי אותו עם יש לו משפחה בארץ, והוא סיפר לי שיש לו בן לוחם בגדוד 50 של הנח"ל.
צחקתי וסיפרתי לו שאני סמח"ט המילואים של חטיבת הנח"ל ואז הוספתי ואמרתי לו שמכיוון שהבן שלו חייל בודד הוא מוזמן אלינו הביתה מתי שהוא ירצה.
הוא אמר לי שלא צריך כל כך כי הוא בדירה בראש צורים (האבא לא ידע שאנחנו גרים בראש צורים) ויש לו משפחות מאמצות.
צחקתי ושאלתי אותו איך קוראים לבן שלו. הוא אמר את שמו של הבן, ואז אמרתי לו שכבר סגרנו ממזמן עם הבן שלו המתוק שהוא אוכל אצלנו בארוחת ערב שבת הקרובה.
הוא הודה לי על זה ועל כל התקופה שאנחנו עוזרים לבן שלו בארץ.
הכל מסודר בעולם, כבר אמרנו…

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה