כץ ולעניין

עונת הנדידה

מטוס אלעל
שילה כץ

כל מי שחד שמיעה ומגיע לבית הכנסת, שם לב שלאחרונה חל גידול מזהיר בשכיחות השימוש בברכת ׳הגומל׳. לאחר בדיקה מתברר כי אין זה בעקבות גידול בתאונות דרכים חס וחלילה, וגם לא בשל גידול בילודה (בכל מקרה הנשים מברכות לאחר הלידה), אלא שפשוט התחילה ׳עונת הנדידה׳. אותם ׳עוברי מדבריות׳ של זמננו הריחו את סיום הקורונה ועתה מתחילים לטוס מסביב לעולם, וכך נוצר פקק לא רק בנתב״ג, אלא גם על הבימה ובעליות לתורה של ה׳תיירים׳ שטסו ושבו בשלום. עיני לא צרה בטסים, להפך, גם אני אוהב לטוס ועושה כן מעת לעת, אך ברצוני להעלות נקודה חשובה בנושא: מתוך שיחות עם אנשים בפורומים שונים אני מגלה כי חלק נכבד מאזרחי ישראל כבר לא נופש בארץ. את הונו ואת זמנו החופשי הוא מנצל מעבר לים, וידועות הסיבות לכך: מחירים גבוהים של המלונות, הצימרים, הווילות בארץ, מחירי האטרקציות בשמיים, תורים ארוכים, מדינה קטנה וצפופה בעיקר בחופשים – מה שגורם למצב שבו נקבצים סביב כל מעיין שטיפה מטפטף משפחות שלמות בתקווה למעט מרגוע. ובכל זאת: למה אנו מחנכים את עצמנו ואת ילדינו? שרק בחו״ל אפשר לטייל? רק בחו״ל ניתן לכייף, ליהנות וללכת למסלולים? רק בחו״ל האטרקציות באמת שוות?
אני יודע על בשרי כי הסיבות נכונות כולן, אבל יש משהו מעבר לכסף. תיירות הפנים בארץ מפרנסת עשרות אם לא מאות אלפי משפחות בתחום המלונאות, ההסעדה, התחבורה, המופעים, הלינה ועוד. האם אנו רוצים לגדוע את ענף התיירות בארץ? בחיפוש מעמיק ניתן למצוא דילים טובים ואף טובים מאוד במקומות מקסימים בארץ. בנוסף, לא לכולם יש את האפשרות לקחת את הילדים לחופשה בחו״ל. הצעתי: אל תוותרו וצאו כל המשפחה ל׳טיולי כוכב׳ – טיול שבו נוסעים לטיול יומי וחוזרים לישון בבית. תתפנקו בנחלים, תירטבו במעיינות במסלולים הרטובים, תזיעו במסלולים המאתגרים, ובסוף תקנחו במסעדה טובה או בבית קפה נחמד, ותחזרו לישון בבית במיטה שלכם. חשוב כל כך שנכיר את הארץ שלנו דרך הרגליים – בזיעה הניגרת ובקושי של ההליכה נאהב אותה יותר, נתחבר אליה יותר ונשקיע בה יותר. אין יותר רומנטי מלצאת עם בן/בת זוגך לנופש אינטימי זוגי בארץ, שבה יש אין ספור מסעדות כשרות ומופעים המתאימים ל׳דתומטר׳ שלכם, בהליכה שלובת ידיים במסלול ירוק ורטוב או בלינת שטח במלון 1,000 כוכבים באוהל. ניתן ליהנות מטיול מעצים ומשדרג זוגיות גם בלי השקעה מרובה מידי ובלי יציאה ל-שלושה שבועות של ציד פילים או של נהיגה על מזחלות המחוברות להאסקי סיבירי בקצה השני של העולם. אפשר לבלות גם בהליכה קסומה לעת ערב על טיילת מוארת ומוריקה, או בישיבה משותפת על חוף הים עם כוס יין משובח, העיקר להיות ביחד.
אנחנו נשארים בארץ ומטיילים. ומידי פעם גם נוסעים לחו״ל.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד…
לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…